תשובות 1,4../images/Emo26.gif
1. במלכים א', פרק י"ט אלישע הוא נער, איכר שחורש בשדה. הוא מבקש מאליהו רשות להיפרד מהוריו והופך למשרתו של אליהו, אף שאליהו לא רוצה בכך (מלכים א', יט). הוא משתרך אחרי אליהו כמעריץ נלהב (גרופי). במלכים ב', פרק ב' ממשיך אלישע להשתרך אחרי אליהו. הוא יודע, כי סופו של אליהו קרב והוא מתעקש ללוותו עד הרגע האחרון. התשובה הראשונה שלו לבני הנביאים "גם אני ידעתי, החשו" - אני יודע, סתמו - מראה על חוסר ביטחון וילדותיות. בפרק זה אנחנו נתקלים באלישע קצת "חצוף" - הוא מסרב לבקשת אליהו לעזוב אותו ואחר-כך מבקש מאליהו, שיגרום לכך שרוח הנבואה שתעבור אליו תהיה גדולה כפליים מזו ששרתה על אליהו. עם הילקח אליהו, אננו נתקלים בהתנהגות אנושית בוגרת מצד אלישע - הוא קורע את בגדיו לאות אבל. הוא מנסה לראות אם רוח הנבואה של אליהו עברה אליו - הוא קורא לה' אלוהי אליהו ומכה את המים בעזרת האדרת שנפלה מאליהו, כשעלה לשמיים. המים נחצים ואנו רואים שרוח הנבואה אכן עברה לאלישע. בני הנביאים (שהיו כנראה תלמידיו של אליהו)רואים, שנחה על אלישע הרוח, משתחווים לו והופכים לחסידיו. כשמבקשים ממנו בני הנביאים ללכת לחפש אחר אליהו הוא מסרב - אולי, כי הוא עדיין לא בטוח בעצמו ומפחד שימצאו את אליהו. לאחר שהם מפצירים בו, הוא נענה לבקשתם (ובטח מתפלל בליבו שלא ימצאו את אליהו). כשחוזרים בני הנביאים בידיים ריקות הוא תופס ביטחון ואומר להם "הלא אמרתי אליכם" (כמו שאנחנו אומרים: אמרתי לך). לסיכום: מנער איכר פשוט, ילדותי וחסר ביטחון שמעריץ את אליהו הנביא, מתבגר אלישע, תופס את מקום אליהו והופך לנביא שיש לו עדת מעריצים משלו (בני הנביאים). 4. מה שניתן ללמוד על אלישע, לדעתי, זה שהוא, כאמור, עדיין חסר ביטחון ביכולותיו הנבואיות (שוב: "הלא אמרתי אליכם") ובכך שאלוהים אתו. הוא משתמש ב"קסמים/ טריקים" כדי להבטיח שהנסים יקרו - הוא משליך מלח למים ולא מסתפק בקריאה "כה אמר ה'" (הוא מחקה בכך את מעשהו הקודם - כאשר השתמש באדרת לחציית המים ולא הסתפק בקריאה לאלוהים). [גם אם את תכי במים בעזרת מעיל, תראי אותם ניתזים לשני צדדים... זריית מלח במים כדי להפיג את טעמם המר - גם היא סוג של "טריק"...]
