שבת שלום

yosef 30

New member
../images/Emo41.gif שבת שלום ../images/Emo41.gif

שבת שלום לכווווולם
איזה מזג אוויר נעים יש בחוץ. זה הזמן לנצל את השמש ולרדת לים
. מה שלומכם חברים, איך עוברת עליכם השבת
אתמול אנוכי וחברי נסענו לטיול ספונטני ברחבי ירושלים התחלנו את היום בארוחת בוקר מפנקת בשוק מחנה יהודה. ומשם ירדנו דרך הרובע היהודי ומעבר לתוך השוק המוסלמי, עד לכנסיית ויה דלרוזה - מה שנקרא אם אני לא טועה "דרך היסורים של ישו". . בדרך שלם פגשנו נוצרים הנושאים על כתפם צלב גדול, עוצרים בנקודות בהם ישו עבר ומתפללים. בעייני זה היה ממש מרגש לראות ולשמוע את תפילתם. ומשם חזרנו לשער יפו, אחרי שהסתובבנו קצת ברחובות הפנימיים של העיר העתיקה, ובאוויר יש אווירה של קבלת שבת, הכל שקט, מאוד פסטורלי, ריחות שך בישולי שבת אחרונים נודפים מהחלונות, אנשים רגועים ברחובות, חלק מהאנשים הוכלים עם סירי שבת - מרגיש קצת כמו בסרט. המשכנו במרכז החדש הנקרא "ממילא" מקום מאוד נעים ללכת בו, עם פסלים מדהימים של אומני מכל מיני מקומות. לקראת כניסת שבת יירדנו לכותל המערבי, קיבלנו את פני השבת בשירה וריקודים של בני הישיבה וחיילים ובני המקום. איזה אנרגיה מדהימה יש בכותל בערב יום שישי, איזה יופי לראות ולשמוע את כל התפילות ושירה והריקודים ברחבה הקדושה. זו בהחלט חוויה שאני ממליץ עליה, ללא שום קשר לשום דת או אמונה. אחד הדברים החזקים שהיו, בזמן התפילה בכותל, נשמע ברקע המואזין של המוסלמים, שניי דתות שני עמים מתפללים בו בזמן לבורא עולם. כמה כוח יד במקום הזה. ומה שעוד יותר יפה זה שכל אחד יכול להתפלל ואף אחד לא מפריע לאף אחד, להפך השילוב של השניים בעייני היה חזק מאוד. זה לא משנה איך נקרא לאלוהים באיזו שפה, אך החיבור של כולם על למשהו גבוהה וניצחי - שבשמו הם הורסים במקום לבנות. מצרף לכם כמה תמונות. שיהיה המשך שבת נפלאה ונעימה. יוסף.
 

yosef 30

New member
ארוחת בוקר בשוק מחנה יהודה

עומדים ומחכים לשולחן - ממליץ בחום
 

yosef 30

New member
דוכן של רימונים

שהיום בכל מיני גדלים ואדומים בוהקים. אי אפשר שלא לשתות מיץ טיבעי
 

daphts

New member
יוסף הפסל הזה

משדר לי משהוא "טוטאם" עם המון סגירות , משהוא שיוצר חייץ בין הצופה לפסל. אני אישית לא מתחברת. צורתו אומנם צורה יציבה , וחזקה אבל הוא לא משרה תחושת ביטחון עבורי להפך- הוא דוחה זאת. למרות העבוד של האבן עד כדי טקטיליות (חומר שמשדר טקטיליות הוא חומר שמשדר רצון למגע, לרוב הקו רך) הקוים המעוגלים הזורמים משדרים רצון למגע הצורה הכללית של הפסל לא - היא משדרת מופנמות. יוסף אמנות היא שפה - ממש שפה, חלקה נילמדת (ממש ממש - כמו כל שפה אחרת עם החוקים שלה) וחלקה אמוציונלית בלתי עמצאית עוברת באופן אינטואיטיבי. ההנעה מצפיה ביצירת אמנות יכולה כל פעם להשתנות - זה היופי בכך, בכל תקופה , בכל דור, בכל עידן, וכל פרט (בכל רגע מחייו) יכול לקלוט, לפרש, להנות או לא לפי סט חדש של תובנות , שחלקן קשורות לפרט עצמו חלקן לתקופה וחלקן לשפת האמנות (אגב היא אוניברסלית) קצת על שפת האמנות - בגדול היא מורכבת משישה בסיסים- קו, צבע, צורה, קומפוזיציה, טקסטורה ואיקונוגרפה. קו מעוגל וזורם שיך לתחום הקו, צורתו היציבה (פרמידלית) קשורה לקומפוזיציה- ולעיצוב הצורה בכלל, טקטיליות קשורה לטקסטורה כמו גם החומר - אבן, צבע בא לידי ביטוי בצבע האבן עצמה ובבחירה להוסיף קוים קטנים כהים בחלקים מסוימים (עצבאות וכו'), באשר לאיקונוגרפה ... פה צריך קצת ליקרוא על הפסל על הפסל (היוצר) ולנתח. יוסף פעם לא הבנתה מה נפל עלי - או ניסגר איתי ועם לימודי האמנות שלי - יוסף זה בידיוק מה שאני לומדת , "לקרא יצירות אמנות, לפרשן אותן - בשפת האמנות בהקשרן המקורי והבקשרן העכשיוי...וכן המון המון לקרא את האיקונוגרפיה של היצירות השונות. עכשיו - ניתן על בסיס תחומי דעת שונים להציע פרשנות שונה לפעמים- למשל קריאה פילוסופית תניב קריאה שונה מזו המגדרית (פמיניזם ומיגדר- מדעי החברה) אז היא קריאה חברתית, סוציולוגית, קריאה דתית שוב תהיה שונה כמו גם אנטרופולוגית וכו' לכן חוקר אמנות טוב זקוק להמון ידע עולם- במדעי הרוח - ספרות, דתות, פילוסופיה, אומנויות וכו' לצד מדעי החברה- פסיכולוגיה , סוציולוגיה מיגדר אנטרופולוגיה וכו'. דעתי האישית - אמנות או תוצר אומנותי הוא המראה של החברה האנושית באשר היא - זו זו תרבות המין האנושי ומיכן העניין שלי בכך. שרון
 

סורנטו

New member
אני לא יודעת לפרש את משמעותו אבל הרעיון ליישם

גם עם פרשנותך-אני חושבת שהוא יפה מאוד. אם הוא משדר שלילי, המסר מועבר טוב.
 

yosef 30

New member
בוקר טוב שרון מלכת הכיתה ../images/Emo68.gif

איזה יופי של הסבר, התחברתי לכל מילה שכתבת. את יודעת קראתי אתמול את מה שכתבת, ועכשיו שוב קראתי ואז פתחתי את התמונה של הפסל ואכן הוא נראה לי סגור. זה באמת סובייקטיבי התחושה שאנו מקבלים מכל דבר. ועכשיו שאי מסתכל על הפסל הוא באמת נראה סגור והתחתית שלו לא באמת משדרת יציבות. מעניין מאוד נהנתי לקרוא את ההסבר שלך על שפת האומנות. האקס גם עוסק בריפוי באומנות והוא היה מסביר לי הרבה על האופן שבו האדם מצייר ומה זה יכול לומר באופן כללי על האדם וגם מעמיק רק שהוא מבין זאת טוב יותר. זו באמת שפה מרתקת. תודה לך מאוד נהנתי
יוסף.
 

daphts

New member
אגב יוסף כניראה באמת יצאתי מלכה

זוכר שקיטרתי על הסמינר ההוא, שניתקע, לא זז, לא הלך... וכו' אז זהוא בסוף אוגוסט הוא הוגש אחר כבוד למרצות... כרוך מסודר ומוגמר! לפני שבוע וחצי הגיע ציון... נראה לי שהורי בבאר שבע שמעו את צהלות והצרחות שלי, ואולי כמוהם עוד איזה כמה מבאי הפורום בת"א , ירושלים וחיפה... שמעתם או לא? מכל מקום הציון הוא 100 עגול ויפה, מהאוניברסיטה העברית (מה שמחשב בהחלט הישג כבל קנה מידה אקדמי) שבוע שעבר אחר כבוד התחלתי את התואר החדש- כרגע אני בדין אודברים עם המרצה לגבי אפשרות להמשיך את הסמינר הנ"ל לתיזה -תחזיקו עצהאות בשבילי , חזק חזק! זה באמת מה שהיתי רוצה שיקרה! מכל מקום אני לא הכי הכי יודעת באמנות - ועוד יש לי המון מה ללמוד, אבל את הבסיס הפנמתי. לגבי טרפיה באומנות - זה קצת שונה, שם יש סימנים מאוד ברורים לניתוח אישיותי של אדם זה או אחר, יש ממש "קודים" על מה להיסתכל ומה לפרש. כל מי שלמד אי פעם הוראת אומנות לומד לזהוא חלק מאותם סימנים המצביעים על התעללות ואלימות כמו גם סימנים המצביעים על נטיה אובדנית- את המידע שמורה לאמנות קולטת מעבודות תלמידיה היא מחויבת להעביר הלאה ליועצת/ לפסיכולו החינוכי וכו' עשרות עם לא מאות ילדים ניצלו כך. אפילו לי במהלך שנות עבודתי היו אי אלו מקרים בהם דווחתי - וכן לצערי לאחר ברור הדברים ע"י הצד הטיפולי בבית הספר וע"י משרדי הרווחה - התברר שהיו דברים .... הצד הפחות מצלח של היכולת המופלאה הזו...היא כאם לילדי... וילדים מציירים, ("סנדרום ילדי הפסיכולוגים", או "סינדרום הרופאים" - הצורך לפרש על סביבתך הקרובה) כן כן אני רואה בזאת ייכולת הרסנית כשזה נוגע למקורבי, יש דברים שלדעתי אני לא צריכה לדעת או להיות מסוגלת לראות, מפני שבזוגיות אני צריכה להיות בת זוג ולא טרפויטית, מפני שעבור ילדי איני צריכה להיות אשת טיפול וחינוך אלה אם.... תאמת לא תמיד מצליח לי הניתוק הזה בין הידע המקצועי וחיי הפרטיים - וכן אני מודעת , מאוד מודעת שזה בעיתי, אפילו בעיתי מאוד. אז היות לקרובי מודעים לקושי הם למדו לא להציג את תוצריהם ... לצערי- היות ויש בכך מין השלילי . אבל מעבר לכך אני גם יוצרת - ואז זה ממש מעניין - היות ואני יודעת "מה היתה כוונת המשורר" פתאום זה לא מסתדר עם הניתוח הן האמנותי והן הרגשי- אם תרצה מאין אפשרית לרפלקציה אישית פסיכולוגית נפשית ואמנותית גם יחד על עצמי- מה שעושה אותי להיות מאוד ביקורתית לתוצרי. אמרתי פעם - שהביקורת הכי גרועה שקיבלתי על יצירתי היתה הביקורת שלי עצמי על יצירתי...! אבל כשרוחי נחה ואני מעניקה לעצמי ביקורת טובה- אז אז זה תוצר באמת מיוחד. ניראה לי שכל יוצר במידה מסוימת בתהליך הרפלקציה שלו את יצירתו עובר משהוא דומה- לא ניראה לי שזה יחודי לי- ועדין מאוד אישי. ונחזור לפסל האבן ההוא- מענין מה היתה אותה רפלקציה של האומן על היצירה הזו שלו... אבל זה כבר איקונוגרפיה- וצריך לקרא על כך או לתשאל את האמן (עם לא ניכתב עדין משהוא). לדוגמה קטרינה אופי האמנית שאת יצירתה חקרתי ורוצה להמשיך לחקור אמרה פעם האחד הראיונות איתה " אני מפנה את גבי אליכם וכך אני רוצה שתקבלו זאת" ועכשיו תלך לפרש יצירת אמנות בה מוצגת דמות (דמותה של האמנית עצמה) מהגב כשעל גבה חרוט בסכין עד זוב דם דגם של ציור ילדים ובו מוצג בית מעשן , שמש, ציפורים וזוג דמיות ממין נקבה אוחזות ידים.... בעיתי נכון. אז זהוא לא ממש בעיתי היות ויש הסבר איקונוגרפי ליצירה הזו בהמון מאמרים- מה שהסביר את מצבה הרגשי והנפשי באותה תקופה (היא נפרדה מזוגתה לחיים על רקע הרצון לממש הורות ביחידה משפחתית לסבית, בת הזוג קבלה רגלים קרות ופירקה את הקשר הזוגי ההוא ארוך השנים- אופי נפשבר רגשית והתוצר היה היצירה הזו.)
 

yosef 30

New member
הפסל נקרא - איבוד הכבוד

שנמצאים קרוב לפסל רואים איזה יופי של אומנות נעשתה שם, איך מברזל כלכך חזק אפשר להוציא כלכך הרבה רגש. פסל שעורר בי עצב.
 

daphts

New member
יוסף פסלי מברונזה

נעשים בטכניקה שניקרת שעבה אבודה ואומר מפסלים בשעבה מעל חומר קרמי ומעל לשעבה שוב חומר קרמי (יוצרים סנביצ' שהשעבה באמצע) כשיוצקים את הברונזה פנימה השעבה מפנה את מקומה לברונזה. כך שבפועל הפסל נוצר החומר פלסטי טקטילי ורך . לכן כשמביטים בפסול כזה זה מרגיש כך. שרון
 

yosef 30

New member
יש הרבה מה ללמוד../images/Emo70.gif ../images/Emo13.gif

ושוב תודה על ההסבר. הפסל הזה מעורר הרבה רגש.
 

yosef 30

New member
נשארנו עד לסוף התפילה

והמשכנו לטייל בלילה ברחובות ירושלים העתיקה. עם כל הדת שיש באוויר - אני אוהב מאוד את ירושלים. יש בה בעייני משהו מיוחד ביותר. חיבוק גדול לכוווולם
יוסף.
 
למעלה