מחלת סוכרת כפגיעה בעבודה
עבל 224/05 דוד ציצוביץ נ' המל"ל (20.12.05) כך תיאר ביה"ד את עובדות המקרה: "
התובע [המערער בפנינו], יליד 1929, הינו גימלאי. הוא שימש בעבר כמזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות, לחטיבת עובדי 'המשקם'. ביום 9.3.93 השתתף התובע בתוקף תפקידו בדיון עם הנהלת חברת 'המשקם'. בדיון נכחו יו"ר הדירקטוריון, עו"ד מטעם החברה, מנהלת אגף השיקום - כל הצוות הבכיר של הנהלת 'המשקם'. נושא הדיון התמקד באי קיום ההסכם הקיבוצי, פגיעה בעובדים, אי תשלום דמי הבראה ותוספות יוקר, איום על פיטורי עובדים, סגירת דלתות המפעלים וכיוצא בזה עניינים מקצועיים הנוגעים לתפקיד התובע. התובע השתתף בדיון מטעם העובדים וכן נכח בו מזכ"ל האיגוד המקצועי מטעם ההסתדרות, מר חיים אביבי. הדיון החל בהצגת התביעות של העובדים על ידי התובע, התפתח קרב מילולי קשה בו הטיח יו"ר הדירקטוריון בתובע האשמות קשות ואף צעק עליו, דפק על השולחן בחזקה וצעק עליו שיסתלק מהמשרד. תוך כדי הוויכוח הרגיש התובע ברע, פיו התייבש, הוא החוויר ובעקבות כך לא יכול לדבר ויצא מחוץ למשרד. לעדות התובע, מעולם לא היתה לו התרגזות כזו, דבר כזה, שאדם יצעק עליו וידפוק כך על השולחן בנוכחות אנשים שאיתם עבד בהרמוניה שנים רבות (יו"ר הדירקטוריון שימש אז תקופה קצרה בתפקידו)." כמה חודשים לאחר האירוע אובחן התובע כסובל מסוכרת. התובע הגיש תביעה להכרתו כנפגע עבודה בעקבות האירוע החריג בעבודתו מיום 9.3.93. לטענתו, בעקבות הלחץ (סטרס) מאירוע זה חלה בסוכרת. בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את טענת התובע באשר לאירוע חריג בעבודה ומינה מומחה רפואי (פרופ' ש. גליק) כדי לבדוק את שאלת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מחלת הסוכרת שבה חלה האיש. לדעת המומחה הסוכרת בה חלה התובע "
נחשבת כמחלה המופיעה בעיקרה על בסיס גנטי, עם תרומה משמעותית של השמנה וחוסר פעילות". המומחה לא מצא שסטרס, ואפילו חריף, יכול להיות גורם עיקרי ואפילו משני למחלת הסוכרת, אלא שמצב סטרס יכול להביא להחמרה זמנית בלבד במחלה. לכן, לדעת המומחה אין קשר בין מחלת הסוכרת לבין האירוע החריג שאירע לתובע. על יסוד חוות דעת המומחה, דחה בית הדין האזורי (ת"א-יפו) את התביעה והתובע ערער לבית הדין הארצי לעבודה. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, קובע השופט כהן: "
מאחר שעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, הרי שלו היינו משתכנעים שמדובר במסקנות רפואיות שונות שהן מבית היוצר של אסכולות רפואיות שונות, היינו פונים לאסכולה המקלה עם המבוטח." אולם, מחוות דעת המומחה ניתן ללמוד כי למעשה אין אסכולה רפואית הגורסת כי מחלת הסוכרת יכולה להיגרם כתוצאה מסטרס, לכל היותר סטרס עשוי לגרום להחמרה זמנית במחלה. בית הדין הארצי עומד, פעם נוספת, על המשקל המיוחד הניתן לחוות דעת של מומחים – יועצים רפואיים, הממונים מטעם בית הדין בשאלות שבתחום הרפואה. הערעור נדחה. מסקנות פסק דין זה מקשות מאד על הוכחת תביעות בהן נטען כי מחלת סוכרת היא פגיעה בעבודה, עקב לחץ (סטרס) חריג במקום העבודה. נראה כי לצורך הוכחת תביעה כזו, יהיה על התובע להביא חוות דעת המוכיחה קיומה של אסכולה רפואית התומכת באפשרות של גרימת מחלת סוכרת כתוצאה מסטרס חריג. מנגד פסק דין מספק תקוה גם להוכחת תביעות "קשות" להוכחת קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה לבין מחלה שפרצה. די שתובע המבקש להוכיח תביעה מסוג זה יראה כי קיימת אסכולה רפואית (דעת מיעוט מכובדת ומוכרת במקצוע הרפואה) הגורסת כי קיים קשר סיבתי בין האירוע למחלה, כדי שבית הדין יקבלה ויכיר בתובע כנפגע עבודה.
