חצי

[בטן לבוטן]

../images/Emo41.gifחצי ../images/Emo32.gif

 

[בטן לבוטן]

הדמעות פשוט יורדות מעצמן ../images/Emo14.gif

היום אחר הצהריים, כמו רב עם ישראל אני מניחה, היינו מרותקים למסך וראינו את גלעד שליט מדבר מהשבי לראשונה מזה כ"כ הרבה זמן. בבית, יש לנו את הסיפור שכתב גלעד שליט והפך לספר כך שהנסיך שלי מכיר את השם גלעד שליט אבל לא יותר מכך. תוך כדי שאנחנו מביטים במסך שואל אותי הנסיך: "אמא, זה גלעד שליט של הכריש והדג?" ואני, מעט מופתעת עונה לו שכן. ואז, שואל אותי הפיצי: "למה הוא עצוב?"

איך אפשר בכלל להתחיל ולהסביר למה הוא עצוב... ואיך זה שפיצפון בן כמעט שלוש מצליח לזהות בכלל שהוא עצוב... ניסיתי להסביר לאט לאט ובלי להרבות בפרטים שכרגע הוא רחוק מהבית ומתגעגע לאבא ואמא שלו אבל בזמן שהסברתי לא יכולתי לעצור את הדמעות. ברגע שדימעה ועוד אחת הפכו לשטף נמלטתי לשירותים שלא ישים לב. שולחת כמו תמיד חיבוקים חמים למשפחת שליט ומקווה שבקרוב מאד גלעד ישוב הביתה. זהו, פרקתי

 

[אמא של ילדה קוראת]

אני לא נתתי לילדים לראות, רק סיפרתי להם...

הטלויזיה במילא סגורה במשך היום, וחדשות אנחנו רואים אחרי שהם הולכים לישון. יש משהו אחר שאני לא מצליחה להבין, וזה את ה"שמחה" הגדולה שנשמעת מפי כל הפרשנים והכתבים על כך שהוא נראה בריא ושלם. בריא ושלם? בגופו? בנפשו? ככה נראה ילד בריא ושלם? ילד שיושב בשבי כל כך הרבה זמן יכול להיות בכלל בריא ושלם?

 

[רונית י]

הכל יחסי

ודאי שזה מעודד לראות אותו בריא פיזית והוא נראה טוב. יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. נקווה שהעסקה הבאה תגיע מהר.

 

[l i r o n i t]

גם אותי זה הכעיס.....

היה גם מישהו ש"הגדיל" לומר - "אז כנראה שלא מחזיקים אותו במערות ומתעללים בו כמו שאמרו כל הזמן".... אני באופן אישי לא יכולתי שלא לשמוע את הפחד והאימה בקולו, ולדעתי הוא ממש לא בריא ושלם. שרק יחזירו אותו כבר

 

[lilend]

אני מניחה שכולם הרגישו סוג של הקלה,

אחרי הכל כולנו דואגים לו, הוא הפך להיות נחלת הכלל לצערי (ואני בטוחה שלצערו ולצער משפחתו) ובמקום מאוד עמוק כולם באמת דאגו לו במידה זו או אחרת. אנחנו שומעים עליו כבר למעלה משלוש שנים ומדמיינים את הגרוע ביותר ואני מאמינה שכולם מרגישים באיזו שהוא מקום נידח בלב שכמו שהוא שם זה יכול היה להיות גם מישהו אחר, זה מקרה שהוא שם ולא אחד מעשרות אלפי החיילים האחרים שלנו והעובדה שהוא לא נראה ממוטט פיזית הקלה קצת על החרדות והאשמה הלאומית. ברור שהוא שבור, ברור שהוא אומלל וחשוב נורא שהוא יחזור הביתה, אבל הידיעה שהוא במצב בריאותי סביר- יש בה מן ההקלה אני מניחה. חשבתי הרבה על ההורים שלו והסבל הנורא שהם עוברים. אני מניחה שהם דמיינו את הגרוע מכל ואני מאמינה שכשהם ראו אותו ככה, למרות הבעתה והפחד שהם ללא ספק מנת חלקו, עדיין הם חשו בוודאי הקלה ולו הפעוטה ביותר מתוך הידיעה שהבן שלהם שלם פיזית, אחרי הכל הם לא ראו אותו למעלה משלוש שנים (מצמרר כל כך שאין לי מילים לתאר את זה אפילו). אני קצת מבולבלת ולא רהוטה, אבל הכוונה שלי היא שאני לא מאמינה שהעיתונאים נשמו לרווחה וכעת יפחיתו מן הנסיונות להשיב אותו, אלא שפשוט כולם הרגישו מעט הקלה מתוך הדאגה שלהם בשנים האחרונות.

 

[מלח מים שום בצל]

בעלי ואני נקרענו מול הטלוויזיה.

אני כהרגלי התחלתי לבכות, כי לא יכלתי לשאת את המחשבה שהוא כל כך סובל. וזה לגמרי לא רציונלי, אני יודעת - אבל לא מעניין אותי שהוא חייל בשליחות המדינה - הוא נראה לי ילד, והוא מרגיש לי ילד, ולא מעניין אותי שהמחיר תמורתו גבוה מדי, ולא מעניין אותי שעוד נשלם על זה. בנושא גלעד שליט אני חושבת לגמרי מהלב, לא מהראש - ואני כל כך רוצה לראות אותו חוזר להורים שלו. כל הערב אני יושבת עם משפחתי האהובה, עם בעלי ובנותיי, וחושבת עליו. כואב לי נורא. רוצה אותו בבית.

 

[מלח מים שום בצל]

ומוסיפה עוד משהו... כי זה מציק לי.

אני מדמיינת כל הזמן בראש את היום שהוא חוזר. איך כל הערוצים משדרים את המפגש בינו לבין הוריו, את השאלה הראשונה שמפנה אליו רוני דניאל מהשטח, את אווירת השמחה שיש במדינה באותו יום בכל מקום - את הראיון הראשון איתו, את החיוך האמיתי הראשון שלו מזה שלוש שנים. אוח, כמה שאני מחכה ליום הזה. ומאמינה בכל ליבי שהוא יגיע. לא יכול להיות אחרת!

 

[שירה הזקנה]

אני דווקא חושבת שזה "תסריט אימה"

עם כל הצורך של עם ישראל לראות את הילד חוזר הביתה, תחשבי איזה הלם זה, גם לחזור הביתה למציאות שונה, כשאתה בן אדם שונה, וגם כשכל הפלאשים מופנים אלייך, ומיקרופונים, וצבאות של אנשים על הבית שלך... אני מקווה שנצליח לשמוח גם בלי לקבל על המקום תמונה שלו מחבק את אמא וראיון בשבעה ימים. פשוט לדעת שהוא בבית ולתת לו את הזמן שלו.

 

[אמאשלרננה]

../images/Emo45.gif ובכלל

בחרתי לא להסתכל בTV ולעקוב אחיר זה, נראה לי מציצני... מעדיפה לשמור מרחק ורק לשמע שהוא "בסדר". וגם אם הוא הוחזק בתנאים של 5 כוכבים, שבי זה שבי.

 

[Yifatule]

זה עצוב

כי הוא כבר לא נראה ילד. כשהוא נחטף הוא באמת היה ונראה ילד. היום הוא כבר גבר בן 23. עצוב מאוד. אולי לא פוליטי להגיד - אבל בהחלט גורם לחשוב על עתיד ילדיי בשירות קרבי.

 

[n o a p]

כל כך עצוב

הילדים שלנו בני שלוש..זה הרבה זמן. אני כל הזמן חושבת שמאז שאלי הגיע האושר הקטן שלי אמא של גלעד שליט בלי האושר הקטן שלה. זה כל כך עצוב. ובדיוק בגלל זה אין יום שאני לא חושבת על היום שיגיע ואיתי שלי יתגייס (כן, אנחנו גרים בחו"ל עכשיו ואיתי אפילו אמריקאי, אבל אני יודעת שהוא יתגיס לצה"ל ושאין מצב שהוא יסכים לוותר על זה..)