שאלה ובקשת עזרה בקשר למדיטציה

[מאמנת כושר פרטית]

../images/Emo41.gifשאלה ובקשת עזרה בקשר למדיטציה

אני מלמדת יוגה ומדיטציה ורציתי לדעת האם יש למשהו/י איזו שהיא מדיטציה מעניינת שכתובה שאוכל להעביר למתעמלות שלי.יש לי כמה משלי אבל אני רוצה לגוון להם אשמח לדעת אם יש מקום שבו יש כתוב כמה סוגים של מדיטציה? כלומר שממש אפשר להקריא את זה בזמן השיעור. תודה רבה

 

[מאמנת כושר פרטית]

הלו אין יחס כאן משהו ?

 

[קמהדנו]

למאמנת ../images/Emo87.gif

את יכולה אולי לתת דוגמא למדיטציה שכבר כתובה לך?

 

[jongler]

נסי בלינק שבחתימה שלי

אבל! מדיטציה זה לא סוג של שירה בציבור לפחות לא תיכננו אותה לכך...

 

[potamya]

אולי אנחנו לא מתייחסים ...

אולי בגלל שבעיני מתרגלים מדיטציה זה לא "עוד כלי" להפגת השעמום זה לא "יאללה בואו נעשה להם מעניין , נביא להם איזה מדיטציה מגניבה" אולי בגלל שחלק מאיתנו חושב שהדרכה של אחרים זאת אחריות ומי שמדריך צריך להיות בקי וזהיר אולי בגלל שחלק מאנחנו לא רוצה להשתתף בבאזר של מכירת מוצרים "טרנדים רוחנים" ויש עוד הרבה אוליים

 

[מאמנת כושר פרטית]

ואולי.....

קצת אבל ממש קצת התחרפן לך השכל. כאילו לא קצת גלשת?את המקצועיות והידע שלי לעולם אל תזלזל ככ הרבה שטויות כתבת שפשוט אי אפשר לתאר. חוצפן!

 

[annandi]

תוספת ושאלה

אני לא בטוחה ש-potamya הוא כל כך חוצפן, משום שנראה לי שההערה שלו היתה עקרונית ולא אישית (בעיקר כי אף אחד לא מכיר אותך או את האחרים כאן באופן אישי). אני מאוד מסכימה עם תפיסתו, כי מדיטציה אינה "עוד כלי" להפגת שיעמום וכי יש אחריות להוראת מדיטציה. כל זה אינו בא לזלזל בידע ובנסיון שלך, אלא להצביע על החשיבות שיש בתרגול רוחני ועל החשיבות בעומק ונסיון בהוראתו. ושאלה לסיום, אם את מורה למדיטציה ויוגה, מה את בדרך כלל מעבירה למתעמלות שלך (מה עם מדיטציות מהמסורת היוגית)? איזו מדיטציה את מתרגלת ומלמדת?

 

[שנטידווה]

ואולי....

אולי את צודקת ואולי לא. אני בטוח שלא. דבריו של פוטאמיה הם דברים של טעם. כך או כך, על מה ההתעצבנות הרבה?

 

[קמהדנו]

ואולי..לא היו הדברים מעולם../images/Emo168.gif

בדיוק רציתי לכתוב משהו לפוטאמיה, אך מכיוון שביקש סליחה, נשארת אתה

גם אם דבריו של פוטאמיה היו עם טעם, לי השאירו חמיצות מסוימת, כשניסיתי לעמוד במקומה של המאמנת. אפשר לקלוט בין שורות ה"אולי" משהו מזלזל ומתנשא, גם אם לא זו הכוונה של הכותב. יפה ענה מוטי, גדול מנהלי הפורום לדורותיהם, שמדגים לנו איך לתקשר היטב ולשים לב למי משיבים, ואולי אפילו לעזור ולא רק לבקר ולרטון. באה אישה, שואלת שאלה, אפשר לענות גם בצורה שלא תראה בה איום על ישותה ומקצועיותה. תסלח לי, אבל זכותה להתעצבן. שים עצמך במקומה, ותראה בדיוק על מה. אוי יוי יוי, היא לא מספיק רוחנית בשבילנו

 

[שנטידווה]

בכנות,

קשה לי לעמוד במקומה. אולי בגלל שבעברי הייתי (ופעמים לא מעטות גם היום, לצערי) במקומות דומים ובגלל שלא מצאתי אותם מועילים ומיטיבים לי אני משתדל להתרחק מהם. אני לא יכול לצפות שבאמת הדברים יהיו רכים ומרופדים בשבילי, והיום אני פחות מתרגז ונעלב אם מישהו עונה לשאלה שלי בצורה שפוטאמיה ענה. אני חושב שפעמים רבות תחושותנו ודעותנו על עצמנו מתערבבות שלא לצורך עם דבריהם של אחרים. עצם העובדה שפוטאמיה ראה את עלבונה של המאמנת בעקבות דבריו והתנצל מראה לי שלא היה בכוונתו להתנשא ולפגוע. לדעתי המאמנת נפגעה וחרצה משפט מהר מידי. אילו הייתה מרשה לעצמה מעט מרווח של זמן לאחר שקראה את הדברים אולי לא הייתה נחמצת כל כך ומתלהמת. גם פוטאמיה בנאדם. מה, לא? וחוץ מיזה מה? מתוק in וחמוץ out? רך ומרופד in וקשה ומחוספס out? שושנים יש בהן קוצים. לא בסדר?

 

[אישה ממאדים]

הנה מוטיב

שבא והולך וחוזר בווריאציות שונות בפורום: האם תמיד רע להיות רע (כלומר, לומר לאדם דברים לא נעימים בפניו)? והאם תמיד טוב להיות טוב (כלומר, לא לומר את אותם דברים או לומר אותם בעדינות)? או במילותיך היפות, מתוק IN וחמוץ OUT? אני מסכימה איתך ש"תחושותנו ודעותנו על עצמנו מתערבבות שלא לצורך עם דבריהם של אחרים". אבל מאחר שכך הדבר, ראוי בעיני להשתדל לעזור לאנשים שלא ליפול בפח הזה. קל להחזיר את הכדור לפתחו של אחר ולטעון שהוא לא היה צריך להעלב - גם אני עשיתי זאת אינספור פעמים - אבל מועיל יותר, לדעתי, לשלוט בדברים שאנו אומרים; לכתוב או לומר אותם כך שלא יעוררו התנגדות רבה יותר מהמינימום הדרוש; להתנצל אם פגענו, גם אם זו "אשמתו" של האחר שהוא נפגע; לומר - כן, לומר! - גם את הדברים שפחות נעים לשמוע, אבל לא לומר אותם כדי לפרוק אותם מעל ליבנו ובאופן שיגרום לנו את ההנאה הרבה ביותר, אלא לנסות לכוון אותם כך שיועילו לאחר. ויועילו - ולא רק "מתישהו בעתיד", כשיהיה האחר מספיק "בוגר" כדי לקבל את הביקורת שלנו, אלא כבר עכשיו.

 

[שנטידווה]

האשה ממאדים....

אין גבול לדבר הזה. כל אחד מאיתנו חי במנעדים שונים של רגשות והרגשות. מה שעלול להשתמע מדברייך הוא שראוי שמישהו ייקח אחריות על רגשותיו של האחר כשהוא כותב/מדבר או מתקשר עימו בכל צורה שהיא. אני חושב שבכל זאת צריך שיהיה איזשהו גבול, מקום בו אני "מסתיים" והאחר "מתחיל". להבין שיש איזושהי נקודה שממנה והלאה אחריותו של אדם היא על רגשותיו שלו.

 

[אישה ממאדים]

בוודאי שיש גבול

אבל יש גם אחריות, בהחלט. אני פשוט מתרשמת שאצל חלק מהאנשים יש נטיה לקדש את גילוי הלב, בכל מחיר, בלי להתחשב ביכולתו של האדם השני לשאת את תוכן הדברים וסגנונם, ובלי להקדיש מחשבה מרובה לתועלת שעשויה לצמוח (או לא לצמוח) מאמירת הדברים. זה נכון בעיקר אם אנו פונים לאנשים "רוחניים", שמהם לכאורה נכון לצפות שידעו לספוג כל הערה מכל אדם, ולכן אנו אפילו לוקחים על עצמנו את תפקיד השוטים והעקרבים, נביאי הזעם המטיפים בשער, ושוכחים שהשער עלול להטרק לנו בפרצוף. זו בעצם הנקודה שלי: מילים שנאמרות בצורה לא מתאימה עלולות לגרום לאדם להיות במצב גרוע יותר מאשר קודם; לא רק משום שרגשותיו נפגעו ולא כיף לו עכשיו, אלא משום שזה עלול לסגור אותו, מחשש לפגיעות נוספות, בפני כל דבר מועיל שאנחנו (או כל אדם אחר) נבקש לומר לו. אז נכון, זו אחריות שלו, אבל זו גם אחריותו של האומר להתאים לשומע ולסיטואציה את תוכן דבריו, את סגנונם ואת עצם אמירתם או אי-אמירתם.

 

[potamya]

תודה , את פשוט צודקת

ובאמת לא התכוונתי להתנשא וכנראה שלא הקדשתי מספיק חשיבה לניסוח פשוט כתבתי , כאילו שאני כותב לעצמי שכחתי לרגע שיש מישהו שם בחוץ שעלול להיפגע וזאת בטח לא הייתה הכוונה אני מניח שניסוח עדין וענייני יותר היה יכול לפתוח שער ואז לא הייתי חוטף את קצה השער שנטרק ישר אל תוך אפי...

 

[קמהדנו]

האשה ממאדים...

עשתה בשבילי את העבודה

אם בכל זאת תרצה התייחסות והצבעה נוספת מנקודת מבטי, בכיף

 

[potamya]

סליחה שהכעסתי אותך

כנראה שאנחנו מדברים בשפה אחרת לא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך אישית ושוב סליחה ודרך צליחה

 

[מוטי ש]

היי מאמנת

את מדברת יותר על טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך ופחות על טכניקות של הכנסה למצב מדיטטיבי שהן קצת יותר מופשטות ובכל מקרה אינם עניין לקבוצה. נסי בפורום nlp ודמיון מודרך,אולי יפנו אותך שם למקור שתוכלי להשתמש בו לתועלתך במהלך השיעורים. ספר שאולי יעזור לך לפתח הרפיות משלך,במידה ותרצי הוא: היפנוזה עצמית: המדריך השלם / אולמן, בריאן מ.\ למברו. דמיון מודרך קיים גם במסורות הבודהיסטיות,אולם שם הוא ממש משמש ככלי או כטכניקה מסויימת הבאה לחזק נטייה או תכונה באישיות התומכת מבחינת המתודה הבודהיסטית בדהארמה.זאת אולי הסיבה שעוררת פה קצת רעש,כאילו ניסית לערבב אוכל כשר באוכל שאינו כשר,ואלו שאוהבים לאכול את האוכל הכשר שלהם,הם כמו צמחונים,אם תכניסי להם פתאום איזה קותל,זה כאילו הרסת להם את הכותל...אם תצליחי להבין את זה,הרי שתוכלי לגלות כלפיהם להבא התחשבות וחמלה ולא יהיה צורך להתעצבן... בהצלחה!

 

[שנטידווה]

ההדמיות בטאנטרה הבודהיסטית

הן יותר מכלי או אמצעי לחיזוק תכונה מסויימת התומכת בדהארמה. הן ממש, אבל ממש מרכבה בפני עצמה שמיועדת להביא את האדם אל "הגדה השניה של הנהר", כלומר אל ההתעוררות.

 

[מאמנת כושר פרטית]

../images/Emo51.gifלכל המגיבים

קבלתי במסר את מה שרציתי ואת השאר אני אמשיך ואחפש. תודה לאלה שמבינים שסה"כ שאלתי שאלה פשוטה. שבת שלום לכם.