שבוע טוב

בנצ100

New member
היום בחצי מתחיל לעבוד!

אחרי קריירה צבאית ארוכה, בת 15 שנה, ההחלטה להשתחרר ולעבור להיות אזרח לא הייתה קלה. אבל עם המון אומץ ותמיכה ביתית, הוא נטש את כלוב הזהב על כל הטבותיו, וקפץ למים. ממש עכשיו הוא בטח נכנס ליומו הראשון בחברת הייטק, עולם אחר לחלוטין. הוא מהנדס צעיר וחסר ניסיון, למרות שהוא מבוגר בעשר שנים מחבריו ללימודי ההנדסה. אני מתרגשת בשבילו כל כך. מקווה מאוד שהוא ישמח בשינוי ויצליח בחיים החדשים. וגם אם בקרוב אקטר שאני "אלמנת הייטק" ויקירי עובד קשה, אני בטוחה שזה יהיה שווה ונרוויח סיפוק מקצועי, סביבה אינטיליגנטית, חדשנית עם המון יכולת להתפתח.
 
ברכות ואצבעות

אני בטוחה שעם הכישוריים האישיים שלו, יחד עם הבשלות ו"רוח הגב" מהבית, הוא יהיה עובד מצטיין ומסופק. שיהיה בהצלחה
 

נעמולה

New member
המון בהצלחה לחצי

וברוכה הבאה לעולם "אלמנות היי טק" - האמת, זה לא נורא כמו שזה נשמע ובתור נשואה לאיש הייטק אני יכולה להעיד שהיתרונות עולים על החסרונות והוא מגיע בתקופות שפל מאוד מוקדם הביתה
 

noaagr

New member
שיהיה בהצלחה

גם החצי שלי בזמנו עזב קריירה צבאית שנראתה מבטיחה לטובת אזרחות עם עתיד מעורפל שהתפתחה לקריירת היי טק ואנחנו רק מברכים ומברכים על כך במיוחד בכל פעם שהוא חוזר מהמילואים ואז מרגישים את ההבדל בין החיים כאן וכאן...
 

בנצ100

New member
תודה על כל הברכות!

שלחתי לו לינק במייל במהלך היום לברכות (יש לו מייל, ואפשר להתכתב במשך היום, איזה כיף...) והוא השתעשע ושמח בהן. היום הראשון חלף, והרגשתי כל כך מוזר. הוא נכנס בשבע בערב ויוגי חייך אליו כל כך, וחלפה מחשבה ש"עכשיו אנחנו משפחה רגילה" עם כל הקיטורים על הבעל שבא מאוחר... מוזר.
 

תולו

New member
../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

אז אתמול, לראשונה, מתן חייך לסבא שלו (אבא שלי). מאד קשה להעביר בכתב עד כמה מרגש זה היה. אבא שלי, האיש הכי קשוח בעולם, אחד כזה שמחייך לעיתים כל כך רחוקות, פשוט קרן מאושר ולא הפסיק להתרגש. וגם אני.
 

loligos

New member
יום עסל יום בצל

הרופא ילדים שלי טעה בגדול לפני יותר משבוע (ביום ששי) ...הוא ניסה לטפל בוירוס עורי של שני בניי על ידי שימת מיץ חיפושיות (זאת משחה מסין) שהוא לקח מהרופאת עור. בעלי הזהיר אותו שלקטנציק יש אקסאמה והוא אמר שזה לא משנה.. שבת בבוקר הקטנציק מתעורר ובחיבור של הזרוע יש לו שלפוחיות מלאות בנוזל צהוב. נראה כמו פלסטיק כזה. ממש מפחיד. לקחנו אותו למוקד שבת ושם נקבע שיש לו כוויה כימית. הסברנו את המקרה והודיעו לנו שהגענו בזמן אחרת הוא היה צריך לקבל iv. קיבלנו אנטיביוטיקה וחבישה. ביום ראשון כשבעלי חזר לרופא כמובן שכבר לא היו שלפוחיות (הם התפוצצו). והרופא לא האמין לו על התאור של מה שקרה..יש לציין שזה רופא שאני ממש סומכת עליו. הוא מעולה בד"כ. בינתיים התחלנו לחפש באינטרנט לגבי המיץ חיפושיות הזה.. וגילינו שהfda בארה"ב החליטו לשלול את הרשיון מהתרופה הזו מכיוון שהנזק עולה על כל תועלת...אני הולכת להדפיס את המאמר ולתת אותו לרופא.. בנצי שמחה שבעלך מצא עבודה. אה כן וחוץ מזה אני מקווה שהמשהו שהתחיל להתבשל בבטן שלי ישב לו בשקט ויחכה לזמן המתאים כדי לצאת .
 

noaagr

New member
אזרתי אומץ

והודעתי לחוג שלי באוניברסיטה שאני עוזבת אותם. נמאס לי להתחנן לפניהם שיבואו לקראתי ויאפשרו לי לסיים את התואר בתנאים נורמליים. הם לכאורה מאפשרים לי אבל הם יודעים בדיוק כמוני שהתנאים שהם מציבים בפניי הם לא אפשריים. נמאס לי להרגיש שמענישים אותי על זה שנסעתי לחו"ל בזמן שאחרים מושכים את התואר שלהם במשך שנים (שונאת, שונאת את החוג הזה והמרצים בו). אז כתבתי להם מכתב חריף ובמקביל נרשמתי לתואר שני בחוג אחר באוניברסיטה (שבראשו עומדת מנחת התיזה שלי) כך שאני אוכל להמשיך עם התיזה מהמקום שהפסקתי ויכירו לי בחלק גדול מהקורסים שכבר למדתי - וכל העבודה שהשקעתי לא ירדה לטימיון. כל הנושא הזה התגבש לי ממש בימים האחרונים ועשיתי את הכל מהר (עוד שבועיים מתחילים ללמוד...) אבל אני כל כך מרוצה שמצאתי פיתרון!
 

בנצ100

New member
כל הכבוד!

אני שונאת את הכוח שהאוניברסיטאות מחזיקות ומשתמשות בו נגד סטודנטים, ובמיוחד האדמיניסטרטורים שנהנים לטרטר ולהעיק. לשמוע על מי שמצליח להחזיר להם קצת עושה לי טוב על הבוקר...
 
למעלה