לא, דליה, לא קרה כלום
הכל ממש בסדר. אבל את מכירה את ההרגשה הזו שפתאום כל מיני מחשבות מציפות. למה ככה ולמה ככה. מה עשיתי ומה לא עשיתי - בעיקר מה לא עשיתי, אולי אני אכתוב הודעה נפרדת. מעין בלוז יומולדת, את יודעת. באמת אחרי שכתבתי חשבתי שההודעה שלי נשמעת מאד עצובה וקשה, ובעצם זה לא המצב. אני גם עוברת טיפול עכשיו של דמיון מודרך וN.L.P והוא מאד חווייתי ועוצמתי, עולים בי דברים מהעבר ופנטזיות על העתיד שעוד לא מימשתי, וזה מתסכל. גם הענין הזה עם דור שני לשואה יצא רק עכשיו, כל שנות חייו של אבא זה לא הוזכר, ופתאום בבום שכזה........התחלתי להבין כל מיני דברים. בקיצור, אני לרגע לא נחה.