../images/Emo41.gif למה אני מתנדב?
מישהו, שקרא את מאמרה של הסופרת החרדית, שהבאתי כאן בפורום לפני כמה ימים, שלח אליי את המאמר המצ"ב. קראו ותתנדבו! אריה! אריה! קום התנדב לגדוד העברי... זהו הפזמון הראשון, שבו נזכרת העיר תל אביב. ראשיתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר צעירים מארץ ישראל התנדבו לגדוד העברי. עם הסגל נמנו גם קצינים מאנגליה, ובאחד המפגשים שרו כולם את השיר האנגלי "My Bonnie lies over the ocean". תוך כדי שירה התחיל אחד הגדודאים בשם אריה רובינשטיין לאלתר באופן ספונטני נוסח עברי למנגינה הזו, מהווי הגדוד העברי, וכל החבורה הצטרפה אליו בפזמון: "אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי". רובינשטיין, שהיה ידוע כחרזן עוד מתקופת לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ואחר כך בתקופה ששירת כקצין בצבא התורכי, התחיל להסתבך מאוד בהתאמת המילים למנגינה: ככל שהוסיף יותר בתים לשיר, התחיל לזנוח את כללי החריזה והמשקל, הצליל והקצב, וסטה מן הלחן המקורי. כך קרה שמתוך שברי פסוקים חובבניים, שהותאמו בחספוס רב לשרידי המנגינה המקורית, צמח ועלה הפזמון הנפוץ ביותר בארץ ישראל של ראשית ימי השלטון הבריטי. בכך קדם רובינשטיין לצימרמן, איש הגליל התחתון שעל שמו נהוג לכנות שירים שהמלים לא כל כך מתאימות למנגינה ונראה כאילו דוחפים אותן בכוח (אליהו הכהן). גירסת המקור באנגלית והערות לגירסא העברית. הגירסא המקורית בנראה היא זאת, המובאת באתר "שירונט" (למטה ללא ניקוד) אולם מהסיבות, שפירט אליהו הכהן לעיל, המילים עברו "עיבוד" והותאמו פחות אותו לחרוזים. הגירסא המנוקדת מתוך אתר "זמרשת". אז מדוע אינכם מתנדבים? לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁבָּאתִי לְתֵל אָבִיב, בָּטֵל הִתְהַלַּכְתִּי לִי בָּרְחוֹבוֹת, כָּל יָמַי הָיוּ לָרִיק, לָרִיק. אַרְיֵה, אַרְיֵה, קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי! אַרְיֵה, אַרְיֵה, קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד, לַגְּדוּד! הִתְנַדַּבְתִּי וַאֵרֶד מִצְרַיְמָה, נָסַעְתִּי בְּרַכֶּבֶת פֶּחָם. שָׁחֹר וּמְכֻסֶּה כֻּלִּי פִּיחַ סוֹף-סוֹף הִגַּעְתִּי לְשָׁם, לְשָׁם. אַרְיֵה, אַרְיֵה... כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לִבְאֵר יַעֲקֹב, הֵקַמְנוּ גַּם שָׁם אֳהָלִים. בַּלַּיְלָה יָרַד מְעַט גֶּשֶׁם וּבְכָל זֹאת נִשְׁאַרְנוּ חַיִּים, חַיִּים. אַרְיֵה, אַרְיֵה... בִּהְיוֹתִי בְּתֵל אַָבִיב שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם יְהוּדִית; אָמְרוּ לִי: לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית. אַרְיֵה, אַרְיֵה... פַּעַם בָּאתִי לְתֵל אָבִיב עָמוּס כָּל הַפוּל-פָּק, יָרַדְתִּי לִרְחוֹב הֶרְצְל, פָּגַשְׁתִּי בָּאָדוֹן שְׁפְּרִינְצָק, שְׁפְּרִינְצָק. אַרְיֵה, אַרְיֵה... מֵאַיִן בָּא יְהוּדִי? אוּלַי מִסַּלְט בַּחֲזִית. הֲרֵי אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ, תֵּן לִי סִיגָרָה אַנְגְּלִית, אַנְגְּלִית! אַרְיֵה, אַרְיֵה... בערב נתנו לנו בשר באמת שלא היה טרי טענו לפני מרגולין השר אמר: אכול ותהיה בריא! אריה, אריה... בבוקר הגענו לבאר יעקב נטינו שם גם אוהלים הלילה ירד קצת הגשם בכל זאת נשארנו חיים, חיים אריה, אריה... פעם באתי לתל אביב פגשתי בחבר שפרינצק אמרתי אתה בחור חביב, תן לי סיגריה אנגלית, צ'ודק! אריה, אריה... ואז שאלתי, חבריא איפוה נימצאת יהודית? אמרו לי: לפני שבועיים נסעה באוניה איטלקית, איטלקית אריה, אריה... ועוד אמרו לי חבריא: לא בא קץ ליסורים אמרו לי גם: סטנא שוויה עד אלף תשע מאות ועשרים
מישהו, שקרא את מאמרה של הסופרת החרדית, שהבאתי כאן בפורום לפני כמה ימים, שלח אליי את המאמר המצ"ב. קראו ותתנדבו! אריה! אריה! קום התנדב לגדוד העברי... זהו הפזמון הראשון, שבו נזכרת העיר תל אביב. ראשיתו בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר צעירים מארץ ישראל התנדבו לגדוד העברי. עם הסגל נמנו גם קצינים מאנגליה, ובאחד המפגשים שרו כולם את השיר האנגלי "My Bonnie lies over the ocean". תוך כדי שירה התחיל אחד הגדודאים בשם אריה רובינשטיין לאלתר באופן ספונטני נוסח עברי למנגינה הזו, מהווי הגדוד העברי, וכל החבורה הצטרפה אליו בפזמון: "אריה, אריה, קום התנדב לגדוד העברי". רובינשטיין, שהיה ידוע כחרזן עוד מתקופת לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ואחר כך בתקופה ששירת כקצין בצבא התורכי, התחיל להסתבך מאוד בהתאמת המילים למנגינה: ככל שהוסיף יותר בתים לשיר, התחיל לזנוח את כללי החריזה והמשקל, הצליל והקצב, וסטה מן הלחן המקורי. כך קרה שמתוך שברי פסוקים חובבניים, שהותאמו בחספוס רב לשרידי המנגינה המקורית, צמח ועלה הפזמון הנפוץ ביותר בארץ ישראל של ראשית ימי השלטון הבריטי. בכך קדם רובינשטיין לצימרמן, איש הגליל התחתון שעל שמו נהוג לכנות שירים שהמלים לא כל כך מתאימות למנגינה ונראה כאילו דוחפים אותן בכוח (אליהו הכהן). גירסת המקור באנגלית והערות לגירסא העברית. הגירסא המקורית בנראה היא זאת, המובאת באתר "שירונט" (למטה ללא ניקוד) אולם מהסיבות, שפירט אליהו הכהן לעיל, המילים עברו "עיבוד" והותאמו פחות אותו לחרוזים. הגירסא המנוקדת מתוך אתר "זמרשת". אז מדוע אינכם מתנדבים? לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כְּשֶׁבָּאתִי לְתֵל אָבִיב, בָּטֵל הִתְהַלַּכְתִּי לִי בָּרְחוֹבוֹת, כָּל יָמַי הָיוּ לָרִיק, לָרִיק. אַרְיֵה, אַרְיֵה, קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד הָעִבְרִי! אַרְיֵה, אַרְיֵה, קוּם הִתְנַדֵּב לַגְּדוּד, לַגְּדוּד! הִתְנַדַּבְתִּי וַאֵרֶד מִצְרַיְמָה, נָסַעְתִּי בְּרַכֶּבֶת פֶּחָם. שָׁחֹר וּמְכֻסֶּה כֻּלִּי פִּיחַ סוֹף-סוֹף הִגַּעְתִּי לְשָׁם, לְשָׁם. אַרְיֵה, אַרְיֵה... כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לִבְאֵר יַעֲקֹב, הֵקַמְנוּ גַּם שָׁם אֳהָלִים. בַּלַּיְלָה יָרַד מְעַט גֶּשֶׁם וּבְכָל זֹאת נִשְׁאַרְנוּ חַיִּים, חַיִּים. אַרְיֵה, אַרְיֵה... בִּהְיוֹתִי בְּתֵל אַָבִיב שָׁאַלְתִּי לִשְׁלוֹם יְהוּדִית; אָמְרוּ לִי: לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם נָסְעָה בָּאֳנִיָּה אִיטַלְקִית, אִיטַלְקִית. אַרְיֵה, אַרְיֵה... פַּעַם בָּאתִי לְתֵל אָבִיב עָמוּס כָּל הַפוּל-פָּק, יָרַדְתִּי לִרְחוֹב הֶרְצְל, פָּגַשְׁתִּי בָּאָדוֹן שְׁפְּרִינְצָק, שְׁפְּרִינְצָק. אַרְיֵה, אַרְיֵה... מֵאַיִן בָּא יְהוּדִי? אוּלַי מִסַּלְט בַּחֲזִית. הֲרֵי אַתָּה מִשֶּׁלָּנוּ, תֵּן לִי סִיגָרָה אַנְגְּלִית, אַנְגְּלִית! אַרְיֵה, אַרְיֵה... בערב נתנו לנו בשר באמת שלא היה טרי טענו לפני מרגולין השר אמר: אכול ותהיה בריא! אריה, אריה... בבוקר הגענו לבאר יעקב נטינו שם גם אוהלים הלילה ירד קצת הגשם בכל זאת נשארנו חיים, חיים אריה, אריה... פעם באתי לתל אביב פגשתי בחבר שפרינצק אמרתי אתה בחור חביב, תן לי סיגריה אנגלית, צ'ודק! אריה, אריה... ואז שאלתי, חבריא איפוה נימצאת יהודית? אמרו לי: לפני שבועיים נסעה באוניה איטלקית, איטלקית אריה, אריה... ועוד אמרו לי חבריא: לא בא קץ ליסורים אמרו לי גם: סטנא שוויה עד אלף תשע מאות ועשרים
