פו ^^ זהו!
- פותח הנושא moon flower
- פורסם בתאריך
moon flower
New member
../images/Emo41.gif היר ווי גו..
פרק 2 הסטיליקס עלה על פניי השטח, מלווה את הופעתו המשמחת בניפוץ סלעים "יומיים בלי אימונים, הנה אנחנו באים!" הוריקו צווחה בשמחה כשראתה את מגדל השמירה לפניהם. ניצחון, קיו זרק את החבל לעבר אחד החיילים בראש המגדל וההוא הפעיל את הפעמון אשר בישר על ניצחונם "גדול.." היווה נאנחה בהקלה ונפלה בתשישות על חוליית הסטיליקס אשר עליה ישבה "אז מה לגביי הערב שלי עם קיו..?" הוריקו שמה את ידיה על מותניה וחייכה בפקפוק לעבר קיו והיווה "אה.." קיו הזיע מעט, הוא ירד מהסטיליקס וניגש אל הוריקו "לעזר לך לרדת..?" קיו קד והושיט את ידו קדימה לעבר הנערה ההמומה "כ.. כן.." הוריקו חייכה וקפצה בקלילות מן הסטיליקס, נוחתת בזרועותיו של קיו "תהנו..!" היווה הוציאה את לשונה וקפצה גם היא מהסטיליקס "היווה..?" אקירה קפץ אחריה, מנסה להדביק את הפער האדיר שבינו לבין הנערה אשר ברחה "היווה חכי..!" קיו עצר "אני לא התכוונתי.. הרי את אמרת ש.." הוא מלמל ושמט את ידיו "אני בטוחה שהיא תתגבר על זה.." הוריקו הביטה במבט סתום לעבר היווה "אני מקווה.." קיו נאנח הסתובב אל הוריקו "טוב.. אז בואי..? מובטח לי ערב איתך.." קיו חייך מעט, עוד אחד מהחיוכים הממיסים האלה שנהג לשלוח לבחורות בעיר הולדתו מהגוני "זו שאלה..?" הוריקו חייכה חזרה. קיו צחק, הוא הושיט את ידו ובהליכה מהירה פנה לכיוון היציאה למדבר "ווא.." הוריקו פערה את עיניה, היא לא חשבה ששמיים זרועי כוכבים יכולים להוות יופי כה רב "כן.." קיו נאנח, נזכר במשהו עוד מילדותו ~פלאשבק~ "קדימה קיו, אתה כזה איטי!" צ'יבי היווה צחקה והמשיכה לרוץ "נהה! לא פייר!" צ'יבי קיו קפץ מעל לאבן, צ'יבי היווה רק צחקה בחזרה והמשיכה לרוץ "תיזהרי!" צ'יבי קיו צעק לעבר צ'יבי היווה. צ'יבי היווה ניסתה לעצור במקומה, אך ללא הצלחה, היא מעדה על קצה הצוק אשר היה מולה ובכל רגע עמדה ליפול "אני בא!" צ'יבי קיו צעק ובקפיצה תפס את ידה של צ'יבי היווה "אהה!" צ'יבי היווה צווחה, פחות מהמחשבה שעמדה ליפול אלא יותר מהעובדה שקיו הצליח בדרך מסתורית להציץ מתחת לחצאיתה הקצרצרה "תפסיקי לצווח!" צ'יבי קיו רטן, הוא נעמד חזרה על רגליו והביט בצ'יבי היווה עם מבט זועף "מה את כ"כ מתרגשת?! אם את רוצה אני יכול לאזן את זה..!" צ'יבי קיו קרא והוריד את מכנסיו "יותר גרוע!" צ'יבי היווה עצמה את עיניה ובגישוש החטיפה לקיו סטירה "למה זה?!" צ'יבי קיו צווח וקפץ אחורה "כי אתה מגעיל!" צ'יבי היווה שילבה את זרועותיה על חזה "מה כבר עשיתי?" צ'יבי קיו נשף "תרים את המכנסיים שלך.." צ'יבי היווה פקחה עין וקפאה במקומה "מה..?" צ'יבי קיו הסיר את הבעתו המרוגזת "כוכב נופל.." עיניה של צ'יבי היווה נצצו "איפה..?" צ'יבי קיו הסתובב במהירות "שם.." צ'יבי היווה הצביעה לעבר השמיים הפרושים לרווחה "כן.." צ'יבי קיו תקע את עיניו בחולמנות על הכוכב הנופל "בוא נביע משאלה.." צ'יבי היווה חייכה ועצמה את עיניה, מתיישבת בתנוחה ששומשה לתפילה "כן.." צ'יבי קיו הנהן והתיישב גם הוא ~סוף פלאשבק~ היווה טיפסה על גג של בניין מגורים נמוך בקצה הבסיס "קיו הבאקה הזה.." היווה חיבקה את רגליה "טסובאסה.. צאי.." היווה מלמלה לתוך ברכיה ושלפה את הכדור עם הפוקימונית החתולית "קיטיי.." טסובאסה גרגרה ונשכבה ליד המאמנת שלה, מכורבלת לתוך כדור קטן "את גם חושבת שקיו עוד אחד מהמצ'ואיסטים האלה שלא מבינים כלום..?" היווה גרדה את צווארה של טסובאסה "קיטי..?" טסובאסה מצמצה מספר פעמים "קאוואי.." היווה חיבקה את טסובאסה "דלקיטייי" טסובאסה גרגרה בחיבה והתחככה במאמנת שלה 'היווה-צ'אן!' קול מוכר, היווה העלתה את מבטה אל השמיים וחייכה חיוך קטן "תחזרי טסובאסה.." היא לחשה והכניסה את הפוקימונית אל הכדור שלה וקפצה מהגג, מזמזמת את המנגינה המוכרת של "סימפל אנד קלין". קיו סובב את פניו באיטיות והרים את גבתו, צעדים חזקים ומהירים נשמעו מאחור "קיווווווווווו!" קריאה נשמעה ותוך שנייה ניתן היה להבחין בדמות של היווה נתלית על כתפו של קיו "אה..?" קיו מלמל ומצמץ מספר פעמים "קיווו-צ'אן" היווה גרגרה והצמידה בעדינות את שפתיה אל אוזנו של קיו "מה את עושה פה..?" הוריקו הביטה בהיווה במבט חצי-סגור "אני..? אני פשוט לא מוותרת.." היווה חייכה "אממ.. כן.." הוריקו הטתה את ראשה לצד בשאלה "עומד לרדת גשם.." קיו קטע את מלחמת המבטים שהתרחשה בין היווה להוריקו "פה..?" היווה הרימה את פניה גם, קבוצה גדולה של עננים שחורים התקרבה למקום "תברחו!" היווה צווחה והפילה את קיו והוריקו על החול, מצילה אותם מהתקפה של שכפול בידריל "פוליוואג!" הוריקו קראה ונטלה כדור חכה מחגורתה ההדוקה "צא!" הוריקו צעקה והוציאה את הפוקימון הנחוש לקרב "פולי!" הפוליוואג קרא והתחמק בקושי מהבידריל אשר התקיף אותו "משאבת-הידרו!" הוריקו קראה בעוד הפוקימון המתנשף כיוון אל הבידריל גל אדיר "תסיים אותו עם סטירות!" הוריקו קימצתה את אגרופה וחייכה "פוליייייי!" הפוליוואג זינק בזריזות והחטיף לבידריל מספר סטירות. הבידריל התנפץ במטח של נוזל חום "נחמד.. אבל זה לא מה שיעצור את השאר.." היווה סימנה על העננים ועל אותה הדמות הלבנה-סגולה אשר ריחפה באמצע, מוקפת בכדור סגלגל "מה זה..?" הוריקו צעדה צעד אחורה, גופה רעד מפחד כמו עלה הנישא ברוח "מיוטו.." קיו לחש בשקט, האבן השחורה אשר בתליונו החלה לזהור 'שוב אתה..?' מיוטו הניף מעט את זנבו 'ניחשת נכון..' קיו גיחך 'זה לא הזמן לצחוק עכשיו.. ואם יורשה לי לומר- באיחוד בשבילך' מיוטו צמצם מעט את מבטו, כאילו בהתנשאות 'חתיכת סנוב.. תתכונן כי הנה אני בא!' קיו סינן ועצם את עיניו בשקט 'מה..?' מיוטו זז מעט באי-נוחות 'זה!' קיו פרש את ידיו לצדדים בעוד האבן שוב זהרה, במהרה הוא מצא את עצמו בגופו של מיוטו "מה..?" קיו, או לפחות מי שהיה כעת בגופו הביט סביב, הוא לא מצא את הענן שהיה סביבו, או את היכולת שלו לרחף 'מתאים לך להיות בן-אדם..' מיוטו הביט בקיו וחייך בשקט לרגע 'תהיה בשקט..' קיו רטן 'טוב.. אני עפתי מפה..' מיוטו הסתובב ובזריזות וניף את ידו, מורה לכל שכפולי הפוקימונים להסתובב ולחזור לבסיס שבו היו 'לאן אתה עף?! תחזיר את הגוף שלי' קיו קפץ ולשנייה כאילו ניסה לעוף אך לא הצליח 'למקום שממנו באת..' מיוטו העיף לעבר קיו נשיקה אווירית ובמהרה הדביק את הענן של השכפולים. ~סוף~
פרק 2 הסטיליקס עלה על פניי השטח, מלווה את הופעתו המשמחת בניפוץ סלעים "יומיים בלי אימונים, הנה אנחנו באים!" הוריקו צווחה בשמחה כשראתה את מגדל השמירה לפניהם. ניצחון, קיו זרק את החבל לעבר אחד החיילים בראש המגדל וההוא הפעיל את הפעמון אשר בישר על ניצחונם "גדול.." היווה נאנחה בהקלה ונפלה בתשישות על חוליית הסטיליקס אשר עליה ישבה "אז מה לגביי הערב שלי עם קיו..?" הוריקו שמה את ידיה על מותניה וחייכה בפקפוק לעבר קיו והיווה "אה.." קיו הזיע מעט, הוא ירד מהסטיליקס וניגש אל הוריקו "לעזר לך לרדת..?" קיו קד והושיט את ידו קדימה לעבר הנערה ההמומה "כ.. כן.." הוריקו חייכה וקפצה בקלילות מן הסטיליקס, נוחתת בזרועותיו של קיו "תהנו..!" היווה הוציאה את לשונה וקפצה גם היא מהסטיליקס "היווה..?" אקירה קפץ אחריה, מנסה להדביק את הפער האדיר שבינו לבין הנערה אשר ברחה "היווה חכי..!" קיו עצר "אני לא התכוונתי.. הרי את אמרת ש.." הוא מלמל ושמט את ידיו "אני בטוחה שהיא תתגבר על זה.." הוריקו הביטה במבט סתום לעבר היווה "אני מקווה.." קיו נאנח הסתובב אל הוריקו "טוב.. אז בואי..? מובטח לי ערב איתך.." קיו חייך מעט, עוד אחד מהחיוכים הממיסים האלה שנהג לשלוח לבחורות בעיר הולדתו מהגוני "זו שאלה..?" הוריקו חייכה חזרה. קיו צחק, הוא הושיט את ידו ובהליכה מהירה פנה לכיוון היציאה למדבר "ווא.." הוריקו פערה את עיניה, היא לא חשבה ששמיים זרועי כוכבים יכולים להוות יופי כה רב "כן.." קיו נאנח, נזכר במשהו עוד מילדותו ~פלאשבק~ "קדימה קיו, אתה כזה איטי!" צ'יבי היווה צחקה והמשיכה לרוץ "נהה! לא פייר!" צ'יבי קיו קפץ מעל לאבן, צ'יבי היווה רק צחקה בחזרה והמשיכה לרוץ "תיזהרי!" צ'יבי קיו צעק לעבר צ'יבי היווה. צ'יבי היווה ניסתה לעצור במקומה, אך ללא הצלחה, היא מעדה על קצה הצוק אשר היה מולה ובכל רגע עמדה ליפול "אני בא!" צ'יבי קיו צעק ובקפיצה תפס את ידה של צ'יבי היווה "אהה!" צ'יבי היווה צווחה, פחות מהמחשבה שעמדה ליפול אלא יותר מהעובדה שקיו הצליח בדרך מסתורית להציץ מתחת לחצאיתה הקצרצרה "תפסיקי לצווח!" צ'יבי קיו רטן, הוא נעמד חזרה על רגליו והביט בצ'יבי היווה עם מבט זועף "מה את כ"כ מתרגשת?! אם את רוצה אני יכול לאזן את זה..!" צ'יבי קיו קרא והוריד את מכנסיו "יותר גרוע!" צ'יבי היווה עצמה את עיניה ובגישוש החטיפה לקיו סטירה "למה זה?!" צ'יבי קיו צווח וקפץ אחורה "כי אתה מגעיל!" צ'יבי היווה שילבה את זרועותיה על חזה "מה כבר עשיתי?" צ'יבי קיו נשף "תרים את המכנסיים שלך.." צ'יבי היווה פקחה עין וקפאה במקומה "מה..?" צ'יבי קיו הסיר את הבעתו המרוגזת "כוכב נופל.." עיניה של צ'יבי היווה נצצו "איפה..?" צ'יבי קיו הסתובב במהירות "שם.." צ'יבי היווה הצביעה לעבר השמיים הפרושים לרווחה "כן.." צ'יבי קיו תקע את עיניו בחולמנות על הכוכב הנופל "בוא נביע משאלה.." צ'יבי היווה חייכה ועצמה את עיניה, מתיישבת בתנוחה ששומשה לתפילה "כן.." צ'יבי קיו הנהן והתיישב גם הוא ~סוף פלאשבק~ היווה טיפסה על גג של בניין מגורים נמוך בקצה הבסיס "קיו הבאקה הזה.." היווה חיבקה את רגליה "טסובאסה.. צאי.." היווה מלמלה לתוך ברכיה ושלפה את הכדור עם הפוקימונית החתולית "קיטיי.." טסובאסה גרגרה ונשכבה ליד המאמנת שלה, מכורבלת לתוך כדור קטן "את גם חושבת שקיו עוד אחד מהמצ'ואיסטים האלה שלא מבינים כלום..?" היווה גרדה את צווארה של טסובאסה "קיטי..?" טסובאסה מצמצה מספר פעמים "קאוואי.." היווה חיבקה את טסובאסה "דלקיטייי" טסובאסה גרגרה בחיבה והתחככה במאמנת שלה 'היווה-צ'אן!' קול מוכר, היווה העלתה את מבטה אל השמיים וחייכה חיוך קטן "תחזרי טסובאסה.." היא לחשה והכניסה את הפוקימונית אל הכדור שלה וקפצה מהגג, מזמזמת את המנגינה המוכרת של "סימפל אנד קלין". קיו סובב את פניו באיטיות והרים את גבתו, צעדים חזקים ומהירים נשמעו מאחור "קיווווווווווו!" קריאה נשמעה ותוך שנייה ניתן היה להבחין בדמות של היווה נתלית על כתפו של קיו "אה..?" קיו מלמל ומצמץ מספר פעמים "קיווו-צ'אן" היווה גרגרה והצמידה בעדינות את שפתיה אל אוזנו של קיו "מה את עושה פה..?" הוריקו הביטה בהיווה במבט חצי-סגור "אני..? אני פשוט לא מוותרת.." היווה חייכה "אממ.. כן.." הוריקו הטתה את ראשה לצד בשאלה "עומד לרדת גשם.." קיו קטע את מלחמת המבטים שהתרחשה בין היווה להוריקו "פה..?" היווה הרימה את פניה גם, קבוצה גדולה של עננים שחורים התקרבה למקום "תברחו!" היווה צווחה והפילה את קיו והוריקו על החול, מצילה אותם מהתקפה של שכפול בידריל "פוליוואג!" הוריקו קראה ונטלה כדור חכה מחגורתה ההדוקה "צא!" הוריקו צעקה והוציאה את הפוקימון הנחוש לקרב "פולי!" הפוליוואג קרא והתחמק בקושי מהבידריל אשר התקיף אותו "משאבת-הידרו!" הוריקו קראה בעוד הפוקימון המתנשף כיוון אל הבידריל גל אדיר "תסיים אותו עם סטירות!" הוריקו קימצתה את אגרופה וחייכה "פוליייייי!" הפוליוואג זינק בזריזות והחטיף לבידריל מספר סטירות. הבידריל התנפץ במטח של נוזל חום "נחמד.. אבל זה לא מה שיעצור את השאר.." היווה סימנה על העננים ועל אותה הדמות הלבנה-סגולה אשר ריחפה באמצע, מוקפת בכדור סגלגל "מה זה..?" הוריקו צעדה צעד אחורה, גופה רעד מפחד כמו עלה הנישא ברוח "מיוטו.." קיו לחש בשקט, האבן השחורה אשר בתליונו החלה לזהור 'שוב אתה..?' מיוטו הניף מעט את זנבו 'ניחשת נכון..' קיו גיחך 'זה לא הזמן לצחוק עכשיו.. ואם יורשה לי לומר- באיחוד בשבילך' מיוטו צמצם מעט את מבטו, כאילו בהתנשאות 'חתיכת סנוב.. תתכונן כי הנה אני בא!' קיו סינן ועצם את עיניו בשקט 'מה..?' מיוטו זז מעט באי-נוחות 'זה!' קיו פרש את ידיו לצדדים בעוד האבן שוב זהרה, במהרה הוא מצא את עצמו בגופו של מיוטו "מה..?" קיו, או לפחות מי שהיה כעת בגופו הביט סביב, הוא לא מצא את הענן שהיה סביבו, או את היכולת שלו לרחף 'מתאים לך להיות בן-אדם..' מיוטו הביט בקיו וחייך בשקט לרגע 'תהיה בשקט..' קיו רטן 'טוב.. אני עפתי מפה..' מיוטו הסתובב ובזריזות וניף את ידו, מורה לכל שכפולי הפוקימונים להסתובב ולחזור לבסיס שבו היו 'לאן אתה עף?! תחזיר את הגוף שלי' קיו קפץ ולשנייה כאילו ניסה לעוף אך לא הצליח 'למקום שממנו באת..' מיוטו העיף לעבר קיו נשיקה אווירית ובמהרה הדביק את הענן של השכפולים. ~סוף~
livnatkris
New member
וואו! יש לך כישרון יוצא מן הכלל!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.