../images/Emo41.gif נפרדים?
חברים יקרים! בתקופה זאת הייתי אמור להיות מחוץ לפורום בעיסוקים אחרים. לצערי הרב הגורל שלי היה אחרת ותאונת הדרכים, שעברתי לפני כחמישה חודשים, שינתה את מהלך חיי. בשבוע הבא אני עומד להתאשפז לצורך ניתוח נוסף בצוואר הירך. ניתוח זה לא ישפר את מצבי, כי הוא שלב מקדים לניתוח העיקרי הנוסף, שיבוצע בעוד כחודשיים. לא פשוט להיות נכה אך לא פשוט עוד יותר להפוך מאדם יוצר, תורם ומתנדב לאדם, שהציבור צריכים להתנדב עבורו. "כל מאן דעביד רחמנא, לטב עביד" ואין לי ספק, שבע"ה אצא מזה ואעחזור ללכת על שתי רגליי. זה יארך זמן. כאן המקום להודות לכולם על הכבוד והעונג, שהיה לי לקרוא את הודעותיכם, ומקווה, שתמשיכו לכתוב דברים מעניינים. הערה אישית (מבלי לפגוע באף אחד מהגולשים): אנחנו אנשים שונים בעלי דעות שונות. למרות שהפורום נקרא "הומואים דתיים", מא ומתמיד היה בו מקום לכולם. ההערה היא על דעתי בלבד. מישהו שאל כאן שאלה והתייחס אליה כשאלה טיפשית או דיבילית (תלוי איך אתם קוראים לזה...) באשר לסוג התחתונים, שמומלץ ללבוש בפגישה עם פרטנר. לא הגבתי להודעה זאת מחוסר עניין וכאן אינני אלא מביע דעה. לכולנו יש יצרים. בניגוד לרוב בני האדם אנחנו נמשכים לבני מיננו. לא אחת כרוך הדבר באיסור מדאורייתא או מדרבנן ואינני רוצה לדון איש דווקא משום שאני נמצא באותו מקום. אני מבקש להתייחס רק לנושא הפומביות. לא נראה לי, שהפורום הוא המקום המתאים "להוריד" בו את התחתונים (במחילה...). אם מישהו מרגיש צורך עז לעשות זאת, לפחות יעשה זסאת בסתר ואל יתפאר על כך ברבים. אינני רוצה להציע פתרונוחת, שאף אני לא מצאתי עד היום, אבל לפחות לעשות זאת בצנעה ולהתפלל לשינוי בדרך ש... אינני יודע מה היא. כמה אירוני הדבר: יוד'עי סוד כבר מחכים לשבוע הבא לברך אותח לקראת יום הולדתי. אינני יודע, אם אספיק לקרוא את הברכות ועל אחת כמה וכמה להגיב. אעי לכך אני מביע כאן את תודתי מראש לכל המברכים ומקווה למצוא את כולם בקו הבריאות הן בגוף והן בנפש ובע"ה אחזור לעדכן את מצבי אי"ה לאחר הניתוח. שלכם באהבה רבה
נח מי שרוצה להתפלל עבורי, יבורך ויזכיר את מרדכי נח בן רחל לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
חברים יקרים! בתקופה זאת הייתי אמור להיות מחוץ לפורום בעיסוקים אחרים. לצערי הרב הגורל שלי היה אחרת ותאונת הדרכים, שעברתי לפני כחמישה חודשים, שינתה את מהלך חיי. בשבוע הבא אני עומד להתאשפז לצורך ניתוח נוסף בצוואר הירך. ניתוח זה לא ישפר את מצבי, כי הוא שלב מקדים לניתוח העיקרי הנוסף, שיבוצע בעוד כחודשיים. לא פשוט להיות נכה אך לא פשוט עוד יותר להפוך מאדם יוצר, תורם ומתנדב לאדם, שהציבור צריכים להתנדב עבורו. "כל מאן דעביד רחמנא, לטב עביד" ואין לי ספק, שבע"ה אצא מזה ואעחזור ללכת על שתי רגליי. זה יארך זמן. כאן המקום להודות לכולם על הכבוד והעונג, שהיה לי לקרוא את הודעותיכם, ומקווה, שתמשיכו לכתוב דברים מעניינים. הערה אישית (מבלי לפגוע באף אחד מהגולשים): אנחנו אנשים שונים בעלי דעות שונות. למרות שהפורום נקרא "הומואים דתיים", מא ומתמיד היה בו מקום לכולם. ההערה היא על דעתי בלבד. מישהו שאל כאן שאלה והתייחס אליה כשאלה טיפשית או דיבילית (תלוי איך אתם קוראים לזה...) באשר לסוג התחתונים, שמומלץ ללבוש בפגישה עם פרטנר. לא הגבתי להודעה זאת מחוסר עניין וכאן אינני אלא מביע דעה. לכולנו יש יצרים. בניגוד לרוב בני האדם אנחנו נמשכים לבני מיננו. לא אחת כרוך הדבר באיסור מדאורייתא או מדרבנן ואינני רוצה לדון איש דווקא משום שאני נמצא באותו מקום. אני מבקש להתייחס רק לנושא הפומביות. לא נראה לי, שהפורום הוא המקום המתאים "להוריד" בו את התחתונים (במחילה...). אם מישהו מרגיש צורך עז לעשות זאת, לפחות יעשה זסאת בסתר ואל יתפאר על כך ברבים. אינני רוצה להציע פתרונוחת, שאף אני לא מצאתי עד היום, אבל לפחות לעשות זאת בצנעה ולהתפלל לשינוי בדרך ש... אינני יודע מה היא. כמה אירוני הדבר: יוד'עי סוד כבר מחכים לשבוע הבא לברך אותח לקראת יום הולדתי. אינני יודע, אם אספיק לקרוא את הברכות ועל אחת כמה וכמה להגיב. אעי לכך אני מביע כאן את תודתי מראש לכל המברכים ומקווה למצוא את כולם בקו הבריאות הן בגוף והן בנפש ובע"ה אחזור לעדכן את מצבי אי"ה לאחר הניתוח. שלכם באהבה רבה
