מזכירה לי את היום שבו קיבלתי את הגלויה
למפגש מעריצים, איך שקיבללתי את הגלויה ורשמתי את עצמי, כ"כ שמחתי, צעקתי התקשרתי לכל העולם ואישתו מרוב התלהבות . שבוע לפני המפגש התחלתי לחשוב מה אני יגיד שאראה אותם ? מה אני יעשה? אני יבכה? לילה לפני המפגש לא ישנתי. אותו יום כולי רעדתי הבטן התהפכה לי ושהגעתי לשם אמרו שלא נצטלם איתם ,התחלתי לבכווווווווות את לא מבינה איך בכיייייייייתי קניתי להם מתנות והכל אבל בסופו של דבר די נהנתי חח
אבל הציפיה שאתה הולך לפגוש מישהו שאתה אוהב זה פשוט כ"כ מדהים ושבסוף זה מתבטל זה הכי דיכאון שיש .