אני אוהב לדחוף....

[חנה גונן]

../images/Emo45.gifאני אוהב לדחוף....

בן השנתים שלנו עם בעיות המוטוריקה החל לדחוף ילדים לחול, אומנם בתקופה האחרונה חל אצלו שיפור משמעותי הוא נהיה מרוכז וממוקד יותר בפעילות מפגין יותר אמפתיה, מחבק ומנשק,מחצין רגשות התחיל יותר לבכות אבל הוא גם התחיל לדחוף,הוא ניגש לילדים מאחורה ופשוט מפיל אותם עם הפנים לחול,קשה להבין אם הוא מוצא בזה שעשוע, הוא יודע שזה אסור,אנחנו אומרות לו " החברים רוצים לשחק איתך ולא יכולים כשאתה דוחף אותם או אנחנו אוהבים אותך אבל זה כואב לנו שאתה דוחף, הילדים מתלוננים עליו ובצדק.איך מזיזים אותו\ מזה? שלכם חנה גונן

 

[לאה_מ]

אולי זו בעיית תקשורת?

אולי הוא רוצה להצטרף למשחק ולא יודע איך? אם זה נראה לך נכון, את יכולה לנסות לעזור לו - להראות לו כמה פעמים איך מבקשים להצטרף למשחק. אני בטוחה שהוא ילמד.

 

[חנה גונן]

יכול להיות שזאת הסיבה...

אם הוא רואה בדחיפה עצמה מישחק או שהוא מביע תיסכול קשה לי להגיד בביטחון,הוא לא ילד בודד בגן,יש לו חברים והוא בהחלט משתלב כשמתגבשת קבוצה למישחק חופשי(שזה שנים עד שלושה)הילדים לא מתנגדים לשחק איתו אבל קשה להם שהוא בא עליהם בהפתעה ודוחף אותם לחול,ברוב המיקרים אפשר לראות שהוא הולך לעשות את זה אבל הוא יותר זריז מאיתנו ועד שהגענו אליו הוא כבר דחף,ברור לי שהוא מבין שזה אסור אז למה אני צריכה להתרגז? מזלו שהילדים שוכחים מהר מיום ליום אבל זה נעשה בלתי נסבל. שלך חנה גונן

 

[לאה_מ]

אז את יכולה להגיד לו

"אני רואה שאתה רוצה לשחק עם הילדים. בוא ניגש אליהם יחד ונבקש מהם לצרף אותך למשחק", ובאמת תגשי יחד איתו ותראי לו איך מבקשים להצטרף למשחק.