פרק חביב למדי
יחסית לפרק שנכתב ע"י ג'וס בכבודו ובעצמו זה לא הפרק ההכי מדהים, אבל בהחלט חביב ביותר. יש בו תחושה של סגירת מעגל, כאשר הפעם דון התלמידה בבית הספר שנבנה מחדש, אחרי כל המהפיכות עד עכשיו באפי שוב ניצבת בפני הדברים האל-טבעיים הרגילים שניצבה בפניהם, האופיניים לעונות המוקדמות יותר. ווילו בשיקום באנגליה זו סגירת מעגל נוספת. רואים את ספייק המשוגע במרתף, מה שסוגר מעגל נוסף מסוף העונה הקודמת, ופתיחת הפרק בבחורה נרדפת מסיבה לא ברור (בינתיים), שימשיך כמוטיב חוזר בכמה פרקים הבאים מעורר עניין. הסוף של הפרק, בו הראשון מופיע בתור כל הרעים של כל העונות הקודמות הוא נקודת השיא של הפרק הזה. העלילה של הפרק עצמו, מחוץ לקונטקסט, לא מעניינת במיוחד, אבל זה רק אלמנט משני בפרק הזה. בתור פרק ראשון בעונה שסוגר המון מעגלים ומציג את המוטיבים של העונה האחרונה זה בהחלט פרק שעושה את העבודה.