אנשים חוצפנים

[dana2909]

../images/Emo46.gifאנשים חוצפנים

תרשו לי לעלות לרגע ממעמקי הניירות בהם אני שקועה כדי לספר לכם על טרנד חדש שגיליתי לאחרונה, שמכעיס מאד. אתמול, בעודי פוסעת לי בנחת בקניון הסנטר שמתי לב לכלב מסכן שקשור ברצועה למעקה. הרצועה היתה קצרה ואפשרה לכלב לקחת מספר צעדים בודדים. מכיוון שנקשר ליד המדרגות הנעות, כל הזמן באו לכיוונו אנשים והפחידו אותו. כשהתקרבתי לכיוונו, וחיפשתי בתוך החנויות שקרובות אליו את הבעלים, פתאום אני קולטת עוד בנאדם שקושר את כלבו (כלב מס´ 2) למעקה, לא רחוק מכלב מספר אחד (כן היתה מקהלה מצויינת של נביחות). כבר התרגלתי לזה שתל אביבים לוקחים את הכלבים שלהם לבית קפה. אבל לקניון? למה להתעלל בו? מה הוא אשם? אה, כן, חיפשתי את הבעלים שלו איזה 10 דקות ולא מצאתי, אני לא יודעת כמה זמן המסכן היה קשור שם לפני כן!! אנשים כאלה לא מגיע להם שיהיה להם בעל חיים!!!

 

[אושר מ]

באמת חוצפנים (ואיפה זיו?)

 

[ronenR29]

תגובה

לפעמים אין לאנשים מספיק יכולת להבין את הצער שהם גורמים לכלבים - חבל שאי אפשר ל"חנך" קצת יותר לגבי יחס לחיות.

 

[זיו25]

הנה זיו (איזה אושר!)(הפוך על הפוך)

תראי. קשה מאוד ל"חנך" אנשים, כי לא כולם אוהבים מספיק את חיית המחמד שלהם. חלקם מתייחסים לחיה כאל חפץ, ולא כאל מישהו שנותן וזכאי לחום ואהבה בהתאם. כמו שאני לא קושר את הילד שלי למעקה והולך לסידוריי, כך אני לא מצפה ממישהו אחר שינהג כך. כמובן, שיש יוצאים מן הכלל, כאשר ממש חייבים - אך אני למשל, אם אני הולך למקום שלא מאפשר כניסת כלבים , אני בוחר באחת מ 2 האופציות: 1. לא הולך לשם 2. הולך, אבל משאיר את הכלבה בבית נ.ב. 1. אם משתמע שאני קושר מישהו מהודעה זו, הרי זו טעות 2. אני קשור לאישתי 3. הכלבה שלי גם קשורה אליי 4. אנחנו משחקים יחדיו סבתא סורגת בשעות הפנאי 5. לא, אין לי ילד (אבל זה בתקציב של שנה הבאה...) בברכה, זיו.

 

[dana2909]

רק ממש התאפקתי...

לא לקחת את הכלבון לעצמי.. הוא היה כזה מסכן שם.. לא ממש היה את מי לחנך, הבעלים שלו לא היו בסביבה בכלל!

 

[אפי היקרה]

אהמ...אהמ....

לא שאני קושרת את קליפו בחוט קצרצר והולכת לפרץ קניות מטורף בן 3 שעות, אבל גם לי הזדמן מדי פעם לקשרהו לאי אילו דקות בהכנסי למושיקו הקיוסקאי...ולשם הגנתי אומר שזה היה בעיצומו של טיול בוקר אוורירי, בו פוצתה החיה על ההמתנה הקצרצרה (אמנם ללא היצע מגזינים וללא "לאישה") במשחקי כדור למיניהם, אינספור לוקיישנים לפריקת מתחים וצרכים, ואף פגישה רבת משתתפים נמוכים בגינת השעשועים ליד ביתי, שם השוו החברים ריחות עכוזים, החליפו דעות והגיגים אודות מזג האוויר, וניהלו דיון מרתק בן 20 שניות לגבי מי הכלבה השווה ביותר ברחוב, ולמה.