כי אנחנו אף פעם לא נדע את האמת המוחלטת.
ואנחנו חייבים שיהיו ספקות, כדי להמשיך ולחתור כמה שיותר קרוב אליה. התחלתי לתת דוגמא על האדם הקדמון אבל התייאשתי באמצע. ננסה שוב: פעם האמינו שהעולם שטוח ובנוי על גב של צב ענק. הייתה הסכמה כללית על זה וכולם היו מרוצים מהמצב הקיים. לא, זה לא היה ככה. היו אנשים עם ספקות בעניין, עם דעה שונה שלא האמינו ברעיון הזה, ולכן הם הלכו וחקרו והבינו שהעולם הוא עגול. אם לא היו להם ספקות, אם הם לא היו חולקים על המצב הקיים- הם לא היו חוקרים, ולא היינו מתקרבים יותר לאמת הממשית. לפני שהאדם הקדמון המציא את הגלגל אני מאמינה שהיה קונצנזוס על העובדה שאין כזה דבר גלגל- אנשים היו שלמים עם זה מבחינה רעיונית. אבל המציאו את הגלגל, מפני שלא הסכימו עם התפיסה שזהו ה"טוב" המקסימאלי. אני מקווה שהבנת את הנקודה שלי, שחייבים להמשיך לפקפק באמיתות המצב הקיים על מנת לחתור להשגת האמת המושלמת והבלתי מעורערת, שברוב הדברים כבר הגענו אליה: יש אמת שלמה ובלתי מעורערת שאנחנו מוקפים בגזים בלתי ניראים. יש אמת שלמה ובלתי מעורערת על כוח הכבידה.