"אל תגיד לי שלא נהיה פה מחר..."../images/Emo79.gif
בערב דיברתי עם גיא "אני לא בא! יש לי תכניות אחרות!" לא יכולתי להתאפק עם הרגשי-"אבל מומין מגיע במיוחד בשבילך" (כן. בטח.) -"נראה..." ואז לירוי שהודיע בצורה חד משמעית "לא שאדו! אני הולך לסרט עם הנסיך!". ולכו תתווכחו עם הבחור הכי עצבני בפורום... בערך שעה אח"כ ספיינבאר מתקשר אלי – "תשמעי, לירוי הזמין אותנו לעוגת קושולד לפני השאדו, תבדקי אם תורן עם זה מתאים לו". טוב. תהיתי מה קרה לסרט, אבל שאני אגיד לא לעוגת שוקולד של לירוי? לא ולא! אז הודעתי לתורן, הודעתי למומין (מרכזיה שלום, נא המתן...) והתקשרתי ללירוי לאשר הגעה. –"אבל אני הולך עם הנסיך לסרט!!! הלו?!" -"אבל ספיינ´ אמר לי שדיברת איתו ו..." גמגמתי -"כן. דיברתי איתו. בצהריים!!! חכי רגע (מתלחשש עם הנסיך) טוב. תבואו." טוב. באים. תורן (תחליט כבר!!! תחליט!!!) איחר רק ב- 15 דק´ (יש שיפור. 1-). ונראה מצויין (1+) הנסיך כיוון אותנו (טלפונית) במיומנות "איזה קול" נמסנו מ. תורן ואני "מעניין איך הוא נראה..." הקדמנו ב-10 ד´ (1+). סומסום רץ לקדם את פנינו במדרגות – עכשיו, אני לא חובבת
בכלל, אבל יש בו משהו חינני ולבבי כ"כ, שאפילו בעיני הוא מצא חן. כלב. מי היה מאמין... ספיינ´ ומומין הגיעו כמה דקות אח"כ. פסיין נראה מעולה, כהרגלו. ומומין, יפיוף שלי, כמה התגעגעתי אליך...
הדירה מ-ד-ה-י-מ-ה! (3+ שיקית, אך לא מוזאונית. חמימה ואלגנטית). עוגת קושולד מצויינת (1+). בונדינג מהיר עם הסומסומון, על הספה התואמת (1+). הערכה ומחמאות לחזה שלי (מה יהיה?). ישיבה חמימה בצוותא עם/על מומין על הכורסא (
איך ידעת שזה הפינוק שאני הכי אוהבת? יפה לך. 1+). והנסיך. אוי, הנסיך. אני יכולה לכתוב הודעה שלמה רק על הנסיך, אבל תנו לי לסכם אותו במילה - חלומי. (7+) לירוי – שיחקת אותה בענק. ולעניין החיבוקים - נו, הוא יתרגל...
אחרי שעה וקצת נאלצנו בצער רב לעזוב את הקן החמים לכיוון
השאדו
. מומין אומר "שמעתי שיכול להיות שזו המסיבה החארונה של הליין הזה" ומפחיד את כולם. אח"כ נגלה שזה לא נכון, וכולם ינשמו לרווחה. גיא מתקשר "אני מגיע. איפה אתם?" (כאילו שחשבנו אחרת...) החניה הקבוע שלנו המתינה (1+). הגענו. נכנסנו (1- מה יהיה עם האפליה???) היתה מוזיקה טובה (1+). לא היה צפוף מדי (1+). מס´ הטלפון מהפעם שעברה (ברור שלא התקשרתי...) מצא אותי (1-). גיא, תורן וספיינ´ הלכו לבדוק את מצב האלכוהול. מומין החליט שהוא רוצה סטוץ. "תבחר אובייקט" ביקשתי. הוא בחר. רק מה, כנראה שזה לא היה האובייקט ש
אני חשבתי שהוא בחר. (סליחה שניה - מז´תומרת:"187 בקירוב, בהיר, שער שחור קצר, רזה. מטרה ראויה לכל הדעות"??? לא היינו מפוקסים על הגבוה עם החולצה השחורה והשיער הבהיר? אוי... מומין, אני מצטערת... חשבתי שהתכוונת למישהו אחר... אוי... כמה לא נעים...
). בכל אופן, זה אולי מסביר כמה דברים... (2+ למומין, 1- לי. איך פישלתי
) אז הלכנו לרקוד. ואוי, איך כיף לי לרקוד עם מומין (3+). הוא כבר הבין שמותר ואף רצוי לגעת בפרטנר שלך כשרוקדים, ושלמרות שאני (תמיד) אישה אני לא נושכת (טוב, רק אם מבקשים יפה
...), וזה, נגיד, בהשוואה לגיא שרק מנסה להפשיט אותי, כשאנחנו רוקדים ביחד (התחביבים שיש לאנשים, אני אומרת לכם...), או תורן שסתם מתעלם ממני... עכשיו ספיינ´ - יקירי, נראה לי שאחרי ההבנות האחרונות השתחרר אצלך משהו (ולא בורג...).
איזה יופי. אז כמו שכבר נכתב ספיינ´ היה הרבה יותר חופשי. ואחרי איזה סנדביץ או שניים עם מומין ואיתי, כבר יכולתי ללכת ולהשאיר אותם לבד (2+). היה את הבלונדיני העציצי שרצה להתחיל עם ספיינ´, ונדחה בעדינות (התעלמות זו צורה עדינה, לא?), אך בצדק. תהיה בררן. זכותך. היה רייניג מן - אפשר ללכת.
טיול אחרון לשירותים, ומישהו קורא לי "מאי!" -"אלי!!! מה אתה עושה פה? לא חשוב! הולכים!" חזרנו ל
, ונסענו לחפש בית קפה. בסוף מצאנו. היה דווקא מקום חביב (1+), שתינו - אכלנו - דנו בח"כים ובעוזריהם הפרלמנטרים - הבהרנו שריקי מרטין יותר חתיך (ותודה על הגלריה המעודכנת). היה לי כיף. (3+) הגיע העת לפרוש... חיבוקים, נשיקות והביתה. "אתה יכול להגיד לי שהלילה נגמר שצריך כבר ללכת, נהיה מאוחר ...אל תגיד לי שלא נהיה פה מחר" mai (שעשתה מעשה טוב
)