../images/Emo41.gif../images/Emo20.gif סיפור חיי
סתם, זה כל מה שקרה לי אתמול. (סתם כי בא לי לשתף :] זה היה כל כך מצחיק). כתבתי את זה לאחותי (שבארה"ב עכשיו) בGMAIL צ'אט אז זה כתוב בלשון נקבה בשבילה הכל ככה... (אז הדר זו חברה שלי, אביבה אמא שלה, וגם חברה של אמא שלי. היינו בבריכה בטכניון.) זה רשום בצורה מזה עילגת כי הקלדתי מהר וכולי בהתרגשות ויש גם קצת כפילויות כי שכחתי איזה חצי ואז נזכרתי והכנסתי את זה שוב למקום הנכון... טיפלה בלגן אבל חיפף. אז קבלו נא (זה ארוך ) בקיצור אז הוא היה היום בבריכה, ופתאום אמא אומרת שלומי סראנגה פה ומצלמים אותו לטלויזיה!!! כולה בהתלהבות! היינו שם עם אביבה והדר ד"א. אז אמא אומרת שהן דיברו איתו וזה והיא כולה בהתרגשות כזה חחחח והיא אומרת לנו לכו דברו איתו!! ויצלמו אותכן וזה... וכל הזמן אמרתי לה לא הוא לא מעניין מי מכיר אותו וגם לא רציתי להצטלם עם הכובע ים והמשקפת וזה.. אני נראית כמו חייזרית. אז בסוף אחרי מלא שיכנועים של אמא והדר גם רצתה אז אמרתי טוב בסדר (ושנים לקח לי לשים את הכובע בעע) והלכתי הורדתי את הכובע והמשקפת וזה ומזההה התפדחתי!!! (לא מהכובע, מהקטע שאני הולכת לדבר עם שלומי סרנגה) הצלמים היו שם בצד השני של הבריכה אז אני והדר הלכנו כמו מפגרות פשוט עשינו רונדלים סביב הבריכה והזה היה כל כך מפגר חחחח סתם עברנו שם כי פאדיחות!! אחרי זה הוא נעלם והצלמים סתם צילמו את הבריכה... בסוף כזה אמא אמרה שהוא משתזף בחוץ אז יצאנו החוצה (ותקלטי כאילו לא ידעתי בכלל איך הוא נראה!!) אז סתם הלכנו לכיוון הבריכה השנייה ככה ושוב עברנו ליד הצלמים... ואז בסוף הוא ישב בכיסא האחרון ונזכרתי וזיהיתי אותו אבל המשכתי ללכת עדיין לכיוון הבריכה ונכנסנו שמה לשטח שלה (יש ככה מן חומת זכוכית קטנה עם צמחים מסביב). ואז כבר התלבטנו ללכת אליו, לא ללכת וזה... ממש הרבה זמן ואני כולי כזה באדרנלין ממש התחרפנתי!! בסוף אמרתי לה טוב בואי נשב פה נראה מה יהיה.... אז סתם התיישבנו על הכיסאות נוח כשהוא עדיין ישב שם על הכיסא והיו צמחים יענו שהפרידו ודרך העלים ראיתי מרחוק כזה שעדיין מצלמים אותו... ואז הדר אמרה טוב נו אז בואי נחזור לבריכה, ואני זאתי שבהתחלה לא רציתי ללכת!! אז אמרתי לה לא אם אנחנו כבר פה חבל לפספס את ההזדמנות... אז סתם ישבנו לנו שם בסטייל כזה ואז כמה ערסים ראו אותו והתחילו לקרוא אחד לשני והלכו אליו וכולם כזה וואי שלומי סראנגה פה חחחח זה היה כזה מצחיק! אחרי איזה 2 דקות סתם הגיע איזה אחד מבוגר סתם ככה... אחרי זה הוא התקרב אלינו שאל באיזה כיתה אתן? אמרתי י"א. (הייתי בטוחההה שהוא שהוא מתחיל איתנו חחחח) אז הוא עושה כזה אה קטנות לא נוכל לצלם אותכם. (ואני וועעעעעעעעעעעעעעעע [אבל לעצמי]) אז אמרתי לו "לא למה לא? מה בגלל שאנחנו קטינות?" אז סתם הוא התיישב ככה (אני ממש בקושי זוכרת מרוב שהייתי ככה... (נו וועעעעע לא יודעת להסביר חחחח, התחרפנתי לגמריי) הוא אמר שהוא הבמאי של התוכנית ואני לא זוכרת מה שאלתי איכשהו הגענו לזה שהוא אמר שנבוא נגיד לו שלום, והדר שאלה מזה התוכנית וזה... (אני התעניינתי בתוכנית ובמצלמה יענו והדר באיפה זה ישודר) שאלתי אותו כזה (אוףףףף זה מעצבן אותי שאני לא זוכרת!) "מה אני אגיד לו?" (לא זוכרת אם אמרתי שזה פאדיחות או לא) ואז הוא עושה לי "תגידי שאת אוהבת את המוזיקה שלו וזה... ואז הוא קם ואמרתי לו "אבל הוא לא ייבש אותנו כן?" אז הוא ענה "אם לא תהיו יבשות הוא לא ייבש אותכן" אז בסוף (שוב נו אני לא זוכרת אוף) הוא אמר "לא הביישן למד ולא הביישן מופיע בטלויזיה" (חכם!!) יואו אני משתגעת שאני לא זוכרת!! קיצר אחרי זה אמרנו טוב יאללה נלך אליו (ושוב אני כל הזמן ככה ווועעע.. והתחלתי לצחוק כמו אנלויודעת מה) וקמנו והתחלנו ללכת (ואז הם כבר היו קצת יותר רחוקים...) והבמאי הזה היה מזה חמוד!! התלהבתי איך הוא ככה בא אלינו והציע ככה וזה... בהתחלה כשהוא שאל בנות כמה אנחנו, הייתי בטוחה שהוא מתחיל איתנו!! חחחחחח קיצר התחלנו להתקרב ואני כולי בפאדיחותתת.... אז היה קטע שכזה הסתובבתי אחורה (לא יודעת למה הרגשתי שכל זמן הדר הייתי מאחורי [ולא לידי כאילו] טוב והיא באמת הייתה מאחורי כל הזמן...) ואז המשכנו ללכת ממש לאט. ואז הבמאי סימן לנו להתקרב (ואז פה כאילו כבר אין דרך חזרה) אז התקרבנו ושלומי ישב עם הגב אלינו דיבר עם הערסים... ואז אני קולטת כזה כשהתקרבנו לאט והבמאי שם את האצבע על הגב של הצלם ולחש לו משהו (וזה היה ממש ברור לי כאילו שמעתי את זה שהוא אמר לו "תסתובב ותצלם אותן") ואני כבר קולטת איך המצלמה מסתובבת אלינו וכזה פאדיחותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת והוא עדיין היה עם הגב ולא ידעתי מה לעשות ככה כולי בלחץ! (אבל לא הראתי שאני בלחץ מן הסתם) אז אמרתי כזה "היי" (נו והדר כל הזמן מאחורי!! הדבר היחידי שראיתי מולי היה שלומי...) "אתה שלומי סרנגה?" -"כן" (ואז היה פה משהו ממש יש לי חור שחור בזיכרון. בטח מה נשמע...) "אני אוהבת את המוזיקה שלך" ( אני לא מכירה אף שיר שלו) (והוא היה כזה נחמד כאילו דיבר איתנו בסבבה, אבל אז מגיע הייבוש) -"אז אם את אוהבת את המוזיקה שלי איך את לא מזהה\מכירה אותי?" "אה אני מכירה את המוזיקה אבל את הפרצוף קצת פחות..." -"בנות כמה אתן?" "16" "אתן לומדות פה בטכניון?" "לא אנחנו קטנות (כן זה היה מאוד טיפשי), אנחנו בבצפר" - [ואז שוב איכשהו] "בטכניון?" "לא, בבצפר" *לחיצת יד* -"שיהיה לכן יום טוב" "יום טוב ביי" (וכל הזמן חייכתי כזה...) ואז דאגתי כזה ללכת זקוף (מי יודע אולי המצלמה צילמה לי את התחת LOL) והתרחקתי בלי להסתכל אחורה. וכל הזמן שדיברנו ממש לא ידעתי לאן להסתכל וניסיתי עליו אבל המצלמה הייתה תקועה לי בפרצוף, והערסים האלה גם היו שם מאחורה, וכולם עליי וועעעעע. והדר כל הזמן מאחוריייייי אז נכנסתי לשטח של הבריכה ואני כולי צורחת ונשפכת מצחוק וזה היה כזה קורעעעעעעעעע וכזה פאדיחות!!!! אז אביבה ואמא כמו 2 זקנות "נו ספרו מה היה תתקרבו אנחנו לא שומעות" אז התחלתי לספר (ואז מן הסתם זכרתי.. =\) ואז הצלמים נכנסו וישר שתקתי וקמתי. אחרי זה איזה שעה וחצי אם לא יותר דיברנו על זה כזה וואי זה היה פאדיחות ומה יכולנו להגיד וזה.... אה ואני נזכרת אני נזכרת!! סרנגה שאל בנות כמה אנחנו ואמרתי 16 (משום מה כל הזמן אני דיברתי), ואז הוא שאל אתן לומדות בטכניון? אז אמרתי לו "לא אנחנו קטנות (כן זה היה מאוד טיפשי) אנחנו בבצפר" ואז שוב איכשהו הוא שאל בטכניון? ושוב עניתי "לא, בבצפר"... קיצר אחרי זה הדר אמרה שהיא יכלה לשאול אותו מה הוא עושה בחיפה אז אמרתי לה נו אז למה לא שאלת?? ואז היא אמרה "אבל את דיברת ואז הוא ענה ולא יכולתי להכנס באמצע!!" וגם אז אמא אומרת "למה אמרת קטנות??" אז ואני שוב נזכרת בהתחלה הבמאי שאל דבר ראשון באיזה כיתה אנחנו ואמרתי י"א (אני צריכה להתרגל י"ב) ואז חשבתי שהייתי צריכה להגיד י"ב זה נשמע יותר גדול... ואז אמא גם אמרה היית צריכה להגיד אני עולה לי"ב זה נשמע הרבה יותר טוב! קיצר ממש ככה כל הזמן "יכלונו להגיד ככה, ויכולתי להגיד ככה, ולמה לא דיברת, וזה היה כל כך פאדיחות... ככה כל היום חחחחח ואז חרי שכבר היינו בבית חשבתי בביתי צריכה להגיד לבמאי איך קוראים לי וזה... אה וגם עוד לפני שהלכנו אז אמא כל הזמן אומרת לי "נו הם שם הם שם לכו שיצלמו אותכם" וכ-ל הבריכה שומעת!! איזה פדחנית כל הזמן אמרתי לה שקט שקט!! הייתי בשוק ממנה איך היא הגיבה לזה!! והיה איזה קטע היא עושה לי נו לכי זו הזדמנות!! ואז אולי איזה במאי יראה אותך וירצה לקחת אותך לשחק!! חחח הייתי בשוק ממנה לגמריי! וזהו בקיצור... (טוב זה לא בקיצור זה היה פול!)
סתם, זה כל מה שקרה לי אתמול. (סתם כי בא לי לשתף :] זה היה כל כך מצחיק). כתבתי את זה לאחותי (שבארה"ב עכשיו) בGMAIL צ'אט אז זה כתוב בלשון נקבה בשבילה הכל ככה... (אז הדר זו חברה שלי, אביבה אמא שלה, וגם חברה של אמא שלי. היינו בבריכה בטכניון.) זה רשום בצורה מזה עילגת כי הקלדתי מהר וכולי בהתרגשות ויש גם קצת כפילויות כי שכחתי איזה חצי ואז נזכרתי והכנסתי את זה שוב למקום הנכון... טיפלה בלגן אבל חיפף. אז קבלו נא (זה ארוך ) בקיצור אז הוא היה היום בבריכה, ופתאום אמא אומרת שלומי סראנגה פה ומצלמים אותו לטלויזיה!!! כולה בהתלהבות! היינו שם עם אביבה והדר ד"א. אז אמא אומרת שהן דיברו איתו וזה והיא כולה בהתרגשות כזה חחחח והיא אומרת לנו לכו דברו איתו!! ויצלמו אותכן וזה... וכל הזמן אמרתי לה לא הוא לא מעניין מי מכיר אותו וגם לא רציתי להצטלם עם הכובע ים והמשקפת וזה.. אני נראית כמו חייזרית. אז בסוף אחרי מלא שיכנועים של אמא והדר גם רצתה אז אמרתי טוב בסדר (ושנים לקח לי לשים את הכובע בעע) והלכתי הורדתי את הכובע והמשקפת וזה ומזההה התפדחתי!!! (לא מהכובע, מהקטע שאני הולכת לדבר עם שלומי סרנגה) הצלמים היו שם בצד השני של הבריכה אז אני והדר הלכנו כמו מפגרות פשוט עשינו רונדלים סביב הבריכה והזה היה כל כך מפגר חחחח סתם עברנו שם כי פאדיחות!! אחרי זה הוא נעלם והצלמים סתם צילמו את הבריכה... בסוף כזה אמא אמרה שהוא משתזף בחוץ אז יצאנו החוצה (ותקלטי כאילו לא ידעתי בכלל איך הוא נראה!!) אז סתם הלכנו לכיוון הבריכה השנייה ככה ושוב עברנו ליד הצלמים... ואז בסוף הוא ישב בכיסא האחרון ונזכרתי וזיהיתי אותו אבל המשכתי ללכת עדיין לכיוון הבריכה ונכנסנו שמה לשטח שלה (יש ככה מן חומת זכוכית קטנה עם צמחים מסביב). ואז כבר התלבטנו ללכת אליו, לא ללכת וזה... ממש הרבה זמן ואני כולי כזה באדרנלין ממש התחרפנתי!! בסוף אמרתי לה טוב בואי נשב פה נראה מה יהיה.... אז סתם התיישבנו על הכיסאות נוח כשהוא עדיין ישב שם על הכיסא והיו צמחים יענו שהפרידו ודרך העלים ראיתי מרחוק כזה שעדיין מצלמים אותו... ואז הדר אמרה טוב נו אז בואי נחזור לבריכה, ואני זאתי שבהתחלה לא רציתי ללכת!! אז אמרתי לה לא אם אנחנו כבר פה חבל לפספס את ההזדמנות... אז סתם ישבנו לנו שם בסטייל כזה ואז כמה ערסים ראו אותו והתחילו לקרוא אחד לשני והלכו אליו וכולם כזה וואי שלומי סראנגה פה חחחח זה היה כזה מצחיק! אחרי איזה 2 דקות סתם הגיע איזה אחד מבוגר סתם ככה... אחרי זה הוא התקרב אלינו שאל באיזה כיתה אתן? אמרתי י"א. (הייתי בטוחההה שהוא שהוא מתחיל איתנו חחחח) אז הוא עושה כזה אה קטנות לא נוכל לצלם אותכם. (ואני וועעעעעעעעעעעעעעעע [אבל לעצמי]) אז אמרתי לו "לא למה לא? מה בגלל שאנחנו קטינות?" אז סתם הוא התיישב ככה (אני ממש בקושי זוכרת מרוב שהייתי ככה... (נו וועעעעע לא יודעת להסביר חחחח, התחרפנתי לגמריי) הוא אמר שהוא הבמאי של התוכנית ואני לא זוכרת מה שאלתי איכשהו הגענו לזה שהוא אמר שנבוא נגיד לו שלום, והדר שאלה מזה התוכנית וזה... (אני התעניינתי בתוכנית ובמצלמה יענו והדר באיפה זה ישודר) שאלתי אותו כזה (אוףףףף זה מעצבן אותי שאני לא זוכרת!) "מה אני אגיד לו?" (לא זוכרת אם אמרתי שזה פאדיחות או לא) ואז הוא עושה לי "תגידי שאת אוהבת את המוזיקה שלו וזה... ואז הוא קם ואמרתי לו "אבל הוא לא ייבש אותנו כן?" אז הוא ענה "אם לא תהיו יבשות הוא לא ייבש אותכן" אז בסוף (שוב נו אני לא זוכרת אוף) הוא אמר "לא הביישן למד ולא הביישן מופיע בטלויזיה" (חכם!!) יואו אני משתגעת שאני לא זוכרת!! קיצר אחרי זה אמרנו טוב יאללה נלך אליו (ושוב אני כל הזמן ככה ווועעע.. והתחלתי לצחוק כמו אנלויודעת מה) וקמנו והתחלנו ללכת (ואז הם כבר היו קצת יותר רחוקים...) והבמאי הזה היה מזה חמוד!! התלהבתי איך הוא ככה בא אלינו והציע ככה וזה... בהתחלה כשהוא שאל בנות כמה אנחנו, הייתי בטוחה שהוא מתחיל איתנו!! חחחחחח קיצר התחלנו להתקרב ואני כולי בפאדיחותתת.... אז היה קטע שכזה הסתובבתי אחורה (לא יודעת למה הרגשתי שכל זמן הדר הייתי מאחורי [ולא לידי כאילו] טוב והיא באמת הייתה מאחורי כל הזמן...) ואז המשכנו ללכת ממש לאט. ואז הבמאי סימן לנו להתקרב (ואז פה כאילו כבר אין דרך חזרה) אז התקרבנו ושלומי ישב עם הגב אלינו דיבר עם הערסים... ואז אני קולטת כזה כשהתקרבנו לאט והבמאי שם את האצבע על הגב של הצלם ולחש לו משהו (וזה היה ממש ברור לי כאילו שמעתי את זה שהוא אמר לו "תסתובב ותצלם אותן") ואני כבר קולטת איך המצלמה מסתובבת אלינו וכזה פאדיחותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת והוא עדיין היה עם הגב ולא ידעתי מה לעשות ככה כולי בלחץ! (אבל לא הראתי שאני בלחץ מן הסתם) אז אמרתי כזה "היי" (נו והדר כל הזמן מאחורי!! הדבר היחידי שראיתי מולי היה שלומי...) "אתה שלומי סרנגה?" -"כן" (ואז היה פה משהו ממש יש לי חור שחור בזיכרון. בטח מה נשמע...) "אני אוהבת את המוזיקה שלך" ( אני לא מכירה אף שיר שלו) (והוא היה כזה נחמד כאילו דיבר איתנו בסבבה, אבל אז מגיע הייבוש) -"אז אם את אוהבת את המוזיקה שלי איך את לא מזהה\מכירה אותי?" "אה אני מכירה את המוזיקה אבל את הפרצוף קצת פחות..." -"בנות כמה אתן?" "16" "אתן לומדות פה בטכניון?" "לא אנחנו קטנות (כן זה היה מאוד טיפשי), אנחנו בבצפר" - [ואז שוב איכשהו] "בטכניון?" "לא, בבצפר" *לחיצת יד* -"שיהיה לכן יום טוב" "יום טוב ביי" (וכל הזמן חייכתי כזה...) ואז דאגתי כזה ללכת זקוף (מי יודע אולי המצלמה צילמה לי את התחת LOL) והתרחקתי בלי להסתכל אחורה. וכל הזמן שדיברנו ממש לא ידעתי לאן להסתכל וניסיתי עליו אבל המצלמה הייתה תקועה לי בפרצוף, והערסים האלה גם היו שם מאחורה, וכולם עליי וועעעעע. והדר כל הזמן מאחוריייייי אז נכנסתי לשטח של הבריכה ואני כולי צורחת ונשפכת מצחוק וזה היה כזה קורעעעעעעעעע וכזה פאדיחות!!!! אז אביבה ואמא כמו 2 זקנות "נו ספרו מה היה תתקרבו אנחנו לא שומעות" אז התחלתי לספר (ואז מן הסתם זכרתי.. =\) ואז הצלמים נכנסו וישר שתקתי וקמתי. אחרי זה איזה שעה וחצי אם לא יותר דיברנו על זה כזה וואי זה היה פאדיחות ומה יכולנו להגיד וזה.... אה ואני נזכרת אני נזכרת!! סרנגה שאל בנות כמה אנחנו ואמרתי 16 (משום מה כל הזמן אני דיברתי), ואז הוא שאל אתן לומדות בטכניון? אז אמרתי לו "לא אנחנו קטנות (כן זה היה מאוד טיפשי) אנחנו בבצפר" ואז שוב איכשהו הוא שאל בטכניון? ושוב עניתי "לא, בבצפר"... קיצר אחרי זה הדר אמרה שהיא יכלה לשאול אותו מה הוא עושה בחיפה אז אמרתי לה נו אז למה לא שאלת?? ואז היא אמרה "אבל את דיברת ואז הוא ענה ולא יכולתי להכנס באמצע!!" וגם אז אמא אומרת "למה אמרת קטנות??" אז ואני שוב נזכרת בהתחלה הבמאי שאל דבר ראשון באיזה כיתה אנחנו ואמרתי י"א (אני צריכה להתרגל י"ב) ואז חשבתי שהייתי צריכה להגיד י"ב זה נשמע יותר גדול... ואז אמא גם אמרה היית צריכה להגיד אני עולה לי"ב זה נשמע הרבה יותר טוב! קיצר ממש ככה כל הזמן "יכלונו להגיד ככה, ויכולתי להגיד ככה, ולמה לא דיברת, וזה היה כל כך פאדיחות... ככה כל היום חחחחח ואז חרי שכבר היינו בבית חשבתי בביתי צריכה להגיד לבמאי איך קוראים לי וזה... אה וגם עוד לפני שהלכנו אז אמא כל הזמן אומרת לי "נו הם שם הם שם לכו שיצלמו אותכם" וכ-ל הבריכה שומעת!! איזה פדחנית כל הזמן אמרתי לה שקט שקט!! הייתי בשוק ממנה איך היא הגיבה לזה!! והיה איזה קטע היא עושה לי נו לכי זו הזדמנות!! ואז אולי איזה במאי יראה אותך וירצה לקחת אותך לשחק!! חחח הייתי בשוק ממנה לגמריי! וזהו בקיצור... (טוב זה לא בקיצור זה היה פול!)
