../images/Emo41.gif נחלים ../images/Emo41.gif
בתום טיול מלבב במיוחד בשמורת דן (הליכה רגלית, מים, ירוק בעיניים וציוצים באוזניים - היש טוב מזה?), פנינו לחשוב על הפרק הקולינרי של היום. לאחר כמחצית הדקה (אולי פחות, אבל מי סופרת), נזכרנו ש"נחלים" מצויה באיזור וזו עשויה להיות הזדמנות לבדוק את "ההשמצות" אודותיה. 4 ק"מ לאחר מכן מצאנו את עצמנו מגרדים את הראש בתחנת דלק אלונית בין סופרמרקט לבין מקדונלדס כשברקע צפצופי מכוניות של נהגים נחפזים (ואני חוסכת את תיאור ריח הדלק למכורים
). חיטטנו בקפידה בין החנויות ("פלאפל, מישהו?") ולבסוף מצאנו אותה, נחבאת לה בפינה - "נחלים". המלצר האדיב כיוון אותנו לשולחנות אשר היו ממוקמים בחוץ. בנקודה זו, אודה, חיוך התפשט על פנינו. שולחנות עץ על גבי רחבה, אשר נושקת למדרון דשא ירוק, שבסופו נמצא הנחל שמפכפך לו לתומו (וטוב שכך). האווירה רומנטית להפליא, פשוט כך. כנראה שהמלצר מאוד התרגש למראה האורחים מהמרכז, כיוון שהתעקש לברר איתנו פעמיים אם זו הפעם הראשונה בו דורכת רגלנו במסעדה. אם לחסוך את הדקלום המפואר, המבנה הסטנדרטי של הארוחה הינו אספקה רציפה של אנטיפסטי בתוספת מנה עיקרית מבוקשת. אני למדתי מהתפריט על קיומה של ארוחת הטעימות, שלא הוזכרה על-ידי המלצר. החלטתי לבחור בארוחה בת 4 המנות, כשהאחרונה היא אחרונה, פשוטו כמשמעו. עבור מי שממש חייב, קיימת גם ארוחת טעימות בת 6 מנות. על מנת להבהיר, הסועד המאושר נדרש לבחור במספר מנות עיקריות והן מוגשות לו בגירסא מוקטנת. אני אקדים את המאוחר ואגלה שגם עם עזרה מהצד, ארבע המנות היו בהחלט למעלה מכוחותיי. וניסיתי
אני הצטיידתי בתבור לבן יבש והוא התחפר עם המרטיני שלו. ביאנקו. ראוי לציין, שלאורך הארוחה, המלצר דאג להגיש ולתחזק לפי בקשה כוסות עם מים זכים. מבחר האנטיפסטי, בתור פתיחה, היה חביב, טעים ומוצלח. המקבץ המשובח כלל זוקיני בולגרית, בטטות, שיני שום, גזר פיקנטי, פלפלים קלויים, חצילים קלויים עם גבינת שמנת, פלפל חריף למטיבי לשון, סלט ירוק ברוטב ויניגרט ולחם הבית עם חמאה וממרח כבד. היה מענג, ואם רוצים עוד - פשוט מבקשים. ניסינו עם החצילים וזה עבד. די התלבטתי לגבי מבנה הארוחה שלי (צמחונית ושאר תובנות) - מה שהיה ברור מייד הוא שאני מעוניינת להתוודע לפילה באס על מצע ריזוטו לימון ברוטב חמאה לבנה ועירית. החלטתי לצרף אליו גם פורל ברוטב תפוזים וג'ינג'ר ונתח צרוב של טונה אדומה ברוטב פסטו שמתלווה לתפוחי אדמה. הוא, מצידו, בחר במנה מעניינת שמפגישה בין סינטה עגל חלב ובין מולים ושרימפסים. לאחר כעשר דקות של ציפייה, המלצר הנמרץ בישר שהבס אזל להיום. לאחר שהתגברתי על מפח הנפש הפתאומי
, גיליתי שאין מנה עיקרית אחרת שמוצאת חן בעיניי, ולכן נקטתי בגישה יצירתית. בחרתי בפטריית פורטבלו ממולאת בגבינת רוקפור עם נקטרינה ופלפל חריף, אשר נמנית על מנות הפתיחה. לפיכך, התזמורת פצחה עם הפורטבלו, שהיתה פשוט מקסימה. התיידדנו במהירות ופשוט התענגתי. לאחר מנוחה קצרה המשכתי אל הפורל. המלצר התעקש (?) לפרק לי את הדג, וטוב שכך. הדג היה חביב והרוטב היה מעניין. סביר פלוס, בציון הכולל. לאחר מנוחה ארוכה יותר שכללה בהיה מחוייכת בנוף המקסים, ניסיתי להמשיך אל נתח הטונה. נתח הטונה המשיך במגמה היורדת ולדבריו היה מאוד חיוור, שלא לומר יבש וחסר טעם. שתי טעימות וחסל. בנקודה זו אני חייבת לסייג ולגלות, שסטייק הטונה מבית אורי בורי נמנה על אחת המנות החביבות עליו ולמרות הציפיות המונמכות, הוא התאכזב. מאוד. אני, באופן אישי, כבר לא יכלתי לשתף פעולה מבחינה קולינרית
המנה שלו בהחלט ערבה לחיכו. פירות הימים היו טריים ועשויים היטב והשילוב עם הסינטה, היה בעיניו "מרענן". מצד שני, הוא לא היה בטוח, שהוא יתמסר למנה זאת שוב בעתיד. יותר מעניין מאשר טעים, במילים שלי. הגענו ליישורת האחרונה עם רצון להתמסר ל"מילפוי תפוחים" - תפוחי עץ אפויים עם קינמון עם כדור גלידת וניל. גם כאן נתקלנו אחרי מספר דקות בשלט ה"אזל" ונאלצנו להסתפק ב"תענוג פסיפלורה" - עוגת גבינה מצופה בשכת קרם פסיפלורה. שכבת הגבינה היתה טעימה להפליא. הוא מדווח כי הפסיפלורה מצאה חן בעיניו (וכן, הוא היה בוחר בה שוב). סיכומו של דבר -
מיקום מצוין ואווירה כובשת. אנחנו ישבנו בחוץ ועם רדת הלילה מזג האויר הפך מעט קריר. ניתן לשבת גם בפנים, אבל...
בתפריט מופיעה אפשרות של ארוחה רומנטית לאור לפידים עם מלצר אישי, שמצריכה הודעה מראש של מספר ימים.
השירות היה אדיב ומרפרף - לא לוחץ ולא נוטש. הם היו שם כשהיו צריכים אותם. עם זאת, כדאי שהמלצרים יהיו מעודכנים במנות הזמינות על מנת למנוע אכזבות.
החשבון, שהגיע עם צמד כוסיות שנפס מלון, הסתכם בכ- 350 ש"ח. סביר בהחלט, לטעמי.
ישנה גישה נוחה לנכים.
לחביבי הקריטריון, תא השירותים הבודד נמצא נקי ונעים. לילה טוב ונפלא.
בתום טיול מלבב במיוחד בשמורת דן (הליכה רגלית, מים, ירוק בעיניים וציוצים באוזניים - היש טוב מזה?), פנינו לחשוב על הפרק הקולינרי של היום. לאחר כמחצית הדקה (אולי פחות, אבל מי סופרת), נזכרנו ש"נחלים" מצויה באיזור וזו עשויה להיות הזדמנות לבדוק את "ההשמצות" אודותיה. 4 ק"מ לאחר מכן מצאנו את עצמנו מגרדים את הראש בתחנת דלק אלונית בין סופרמרקט לבין מקדונלדס כשברקע צפצופי מכוניות של נהגים נחפזים (ואני חוסכת את תיאור ריח הדלק למכורים
