בוקר אור
כמה נחמד לקום בבוקר בשש, לשתות את הקפה, ואז לקבל טלפון חביב ממזכירה חביבה, שאומרת שהיום יתבטל הקורס, כי המורה חולה, מה שאומר שבמקום להתלבש במיטב מחלצותיי, לסרק את שיערי המתבדר ברוח, ללכת אל מכוניתי (שתחיה), ולהיכנס למאבק נפשי ופיזי עם עוד אלפי מיואשים בכבישי ת"א, אני נשאר בבית. (ללמוד אומנם, אבל בבית). פניי קיבלו צורה של חיוך, ועם החיוך הזה, חזרתי לישון עד עכשיו. הו, ככה אני אוהב את היום. למה לא כל יום? בוקר טוב.