נצל"ש לרגל אאוטינג עצמי גאה
הרי הדבקה של ההודעה שלי מפורום מד"ב ופנטסיה בתפוז (161): בוקר טוב, אמרה היו"ר הטרייה (ארוך) אל תשאלו אותי למה התעוררתי ב8 בבוקר ביום שבת... כנראה הרגל של אייקון. מה עשיתי הכנס הזה... בואו נראה... התנדבתי בפעם הראשונה בחיי להיות גופר. איזה חיים קלים יש לגופרים. האחמ"ש שלי אמר לי מה לעשות במשך 4-5 שעות ועשיתי *רק* מה שהוא אמר לי לעשות וזהו. התעלמתי בנחישות מ5 הדברים האחרים שקראו לי לעשות אותם בכל רגע נתון ובאושר שליו מילאתי את משימותי בקפידה. להביא מים? הבאתי מים. לחלק מים? חילקתי מים. לגזור פלסטיקים מתגים? גזרתי פלסטיקים ואפילו וויתרתי על סכין יפנית לטובת מספריים פשוטות. מי היה מאמין... לקנות סס"ל? קניתי סס"ל (=סרט סימון לבן). כאן אני מודה נכשלתי. הייתי אמורה להביא את הסס"ל ישירות לאחמ"ש שלי ולתת לו לשלוח אותי שוב לתת את הסס"ל (שהיה אדום דרך אגב) למי שצריך אבל הרגלים רעים של ניהול הכשילו אותי ו*במקרה* מצאתי בדיוק למי צריך להעביר את הסס"ל ולמה וכמה ומתי וכל מה שהאחמ"ש שלי קיבל בסוף היה העודף הספור והחשבונית... משום מה הוא לא הוכיח אותי על הכשלון העגום והסכמנו להעביר את זה בשקט להפעם. חזרתי לגזור פלסטיקים ולהטריד את צוות מודיעין בלב שקט. כעבור 5 שעות הסתיימה המשמרת שלי וחזרתי לחיי כנס רגילים של לנסות לדאוג ש10 דברים יתבצעו בבת אחת בכל הכיוונים, הרגל מגונה אני יודעת. מה עוד? יצא לי להרצות שלוש פעמים הכנס הזה. פעם ראשונה הרצאת מבוא למד"ב. עד היום טרחתי על כל הרצאה כאילו הייתה עוגת יומולדת, הפעם החלטתי שאני יודעת מספיק על מד"ב לדבר בלי להתכונן מראש. אז אין לי הרבה מושג מה אמרתי במשך שעה על מד"ב אבל הם ישבו מרותקים ואז נגמר הזמן ואז גיליתי שהייתי אמורה לדבר גם על פנטסיה... אופס. אז הזמנתי אותם להצטרף אלי לשיחה על פנטסיה בבית הקפה והם כולם באו! חסמנו לנו את המעבר בבית הקפה ושוחחנו על פנטסיה עד שקיבלתי טלפונים שאמרו לי להזיז את מחמם הכסאות המלכותי לאסיפה הכללית... נפרדתי מהחברים החדשים שהכריזו שהם רוצים להרשם לאגודה. אני לא ניסיתי אפילו פעם אחת לשכנע אותם להרשם. אפילו לא הזכרתי את האגודה. רק דיברתי שעה וחצי על מד"ב ופנטסיה... באמת! זה היה כיף. פעם שניה הייתה ההרצאה שלי על מציאות חוצה מדיומים, הרצאה מטורללת למדי שהקהל נהנה ממנה ולהפתעתי הטכנולוגיה לא התנכלה לי אפילו פעם אחת. בדרך כלל לי ולטכנולוגיה יש בעיות קשות. ביקשתי טושים ולוח מחיק? קיבלתי 3 טושים בצבעים שונים וכולם מתים. הפעם הכל הלך חלק ואני נותנת את הקרדיט לצוות המקרינים שהצליח להפחיד את הטכנולוגיה לכדי התנהגות טובה. נס לא קטן. בסוף ההרצאה האשימו אותי בכשרון לסטנד אפ בנושאי משחקי מחשב PS2 מנגה ואנימה. לכו תבינו. אני ? סטאנדאפ??? פעם שלישית הייתה הרצאה לא מתכוננת שהחלטתי שאני חייבת להעביר ויהי מה ומשכתי לי בחוטים כמו כל פוליטיקאי מושחת מקצועי כדי שיאפשרו לי להעביר אותה (כלומר ביקשתי יפה והם הסכימו). הרצאה מבוא לסרט final fantasy VII: Advent Children אותו ראיתי 27 פעמים וחיכיתי בציפייה לראות כבר על המסך הגדול. עוד לא היה לי אוויר מרוב ריצה מאולם האריסון ואנדרנלין והתרגשות הפריעו לי לחשוב אז פצחתי בנאומו של סאם העיט האמריקאי על עירום מול הקהל ההמום. לאחר שזה תפס את תצומת ליבם המשכתי הלאה להסבר הכל כך הכרחי לפני הסרט עבור מי שלא שיחק כמוני במשחק במשך יותר מ500 שעות מסתבר... עשינו חישוב והאיש היקר שלי סיפק כמה מספרים שלא זכרתי... איזה עוד חוויות הכנס הזה... נבחרתי ליו"ר האגודה הישראלית למד"ב ולפנטסיה. אם הייתי יודעת לפני שנה שלהכנס לועד לשנה (כי חגית עוזבת לסין ומישהו מהבאר צריך להיות בועד) יביא אותי לנהל את אגודה אני בספק אם הייתי מתקרבת לתפקיד עם מקל. האסיפה הכללית כתמיד היא אירוע מוזר. מוזר והכרחי. מלא רגשות מעורבים. לדעתי האסיפה הכללית הבאה תראה קצת אחרת, או לפחות תנוהל אחרת כיוון שיהיה לי יותר מושג מה אני רוצה להגיד בה. אתם לא תשמעו ממני תוכניות לעתיד כי אני אעדיף שנפתיע אותכם לטובה במקום לאכזב ציפיות, מה גם שאני לא מוכנה לדבר בעד הועד שלי, הם עוד יפתיעו אותי רבות השנה, בתקווה לטובה. ועד מעניין יש השנה. לכל מי שלא רוצה למצוא את עצמו ממלא תפקידים חשובים בכל מיני פרוייקטים קוואזי-סודיים הייתי ממליצה להוריד פרופיל עכשיו, זה לא אומר שזה יעזור אבל לפחות יהיה מתח יהיה מרדף יהיה אקשן ויעשו על זה סרט בסוף. המון אנשים אמרו לי מזל טוב ובהצלחה... לכולם עניתי תודה מעומק הלב וכולי תקווה שלא נאכזב אותם. ניל גיימן. כן אני מודה. ניצלתי כל פרוטקציה, כל קשר, משכתי בכל החוטים, ניצלתי את כל הטובות (כלומר ביקשתי יפה והאנשים הטובים הסכימו) והשגתי לי מקום בכל האירועים, בכל ראיונות העיתונות השונים ואפילו מאחורי הקלעים. ניל הוא אכן אדם מרתק מלא רצון טוב וידידותיות אמיתית. ויש לי תמונה עם שתי אושיות מכובדות: איתו ועם הקות'ולו של בוג'י, על המצלמה שלו. שחיתות בצמרת, הספר יצא בקרוב בכל ההוצאות. מתורגם לסינית מנדרינית בלבד. אם יום אחד לאגודה יהיה יותר מידי כסף מיותר ואיזה אמן ברונזה מקצועי ימכור את נשמתו לועד אני מבטיחה שיוקם פסל ארד בגודל מלא של צוות אורחים מחו"ל וימוקם מול רחבת הסינימטק למען יראו וייראו. (או איך שלא כותבים את זה). יש לי עוד עשרות חוויות קטנות יותר, דוגמית: שאלתי את ניל גיימן את השאלה שהטרידה את החתול שלי מאז שקראנו את הסנדמן. כשהחלום של החתולים יתגשם האם פותחי קופסאות שימורים עדיין יספקו טונה? הבשורה לא אחרה לבוא "there will be no tuna cans" נשמתי נעתקה מרוב הלם על עצם הרעיון ואז הוא המשיך "there will be just Tuna". חזרתי מהורהרת לביתי באותו הערב והחתול שלי קיבל את הבשורה בשלווה מדאיגה למדי... אירוע הפתיחה היה חוויה ייחודית, הקהל הפגין תגובה פאבלובית של תרועות עצומות בכל פעם שעלה שמו של אורח הכבוד ניל גיימן, מזמן לא צחקתי ככה. אירוע הסיום היה חוויה מרגשת, מביכה ומשעשת עד דמעות. אם לא מצאתם אותה כזו כנראה שלא הייתם עייפים כמוני ופעם הבאה נדאג שיהיה לכם מספיק מה לעשות כדי שעד לאירוע הסיום תגיעו גם אתם למצב כפית. היה אייקון אדיר. אני עדיין לא מוכנה לוותר עליו ואלך לראות את רנסאנס הסרט הפותח והסוגר של הכנס עוד הלילה. יש לי המון מה לעשות כיו"ר ואת התוצאות אני מקווה שתאהבו. עד כאן להבוקר. בוקר טוב.
נצל"ש ראיתי עכשיו קטעי וידאו מהחזרות. מהחזרות! של "מרשעת" וחייבים!! המחזה נוספת ב"עולמות" !! אז אני מבקש יפה ואני מבטיח לך שלא תתחרטו אם תסכימו ") וגם תזכורת נוספת שהגלגלי "המכונית המגוייסת" התחילו לנוע (או שמא נאמר מנועי הוורפ של ה"דיפיינט") לקראת ההפקה השנייה שדיברו עליה,והמבין יבין שוב, ברכות ואיחולים לבביים. בברכת "איכס, אני מותג!" ר'