פרק מספר 30

גKיה

New member
סתם פרק

הסידרה בירידה, או מה? הפרק היום היה פשוט סתם.שום דבר חדש. כלום לא קרה. חוצמי, הנטישה של יעל, החלטית ונחושה, כמו אומרת, תפסיקו לבלבל לי את המוח, הבנתי בעצמי.
 

pomelit

New member
הסגרה

נראה לי שיותר מכל דבר אחר יציאה באמצע מצביעה על חוסר יכולת להתמודד עם התכנים שעלו בטיפול, בין אם התכנים שהעלה המטופל, ובין אם התכנים שעלו כחלק ממערכת היחסים בין המטופל למטפל. בגלל זה ראובן מתפדח מהקונספט, כי הוא מחזיק מעצמו אחד שלא חושש להתמודד עם כלום, ולכן לא צריך לצאת מהחדר. ואני דווקא אהבתי. זה היה פרק מורכב מאוד, וצריך לחשוב עליו הרבה היה מאוד בולט שרואבן מרגיש צורך לתרדם את גילה, כאילו כדי להראות ליעל שהיא לא באמת שייכת, וגם הרגשתי כל הזמן שיש ניסיון של שניים מתוך השלושה ליצור קואלציה עם נגד מישהו אחר. ראובן וגילה נגד יעל, יעל וגילה נגד ראובן, ובאמת היה חסר השילוב האמיתי של יעל וראובן נגד גילה
 

kerry cordano

New member
מה זה אומר הלהתראות להתראות

להתראות הזה בסוף? הפרק היה קצת מוזר, כאילו לא קשור כזה. עצבן אותי שראובן מנתח את גילה ואומר ליעל מה היא מתכוונת.
 

סו

New member
חחחחחחחחחחחחחח

מסכנה היא הולכת ומזדקנת נו בטח היא תקפוץ לספר כשראובן כבר יזיין את נעמונה
 

sigalit33

New member
אולי היא פשוט היתה מתוסכלת?....

אני חושבת שהדמות של גילה מספיק אינטליגנטית כדי להבין שהטיפול אתמול לא היה מוצלח במיוחד ואולי היא חשה תסכול, כעס, תחושת כישלון והחזרה הזו היתה כאילו היא אומרת "להתראות - תעשו מה שאתם רוצים, תעזבו אותי בשקט, תלכו - אל תתמודדו". ממש לא בטוחה שזו היתה הכוונה אבל זו דרך שאני פירשתי את הדברים.
 
אממ..

נראה לי בסוף ראובן ויעל יחליטו להתגרש, נראה לי שזה מה שיעל רוצה. היא כבר לא מוצאת את עצמה בתוך הקשר איתו.
 

am1232

New member
לדעתי

אכן היה קצת מבולבל אבל זה לא סתם היה כך. גילה צודקת: אסי כנראה שידר לה שהוא רוצה להתקדם מהר ולכן היא פתחה הכל מהר מדי ונתנה אינטרפטציות חודרניות מדי שאיימו על יעל. מהר מדי היא נכנסה לעבר של יעל, ללמה היא התחתנה עם ראובן וכו וכו. היא ממש נכנסה לאטרף של אינטרפטציות , הפשיטה אותם מהר מדי ולכן הם ברחו. אני לא בטוחה שהם יחזרו. אולי ראובן לבד או יעל לבד. ובכל זאת - יעל קצת מעצבנת עם הפרובוקציות שלה. האמת קשה? תתמודדי. מה את בורחת.
 

פאניש

New member
אבל אני חושבת

שיעל די אומללה. לא קל לה לראות את בעלה מתאהב במישהי אחרת. כמו כן לא קל לחיות עם בעל פסיכולוג, שמנתח כול פרט בחיי הנישואים והמשפחה כאילו ביקשו ממנו להיות הפסיכולוג המשפחתי. הוא צריך להיות בעל ואבא ולא פסיכולוג. לי נראה שיעל כבר עייפה ממנו, ודי נמאס לה מחיי הנישואים האילו. אין לה כוח להילחם יותר. היא כנראה מעדיפה לחיות בלעדיו.
 
מישהו שכח שהיא בגדה?! כבר עשתה

את המעשה... זה קצת יותר גרוע מלהתאהב מרחוק במישהי אחרת... לפחות לטעמי... יעל מעדיפה או לא לחיות בלעדיו, היא שוכחת שאףאד לא מחזיק אותה בכח, ויותר מזה, היא נהנית לרחם על עצמה, לפחות ככה זה נראה שתקום ותעשה מעשה אם כל כך רע לה,
לינוי
 

שרונסקי

New member
התאכזבתי מאד מהפרק של אתמול..

ראשית, המשחק היה לי לא אמין, של ראובן, בעיקר. הוא נשמע מדקלם ולא הוא. בן זוגי אומר שהבעיה היא בתסריט, ואני חושבת שגם שם היו בעיות גדולות. אם כך נוהגת המטפלת המהוללת (גילה) אז המצב ממש חמור. הקואליציות שהיא יוצרת הן נוראות, בעיני. לא משנה גם איזה תכנים היא אמרה, בטון הדיבור שלה היה משהו מאד אנטי ראובן. ההתפלפלות הפסיכולוגית יצרה קואליציה נוספת, ובקיצור, גילה לא מטפלת טובה לזוג, היא לא מצליחה להשאר בשביל שניהם. ובסיכומו, שניהם הלכו. ראיתי שיש ייעוץ פסיכולוגי אחר , לפחות אתמול, כנראה מישהו מהתחום הזוגי. ייעוץ לא נכון בעליל. הייתי מעיפה מטפלת כזו קיבינימט. מילא הדחיסה והריצה קדימה, אולי זה חלק מהצורך לדחוס בסידרה הרבה נושאים, אבל איזו אווירה, התייחסות, ציניות, גועל נפש. ראובן, כמטפל זוגי, 'לוקח אותה בכיס הקטן'. בקיצור, התבאסתי אתמול - מהמשחק, מהטיפול, מהתסריט , מהכל. אם זה ימשיך ככה, אני אכריז על הפסקת התמכרות. מסוכן.
 

אל דן

New member
חבל שהתאכזבת

לטעמי התכנים והמסרים שניתן להפיק מעלילה כזאת, הינם רבים. כפי שהבנתי מהפרק, הרציונל הטיפולי שנקטה בו גילה הינו כדלקמן: ניסיון לשבור את "האיזון החולה" בין בני הזוג נסיון לטפל בבעיות האמיתיות של יעל- כי בפועל היא לא באה לטיפול אמיתי, אלא נגררת על ידי בעלה- אם היא לא תיגע בבעיותיה- היא עלולה להישאר עם האשמת בעלה בלא לראות את חלקה- ויש לה חלק במישוואה הזוגית! פעם ראשונה שהזוג מיזה 25 שנה- ניגש לפתור את בעיותיו- לאור טריגרים שהביאו אותו לטיפול (ההתאהבות של ראובן, הבגידה של יעל, והבעיות עם הילדים) כשגילה "נתנה גז" והאיצה תהליכים- אולי זה היה על מנת לשבור את הקצב של ראובן, כי רק כך הוא יפסיק להיות היודע הכל, ואם יאפשר לגילה לקחת את המושכות, אז אולי ייצא מיזה משהו. מקצועית- זאת ההזדמנות לנסות לפרק את ההתנגדות של כל אחד מבני הזוג, כי ככה גילה חושבת שניתן לצמוח מחדש ממקום "אחר", ולא על פי ההומאוסטזיס הישן שכבר לא עובד כפי שאנו רואים. (נ.ב- להפסיק התמכרות זה תמיד טוב
)
 

שרונסקי

New member
ראשית, בעניין הנ.ב., לצערי אני כבר

מומחית בכל הפסקת ההתמכרויות, (כסיסת ציפורניים, אכילה, עישון) למרות האופי שלי, שאוהב להתמכר. ולדעתי, האם המפגש היה טוב טיפולית קשור גם למבחן התוצאה (כמובן שזה שהם שניהם הלכו לא בהכרח שובר את כל הכלים, אבל התוצאה לא היתה כפי שאפשר היה להגיע אליה - פתיחת הבנה אצל יעל, לגבי החלק שלה, בדיוק כפי שכתבת, וכנ"ל לגבי ראובן, דבר שהיה מאפשר לשחרר דפוסים קיימים ולא מתפקדים שיש ביניהם. יעל, כ'בורה' ואולי אף מתנגדת לתחום הפסיכולוגי, היתה צריכה הרבה יותר ליווי והכלה, ולא פינג פונג פסיכולוגי, כמו שרץ בין ראובן לגילה. אין ספק שליעל יש חלק, אבל לדעתי גילה לא יודעת להתחבר בצורה מכילה ומאפשרת,אז גם כשהיא ניסתה ליצור קשר עם יעל, זה היה כ'נגד' לראובן. ממש הרגשתי שהיא יצרה קואליציה עם יעל נגד ראובן, משהו כמו 'אחוות נשים', וקואליציה עם ראובן, של ניתוחים פסיכולוגים. בטיפול זוגי הקואליציות כל כך מסוכנות. וגילה היתה בוטה. את ראובן היה אפשר 'לשבור' אחרת, בלהזכיר לו את החיים המתמוטטים שלו. הציניות שבה גילה תיארה ליעל איך הוא צריך מישהי שתהיה תלויה בו ולכן בחר בנעמה, כי יעל כבר לא צריכה את התלות הזו, היתה ציניות לא מובנת, לא במקום טיפולי בכלל. אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בביקורת שלי בחוסר יכולת ההכלה שהרגשתי. מספיק הם לא יכולים להכיל את עצמם גם ככה. מזכיר לי מרצה שלי שתמיד היתה אומרת (באנגלית): אסור לשבור הגנות עד שלא נבנות הגנות חדשות. לא אהבתי אותם, בכלל, אף אחד ואחד מהם . כלומר, לא אהבתי את ההתנהלות הפסיכולוגית שלהם, ולא את מה שיצא מהם, ואני הייתי לוקחת את הרגליים ובורחת מטיפול זוגי כזה. ועל זה חבל לי. כי ככה, ראובן הוא יופי של מטפל, בעיני.
 

אל דן

New member
אוקי

גם גישה כזאת מקובלת עליי. מעורר סקרנות לגבי המפגש הבא........
 

שרונסקי

New member
יש לי מחשבה נוספת למה שנאתי את

הפרק... יחסיי עם פסיכולוגים מאד אמביוולנטיים, אני מאד לא מעריכה חלק מהם, אני מאד כועסת על חלקים אחרים. אני מוצאת הרבה אימפוטנטיות ו'פוזה' של יודע כל. דבר שלא מקובל עלי כדרך טיפול. באחת השאלות ששאלה 'שניצל' היא שאלה האם את יודעת עלי דברים שאני לא יודעת - ועניתי לה, בתור המטפלת, שאין דברים שאני לא מנסה להגיד לה. המקום של הפינג פונג, כמו כמו זה שבו גילה תמיד תשאל בטון רומז - 3 פעמים בשבוע זה הרבה... וראובן יתרגם ליעל - גילה מתכוונת שלדעתה .. (לא זוכרת מה הלאה), מרגיז אותי כדרך טיפול של 'מטפל יודע כל' ועוד מרשה לעצמו להיות ציני, קנטרני וכו'. רמות ניתוח מנוטלות רגש ואנושיות מסוימת. ועוד..
 
למעלה