../images/Emo41.gif
מראש אני מבקשת סליחה על כך שהוודעה הראשונה שלי בפורום הזה היא בבעיה מעט "שטחית". אני קוראת בפורום הזה כבר מזה זמן מה (קופצת להציץ מדי כמה חודשים) והאמת, שלא חשבתי אף פעם שיש לי כאן מקום. אני באה מבית דתי - לאומי, אני בת 20 עומדת לפני סיום השר"ל (27/8/06 עוד מעט עוד, עוד מעט) אי אפשר להניח את האצבע על היום המדויק שבו יצאתי בשאלה, פשוט אף לא הייתי דתיה. ועם כמה שלהורים שלי קשה עם זה, הם מקבלים את אז זה די טוב (אבא שלי הוא חוזר בתשובה וכל המשפחה שלו חילונית, אז הם בכלל אוהבים אותי). עד פה הכל זורם על מי מנוחות. לא מזמן הכרתי מישהו והחיבור בנינו היה מיידי, אנחנו מסוגלים לדבר שעות ואני בנאדם שדי "נסגר אל הכלים" מאוד קשה לי להפתח אל אנשים ואיתו פשוט מצאתי אוזן קשבת.. הבעיה היא שהוא דתי והוא לא רוצה להיות עם מישהי חילונית, קל וחומר דתל"שית כי "הוא לא בטוח בעצמו והוא לא רוצה להגרר" שזה מעולה, אני מקבלת את זה לחלוטין. אבל איך אני יכולה להסביר לו, שאפשר לקיים זוגיות גם כשצד אחד דתי וצד שני לא שזה לא חייב להתנגש, כל עוד מכבדים אחד את השני?
מראש אני מבקשת סליחה על כך שהוודעה הראשונה שלי בפורום הזה היא בבעיה מעט "שטחית". אני קוראת בפורום הזה כבר מזה זמן מה (קופצת להציץ מדי כמה חודשים) והאמת, שלא חשבתי אף פעם שיש לי כאן מקום. אני באה מבית דתי - לאומי, אני בת 20 עומדת לפני סיום השר"ל (27/8/06 עוד מעט עוד, עוד מעט) אי אפשר להניח את האצבע על היום המדויק שבו יצאתי בשאלה, פשוט אף לא הייתי דתיה. ועם כמה שלהורים שלי קשה עם זה, הם מקבלים את אז זה די טוב (אבא שלי הוא חוזר בתשובה וכל המשפחה שלו חילונית, אז הם בכלל אוהבים אותי). עד פה הכל זורם על מי מנוחות. לא מזמן הכרתי מישהו והחיבור בנינו היה מיידי, אנחנו מסוגלים לדבר שעות ואני בנאדם שדי "נסגר אל הכלים" מאוד קשה לי להפתח אל אנשים ואיתו פשוט מצאתי אוזן קשבת.. הבעיה היא שהוא דתי והוא לא רוצה להיות עם מישהי חילונית, קל וחומר דתל"שית כי "הוא לא בטוח בעצמו והוא לא רוצה להגרר" שזה מעולה, אני מקבלת את זה לחלוטין. אבל איך אני יכולה להסביר לו, שאפשר לקיים זוגיות גם כשצד אחד דתי וצד שני לא שזה לא חייב להתנגש, כל עוד מכבדים אחד את השני?