מאמרים

[מעין_נשמה]

לא...

הילד ששוקל 35 והוא שרירי...נכון מאוד

 

[ooooooofri]

את חושבת שאת מעניין אותי או משו?!

יש לך טעות...את ממש לא...לא אכפת לי מה את אומרת את לא מעניינת אותי שאלתי את שירה שאלה שתענה מה שבא לה ויש אנשים הרבה יותר גבוהים ממני ששוקלים פחות ממני... אבל את לא מעניינת לי את ה-ז´ תפסיקי להגיב להודעות שלי בתגובה אליי אם את רוצה כשפתחתי שרשור להגיב כן..לי?לא...רוצה לרדת עליי כל מיני ירידות גרועות שיהיה לך בכיף אבל אני לא מתייחס... עכשיו אני מבין את ליטל...

 

[Snitch]

המסע בעקבות חצי השקל ../images/Emo63.gif../images/Emo88.gif

זה לא ממש מאמר, זה סתם סיפור שכתבתי לא מזמן = "הכל התחיל אחרי בית הספר, ממנו יצאתי עייף ותשוש לאחר 4 שעות מייגעות. באותו היום השמש לא הפציעה מבעד לעננים הזחוחים. גשם הציף את הרקיע ומבעד לחלון התווספו גלים של ערפל ואדים. (או במילים אחרות- היה גשם.) הלכתי לי לעבר הקיוסק השכונתי. תיכננתי לקנות קרואסונים וקפה ("כדי שלקפה יהיה עם מי לדבר" -אבנר מלחיי האהבה

) לא היתה לי מטרייה, ונכנסתי לקיוסק כולי רטוב ועם נעליים מלאות בוץ. שלט התנוסס במרכז הקיוסק. עליו נכתב "לצערנו, נפתח כיום את הקיוסק רק בשעה שתיים, בעקבות היעלמותה של אחת המוכרות" גיחכתי. זה בטח סתם תירוץ כי המנהל לא קם בזמן.. נשארתי כרבע שעה עד שהגיעה השעה שתיים. בקוצר רוח נעמדתי על הדלפק, מנסה לשווא לדחוף את כל שאר הילדים הקטנים שקפצו וניסו להידחף. "קטקטים מעצבנים." מלמל מי שעמד לידי, שעל חולצתו היתה תווית "גלעד". (

) לאחר זמן מה גיליתי שמטבע 10 האגורות שלי נעלם מהדלפק. בלעדיו לא יכלתי לקנות את הקרואסונים. (בעל החנות הוא קמצן) פניתי הביתה בייאוש, ולפתע גיליתי על הרצפה משהו נוצץ. עגול וזהוב. היה זה מטבע של חצי שקל. הייתי מאושר. פניתי לקחת אותו, ולפתע המטבע התגלגל אחורה. ניסיתי לקחתו שוב, והוא התגלגל מעבר לחנות. כך רדפתי אחרי חצי השקל, עד שלפתע מעדתי ונפלתי לתוך חור בכביש. (כבישי תל אביב כידוע הם כבישים מאוד.. מעניינים) בתוך החור הצלחתי לתפוס את המטבע הסורר. ברגע ששמתי אותו בכיסי הרגשתי שאני נשאב לתוכו. הפכתי להיות קטן יותר ויותר, ונכנסתי לתוך מערבולת זהובה. ~~~~~~~~~~~~ * ~~~~~~~~~ "הלו אנד וולקאם טו דה קלאב אוף חצי השקל!" צעקה ילדה שהחזיקה צפרדע בידה. "היי! לי לא אמרת את זה!!" צעק מישהו אחר "אפליות!" "לא נכון עופרי!" צעקה הילדה בחזרה. פה התחילו שניהם לריב ולהכות אחד את השני, בעוד 2 ילדים נוספים הרימו פונפונים ועודדו אותם. "איפה אני?!" מלמלתי לעצמי. "נראה לי שגם אתה נגעת בחצי השקל המזויף." מלמלה מישהי עם חולצה של "הקיוסק של הלל" (אהה!) "שבו כולם" שאגה מישהי למיקרופון, וכולם התישבו במעגל גדול. "נו באמת לאקי! אני יכולה להגיד את זה יותר טוב!!" כעסה יאקי. "אני!!" כעסה חאקי. "אני!" כעסה טאקי. "אני!!!!!" כעסה קאקי. "אאוטש!! נחתכתי בגלל השפיץ של החצי שקל!!" צעקה מישהי בלונדינית. "ממתי לחצי שקל יש שפיץ?

" תהה מישהו. "אני הולכת לטיול. חכו רגע." אמרה מישהי שעד עתה ישבה עם מישהו שישב ובהה בה כל הזמן בחיוך חולמני. "המממ." אמר מישהו שעל התווית שלו היה כתוב "פגעסוס- לקה בהתקף לב לאחר שמשתתפי הפורום שלו החליטו לארגן יום שרשוריפלצת" "מי זה?" שאלה מישהי והצביעה עלי. "אני חושבת שהוא לא שרוט מספיק כדי להיות בפורום =\" מלמלה מישהי, ודחפה אותי הישר לתוך מערבולת זהובה נוספת. ~~~~~~~~ * ~~~~~~~~ הדבר היחידי שאני זוכר מאז זה שכשהתעוררתי ראיתי אנשים משונים בחלוקים לבנים, וכאשר אמא לקחה אותי משם, הבהרתי לה שאינני מתכוון להשתמש שוב בחצאי שקלים." הערה: שמתי בסיפור הזה בערך 4 או 5 ילדים, כך שאין לכם מה להיעלב או משו.. והסיפור הזה מושפע במקצת מפורום ה"פ [

] אבל לא גנבתי משם משהו

ו.. הממ.. כתבתי לא מזמן את "המדריך לחוששים" בשרשור למפגש.. אני חושבת שזה אולי מתאים למאמר

 

[ooooooofri]

חחחחחחחחחחחח אהבתי חחחחחחחחחחחחחחחח

רק שאלה אחת מי הבלונדינית בפורום שלנו?!יש פה מישהי עם שיער בלונדיני?

 

[Snitch]

אממ.. ../images/Emo68.gif

יש כאן את אגודת הבלונדיניות, ובראשה מעין

אבל אני לא יודעת אם יש פה בלונדות אמיתיות

 

[ooooooofri]

אני בלונדינית אמיתית

בלונדיני...לא משנה אין כאן אף בת בלונדינית תרתי משמע? אוווווווו עצוב שאני לבד כאן

 

[NeVeRtheLeSs]

אני לפעמים בלונדינית../images/Emo9.gif...

זה גם טוב? חחח

 

[MoonSoFast]

אני בלונדינית.......אמיתית

באמת! אבל צבעתי את השיער לשחור לפני חודשיים

 

[EInatVera]

חחחחחחחחחחח

הזכרת לי בדיחה! אבל אל תיקחי אותה ללב מה זה בלונדינית שצבע לשחור? אינטיליגנציה מלאכותית

 

[מעין_נשמה]

את בלונדינית באופי את ../images/Emo68.gif

הקומנדו הימי אם זה מזכיר לך משהו (זה קשור לזוג שדיים *אהם*

)...

 

[ooooooofri]

מעין רק באופי אבל

היא באופי יותר בלונדינית מבלונדינית תרתי משמע שזה אומר שהיא בלונדינית עם שיער שחור יענו אינטיליגנציה מלאכותית עזבו אני בלונדיני

 

[מעין_נשמה]

עופרי ../images/Emo123.gif

אני מכירה אותה, היא חברה שלי מהכדוריד (לשעבר), בצפר יסודי, חטיבה, שכבה וכל מה שלא יהיה בקיצר, היא חברה שלי

אז היא בלונדינית באופי תאמין לי

ילדה ממי

 

[EInatVera]

אהמ אהמ...

אני קצת בלונדינית (הייתי פעם בלונדינית אבל איך שהוא השיער שלי קצת הכהה אבל לפעמים אני בלונדינית (באופי) ובכלל: בלונדינית זה לא צבע שיער, זו דרך חיים. (כל הזכויות שמורות לבלונדניות ולאו דווקא בשיער)

 

[נקודתית]

חמוווווווווווווווווווד!../images/Emo9.gif

 

[Snitch]

תודה לכולם ../images/Emo7.gif../images/Emo8.gif../images/Emo9.gif

 

[Snitch]

המסע בעקבות חצי השקל ../images/Emo63.gif../images/Emo88.gif

זה לא ממש מאמר, זה סתם סיפור שכתבתי לא מזמן = "הכל התחיל אחרי בית הספר, ממנו יצאתי עייף ותשוש לאחר 4 שעות מייגעות. באותו היום השמש לא הפציעה מבעד לעננים הזחוחים. גשם הציף את הרקיע ומבעד לחלון התווספו גלים של ערפל ואדים. (או במילים אחרות- היה גשם.) הלכתי לי לעבר הקיוסק השכונתי. תיכננתי לקנות קרואסונים וקפה ("כדי שלקפה יהיה עם מי לדבר" -אבנר מלחיי האהבה

) לא היתה לי מטרייה, ונכנסתי לקיוסק כולי רטוב ועם נעליים מלאות בוץ. שלט התנוסס במרכז הקיוסק. עליו נכתב "לצערנו, נפתח כיום את הקיוסק רק בשעה שתיים, בעקבות היעלמותה של אחת המוכרות" גיחכתי. זה בטח סתם תירוץ כי המנהל לא קם בזמן.. נשארתי כרבע שעה עד שהגיעה השעה שתיים. בקוצר רוח נעמדתי על הדלפק, מנסה לשווא לדחוף את כל שאר הילדים הקטנים שקפצו וניסו להידחף. "קטקטים מעצבנים." מלמל מי שעמד לידי, שעל חולצתו היתה תווית "גלעד". (

) לאחר זמן מה גיליתי שמטבע 10 האגורות שלי נעלם מהדלפק. בלעדיו לא יכלתי לקנות את הקרואסונים. (בעל החנות הוא קמצן) פניתי הביתה בייאוש, ולפתע גיליתי על הרצפה משהו נוצץ. עגול וזהוב. היה זה מטבע של חצי שקל. הייתי מאושר. פניתי לקחת אותו, ולפתע המטבע התגלגל אחורה. ניסיתי לקחתו שוב, והוא התגלגל מעבר לחנות. כך רדפתי אחרי חצי השקל, עד שלפתע מעדתי ונפלתי לתוך חור בכביש. (כבישי תל אביב כידוע הם כבישים מאוד.. מעניינים) בתוך החור הצלחתי לתפוס את המטבע הסורר. ברגע ששמתי אותו בכיסי הרגשתי שאני נשאב לתוכו. הפכתי להיות קטן יותר ויותר, ונכנסתי לתוך מערבולת זהובה. ~~~~~~~~~~~~ * ~~~~~~~~~ "הלו אנד וולקאם טו דה קלאב אוף חצי השקל!" צעקה ילדה שהחזיקה צפרדע בידה. "היי! לי לא אמרת את זה!!" צעק מישהו אחר "אפליות!" "לא נכון עופרי!" צעקה הילדה בחזרה. פה התחילו שניהם לריב ולהכות אחד את השני, בעוד 2 ילדים נוספים הרימו פונפונים ועודדו אותם. "איפה אני?!" מלמלתי לעצמי. "נראה לי שגם אתה נגעת בחצי השקל המזויף." מלמלה מישהי עם חולצה של "הקיוסק של הלל" (אהה!) "שבו כולם" שאגה מישהי למיקרופון, וכולם התישבו במעגל גדול. "נו באמת לאקי! אני יכולה להגיד את זה יותר טוב!!" כעסה יאקי. "אני!!" כעסה חאקי. "אני!" כעסה טאקי. "אני!!!!!" כעסה קאקי. "אאוטש!! נחתכתי בגלל השפיץ של החצי שקל!!" צעקה מישהי בלונדינית. "ממתי לחצי שקל יש שפיץ?

" תהה מישהו. "אני הולכת לטיול. חכו רגע." אמרה מישהי שעד עתה ישבה עם מישהו שישב ובהה בה כל הזמן בחיוך חולמני. "המממ." אמר מישהו שעל התווית שלו היה כתוב "פגעסוס- לקה בהתקף לב לאחר שמשתתפי הפורום שלו החליטו לארגן יום שרשוריפלצת" "מי זה?" שאלה מישהי והצביעה עלי. "אני חושבת שהוא לא שרוט מספיק כדי להיות בפורום =\" מלמלה מישהי, ודחפה אותי הישר לתוך מערבולת זהובה נוספת. ~~~~~~~~ * ~~~~~~~~ הדבר היחידי שאני זוכר מאז זה שכשהתעוררתי ראיתי אנשים משונים בחלוקים לבנים, וכאשר אמא לקחה אותי משם, הבהרתי לה שאינני מתכוון להשתמש שוב בחצאי שקלים." הערה: שמתי בסיפור הזה בערך 4 או 5 ילדים, כך שאין לכם מה להיעלב או משו.. והסיפור הזה מושפע במקצת מפורום ה"פ [

] אבל לא גנבתי משם משהו

ו.. הממ.. כתבתי לא מזמן את "המדריך לחוששים" בשרשור למפגש.. אני חושבת שזה אולי מתאים למאמר

 

[עדי18]

חחחחחחחח אהבתי.....

ואהבתי את זה שרשמת את מה שאבנר אמר אז.....חחחחחחחחחחח