אז זהו....
שאם הייתי עובדת ולא שותקת, לא הייתי נותנת לבת-זונה שדרכה עלי להמשיך ולעשות את זה. אבל שתקתי. עבדתי ושתקתי. ופוטרתי. בקטנה. הגלגל מתהפך בחיים, והבת זונה עוד תמצא את עצמה למטה. בתחתית של התחתית של הלמטה. ואז אני אצחק. אוי כמה שאני אצחק. עד שתכאב לי הבטן. יופי. אולי סולחת, אבל לא שוכחת.