שלום ישראל!
ראשית ד"ש לכולם, (בייחוד לאורי) אמממ ושנית, אם כבר יש לי הזדמנות לשאול שאלה באינטרנט, הייתי רוצה לשאול כך. באיזו תדירות אתה בוכה? מתי בכית לאחרונה? מה גורם לך לבכות? ידוע שאמרו חז"ל "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" והם הביאו סיפור לדוגמא, מרב אחד שפרק עול ממש באחרית ימיו... ככה שיש מצב שנראה פעם את ר' דן בג'ינס קצר וגופיה קרועה... אנשים רגילים, מוצאים להם, איך שהוא, דרך מפלט מהחיים שתוכה הם מנהלים את חייהם. גם אנשים שיודעים שהאדם איננו בעל בחירה חופשית, עדיין ממשיכים לכעוס על הרוצח הרבה יותר מאשר על הרוצח האמיתי (הכדור שנורה) כי ככה זה אנשים... הם מחליטים מראש את מי לשנוא ואת מי לא, וכל אחד מקוטלג ככה או אחרת... אצל היוצאים בשאלה הדברים הרבה יותר מורכבים, לי למשל, קשה "לזרום" עם כעס מתפרץ על רוצחים, קשה לי לייחס רוע לרעים, כל כעס, ויהיה הקיצוני ביותר, אני פיתאום חושב עליו והוא נמוג לי... גם על אבא שלי אני כבר לא כועס, ואפילו לא על ראש הישיבה שלי, שהתקשר אליי ודיבר איתי בחביבות "אחרי" שיצאתי, ומאחורי גבי הוא אמר לחבר ש"מצווה להטביע אותי בנהר"... פשוט מבין אותו, ומבין שככה בדיוק הייתי נוהג לו הייתי במקומו... אמממ, אתה בטוח שאח שלך רע, והוא בטוח שאתה רע. אני לעומת זאת בטוח ששניכם טובים... אני רק בטוח שעולם הערכים שלכם שונה... וגם אתה, לו תראה את אחיך בג'ינס עם החולצה הקרועה, תחבק אותו ותצחק איתו בכיף על האלוהים שהוא האמין בו כל כך הרבה זמן... ואפילו תזמין לו זונה שתענג אותו בערוב ימיו... ותשמח מאוד על השינוי... כי אתה לא מאמין שהוא רע אמיתי... אז למה לעזאזל אתה שונא אותו? איך בכלל אתה יכול לדון איש מסכן שכבול חזק חזק בכבלי האמונה, ואין לו סיכוי להשתחרר ממנה? איך? איך בכלל אפשר לדון חרדי ולצאת נגדו למלחמת תרבות, הארי הוא סך הכל מסכן, הרי אתה היית יכול לגמור כמוהו אם היה לך קצת יותר כיף בישיבה... אצלי, המצב של החרדים מעורר אפילו הזדהות... טוב! דיי להיום! אוהב נורא ומתגעגע שבתאי