יוסי גרפינקל
New member
חפירות ופירסומי חירבת קייאפה
כחופר חירבת קייאפה התבקשתי על ידי מנהל הפורום להשתתף באירוח הכולל תשובות לשאלות שונות (שעוד ייקבע לו יום ושעה מסויימים). עיינתי מקצת ההערות שנכתבו כאן, על ידי מגוון משתתפים, וכמובן שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו. תמיהה מסוימת התעוררה אצלי לדבריו של קורא אנונימי, שכללו בן השאר את המילים הבאות: "האתר עצמו כאתר ארכיאולוגי מאוד מעניין אותי, מציאת הכתובת לא מוסיפה ולא מורידה מהאיוולת המתודולוגית-המחקרית שחופר האתר פרופסור גרפינקל עשה במו ידיו," "כל חוקר (במקרה הזה פרופסור גרפינקל) שחושב שיש לו את כל התשובות אחרי עונת חפירה אחת (הדו"ח הראשוני מהקיץ האחרון לא פורסם והבנתי שמדובר בממצאים מאכזבים) הוא לא ארכיאולוג רציני מבחינתי....." "הקראמיקה שראיתי הייתה בקיץ האחרון והיא נעשתה בצורה פיראטית (לא ביקשתי בצורה פורמלית לבדוק את הקראמיקה), המשלחות "תל ירמות"(שאליה השתייכתי) והמשלחת של "ח'רבת קאייפה" התגוררו בו זמנית באותו יישוב בצמידות." "רק אמרתי שהטענה של החופרים שמדובר באתר חד תקופתי(ברזל 2א)בברזל ועוד שכבה אחת הלינסטית היא לא מדוייקת הקראמיקה שראיתי היא מאוחרת יותר ברזל 2ב-ג(לא מחייב מאה 6 לפני הספירה כידוע ההבדלים בין המאה ה-7 ל-6 הם כמעט בלתי ניתנים לזיהוי לעומת המאה ה-8 שיש לה אלמנטים מובהקים אינדקטיבים." הכותב זורק השערות שבדא מליבו, כגון שממצאי הקיץ האחרון היו מאכזבים (לטעמי לא היו מאכזבים כלל ועיקר), שלא פורסם דוח ראשוני לעונה (פורסם ב IEJ האחרון דוח מפורט), שיש באתר כלי חרס מהמאה השמינית לפנה"ס (הקרמיקה מעונות 2007-8 נפרסה המעבדות המשלחת וראו אותה עשרות חוקרים שונים, והיא אף פורסמה במלואה בדוח חפירה מקיף וסופי, והקרמיקה מעונת 2009 נפרסה אף היא, וראו אותה פרופ' עמי מזר ואהרון מאיר. המיכלול חד תקופתי מסוף מאה 11 ותחילת מאה עשירית בלבד). כך גם המילים: "האיוולת המתודולוגית-המחקרית", בלא לפרט כלל מה נראה לו פגום מבחינה מתודולוגית. יש לציין שהאתר חד-שכבתי ברובו, חפרנו בו כבר כ 1,000 מ"ר (דונם). יש לנו מדגם מאוד מקיף מהתקופה הנידונה, הכולל מבנים, ביצורים, כלי חרס, כלי אבן, עצמות בעלי חיים וממצאים אחרים. זהו הייצוג המקיף ביותר בארץ למאה העשירית לפנה"ס ביהודה. בערד, באר שבע או לכיש השכבות של המאה העשירית לפנה"ס קבורות תחת מטרים רבים של הצטברויות מאוחרות יותר ולכן נחפרו מהן שטחים מצומצמים בבורות בדיקה קטנים. מפתיע אותי שארכיאולוג, האמור להיות אמון על כללי התנהגות מדעית, בוחר להתנסח באופן דמגוגי, מפריח שמועות ללא בסיס, ומשמיץ ללא כל נימוק. במידה ויועלו טענות קונקרטיות אשמח לענות.
כחופר חירבת קייאפה התבקשתי על ידי מנהל הפורום להשתתף באירוח הכולל תשובות לשאלות שונות (שעוד ייקבע לו יום ושעה מסויימים). עיינתי מקצת ההערות שנכתבו כאן, על ידי מגוון משתתפים, וכמובן שלכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו. תמיהה מסוימת התעוררה אצלי לדבריו של קורא אנונימי, שכללו בן השאר את המילים הבאות: "האתר עצמו כאתר ארכיאולוגי מאוד מעניין אותי, מציאת הכתובת לא מוסיפה ולא מורידה מהאיוולת המתודולוגית-המחקרית שחופר האתר פרופסור גרפינקל עשה במו ידיו," "כל חוקר (במקרה הזה פרופסור גרפינקל) שחושב שיש לו את כל התשובות אחרי עונת חפירה אחת (הדו"ח הראשוני מהקיץ האחרון לא פורסם והבנתי שמדובר בממצאים מאכזבים) הוא לא ארכיאולוג רציני מבחינתי....." "הקראמיקה שראיתי הייתה בקיץ האחרון והיא נעשתה בצורה פיראטית (לא ביקשתי בצורה פורמלית לבדוק את הקראמיקה), המשלחות "תל ירמות"(שאליה השתייכתי) והמשלחת של "ח'רבת קאייפה" התגוררו בו זמנית באותו יישוב בצמידות." "רק אמרתי שהטענה של החופרים שמדובר באתר חד תקופתי(ברזל 2א)בברזל ועוד שכבה אחת הלינסטית היא לא מדוייקת הקראמיקה שראיתי היא מאוחרת יותר ברזל 2ב-ג(לא מחייב מאה 6 לפני הספירה כידוע ההבדלים בין המאה ה-7 ל-6 הם כמעט בלתי ניתנים לזיהוי לעומת המאה ה-8 שיש לה אלמנטים מובהקים אינדקטיבים." הכותב זורק השערות שבדא מליבו, כגון שממצאי הקיץ האחרון היו מאכזבים (לטעמי לא היו מאכזבים כלל ועיקר), שלא פורסם דוח ראשוני לעונה (פורסם ב IEJ האחרון דוח מפורט), שיש באתר כלי חרס מהמאה השמינית לפנה"ס (הקרמיקה מעונות 2007-8 נפרסה המעבדות המשלחת וראו אותה עשרות חוקרים שונים, והיא אף פורסמה במלואה בדוח חפירה מקיף וסופי, והקרמיקה מעונת 2009 נפרסה אף היא, וראו אותה פרופ' עמי מזר ואהרון מאיר. המיכלול חד תקופתי מסוף מאה 11 ותחילת מאה עשירית בלבד). כך גם המילים: "האיוולת המתודולוגית-המחקרית", בלא לפרט כלל מה נראה לו פגום מבחינה מתודולוגית. יש לציין שהאתר חד-שכבתי ברובו, חפרנו בו כבר כ 1,000 מ"ר (דונם). יש לנו מדגם מאוד מקיף מהתקופה הנידונה, הכולל מבנים, ביצורים, כלי חרס, כלי אבן, עצמות בעלי חיים וממצאים אחרים. זהו הייצוג המקיף ביותר בארץ למאה העשירית לפנה"ס ביהודה. בערד, באר שבע או לכיש השכבות של המאה העשירית לפנה"ס קבורות תחת מטרים רבים של הצטברויות מאוחרות יותר ולכן נחפרו מהן שטחים מצומצמים בבורות בדיקה קטנים. מפתיע אותי שארכיאולוג, האמור להיות אמון על כללי התנהגות מדעית, בוחר להתנסח באופן דמגוגי, מפריח שמועות ללא בסיס, ומשמיץ ללא כל נימוק. במידה ויועלו טענות קונקרטיות אשמח לענות.