בלי להתחיל להכנס לזה לעומק
אתה מדבר שטויות. למשל ההכללה של בעלי חיים - איפה קראת את זה, באיזה עלון שחילקו לך בתחנה מרכזית? קח את החיה הנחמדה הנקראת ברווזן - גולתה בתחילת המאה ה 20 באוסטרליה (יבשת שכמעט ולא הכירו אותה עד אז - לפחות לא מבחינה זאולוגית, בוטנית ואנתרופולוגית) ובילבלה מדענים לאין שעור - מצד אחד היא מטילה ביצים, מצד שני - צאצאיה יונקים מהאם! חצי יונק-חצי ציפור! מעניין - התנ"ך לא מתייחס אליה... מה קרה? אלוהים "שכח" אותו? והברווזן החמוד-מודי לא לבד, קיים גם קיפודן נמליים...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%96%D7%9F יש עוד אלף דוגמאות לדברים שמציגים כאילו הם "נכונים" בתנ"ך, אבל בעצם מסתמכים על בורות מצד מי שקורא את מה שכתוב בהם. שלא נדבר על "פירוש-רטרואקטיבי" בתנ"ך... לדוגמא, כתוב כי נתון פיזיקלי כלשהו (גודל ירח, אורך שנה באופן מדויק של שניות, מסת השמש, וכו'...) הוא נגיד: "חמישה עשר ירכתא, שלושה מגערה ושישה מסתמה" (למי שלא הבין - סתם המצאתי בשביל הדוגמא), ואז מפרשים מה הגודל ה"אמיתי" של כל אחד מהמילים הללו ככה שיתאים לנתונים שמדענים גילו. בקיצור - בולשיט אחד גדול. ולגבי קודים בתנ"ך - אני יכול למצוא גם קודים בקופיקו אם אני אחפש מספיק טוב. וזה מוכח. אמונה מבוססת על אי ידיעה. ברגע שאני יודע שמשהו קיים אני כבר לא מאמין בו. ומבחינה פילוסופית - אנחנו לא יודעים כלום (גם מבחינה קוואנטית). בגלל זה המשפט seeing is believing (צריך לראות בשביל להאמין) הוא שגוי. ברגע שאני רואה, אני כבר לא מאמין - אני יודע! מי שמתיימר
לדעת שאלוהים קיים - או שחי באשליות, או שלא יודע על מה שהוא מדבר, או שצריך להיות בבית משוגעים, או שהוא סתם אידיוט. וכאלו יש בשפע. לאיזה קטגוריה אתה נופל?