התפיסה שלי היא קצת אחרת
האח הגדול הוא משחק (כמו הישרדות) עם חוקים משלו (כמו בהישרדות) הרעיון הוא לשחק את המשחק בהתאם לחוקים Fair play אני מאד סלחנית לגבי ריכולים - אנשים סגורים יחדיו, ללא גירויים חיצוניים (טלויזיה, רדיו, אינטרנט) וחווים דברים משותפים. מאד טבעי שידברו עליהם, יעכלו מה שעובר בראש, יחליפו דיעות. האח נותן לכך לגיטימציה למעט נושא הדחות. גם שימוש במילה צביעות לגבי חלק מן הדיירים לדעתי מיותר. בתוך קבוצה תמיד יהייה מישהו שאתה אוהב יותר או אוהב פחות, וככה גם תתייחס. כל עוד ההתייחסות לגבי מי שאתה לא אוהב היא בגדר של נימוס ותרבות בסיסית, קשר בין אדם לחברו, יחסים בקבוצה זאת אני מקבלת. דוגמה לצביעות בעיניי היא ההתנהגות של איילה עם יוסף. מצד אחד היא מעמידה אותו להחה כל פעם ומצד שני היא מציעה לו חיבוק לתמיכה. זאת צביעות. אם היא הייתה מברכת אותו על הישארותו זה עדיין ייחשב בעיניי נימוס בסיסי ולא צביעות. החיבוק זה צביעות. גואל מבחינתי נע בין נימוס בסיסי, צורת דיבור שאופיינית לו אני חושבת, גם בחוץ, לבין צביעות. לקרוא לכל אחד מותק, מאמי, שרה'לה זה קצת מוגזם. איילה צבועה בעיקר בהתנהגותה כלפי יוסף ואלין, שרה אמיתית בהתנהגות שלה כלפי יוסף, היא באמת לא סובלת אותו, אבל זה בדיוק מה שאני לא אוהבת אצלה, השיפוט שלה מאד לקוי, וסלקטיבי. ברור שיש לה דעות קדומות כלפי אנשים דוגמת יוסף. הייתי מצפה מאישה בגילה לגלות קצת יותר הבנה, התנהגות חברתית ונימוס, מבחינת קבלת השונה ממך. טוב, כבר הארכתי יתר על המידה