השרשור היומי

[suprman1]

בהחלט../images/Emo4.gif

נשות הפורום

כמה נשים כבר יש בפורום? דוקא מאוד רציתי לבוא, אבל היו לי תוכניות שתוכננו קודם ולא יכולתי לשנות, דוקא היה מעניין אותי לשמוע על התוכניות של הרכבת הקלה, מה עוד שאני רואה שיש תכנון עד אונו, אבל המוווון זמן

בהחלט

במדינתנו הקטנטונת הכל מתנהל בקצב "מהיר ורצחני" של

אבל העיקר האופטימיות

ושלא יהיו

בדרך

 

[ארזS]

דווקא היתה איזו בחורה צעירה

נשות הפורום

כמה נשים כבר יש בפורום? דוקא מאוד רציתי לבוא, אבל היו לי תוכניות שתוכננו קודם ולא יכולתי לשנות, דוקא היה מעניין אותי לשמוע על התוכניות של הרכבת הקלה, מה עוד שאני רואה שיש תכנון עד אונו, אבל המוווון זמן

דווקא היתה איזו בחורה צעירה
אבל נדמה לי שהיא התלוותה לאחד הבחורים הצעירים

לצערי לא הספקנו לערוך הכירות בין כל הבאים, אז מי שהיה שם ורוצה לציין את שמו/כינויו כעת - אז בבקשה.

 

[alantan]

כל הקרדיט מגיע לחן שאירגן! הוא ה../images/Emo41.gif

הביקור בנ.ת.ע

היה מרתק ומעניין מאוד...מי שלא בא הפסיד!!! לילנד היית חסרה שם בתור נציגת נשות הפורום

תודה למארגנים: חן, אלן ואורן מקווה שירבו מפגשים מקצועיים מסוג זה

כל הקרדיט מגיע לחן שאירגן! הוא ה

 

[alantan]

שלבי ב' למיניהם

מתי יהיה מוכן שלב ב' - הסגול?

זה יהיה אחלה אם הרכבת הקלה תגיע לבקעת אונו, במהרה בימינו - אמן

שלבי ב' למיניהם
כפי שנמסר גם אתמול, כרגע הדבר היחיד שבטוח (במונחים ישראליים כמובן) הוא הקו האדום מפ"ת לבת-ים. פתיחה משוערת ב-2010. הקו הירוק נמצא לקראת סיום תכנון של חלקו הדרומי (חולון וראשל"צ עד כרליבך). בחלקו הצפוני מתחילים רק עכשיו לדון על כך בוועדה המחוזית. לפי הערכתי, מדובר בפתיחה לפחות שנתיים-שלוש לאחר הקו האדום. "כל" הקווים האחרים (צהוב, סגול) נמצאים עכשיו בפני רוויזיה, ולא בטוח בכלל שיקומו. גם אם יקומו, התוואי שלהם צפוי להשתנות מסיבות שונות, העיקרית שבהן היא התנגדות של עירית ת"א למסילה עילית ברח' אלנבי/קינג ג'ורג'. מכיוון שלפי התכניות המקוריות, הקו הסגול היה אמור להמשיך באלנבי/קינג ג'ורג', עתה יש להעריך מחדש את כל המסלול של קו זה. כמו כן, הקו הצהוב היה במקורו אמור להגיע להרצליה, אבל זה כנראה יהיה תפקידו של הקו הירוק, אז מנסים להעריך מה התוואי העדיף לקו צהוב, לכשתוקם.

 

[ליילנד]

../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif

שלבי ב' למיניהם
כפי שנמסר גם אתמול, כרגע הדבר היחיד שבטוח (במונחים ישראליים כמובן) הוא הקו האדום מפ"ת לבת-ים. פתיחה משוערת ב-2010. הקו הירוק נמצא לקראת סיום תכנון של חלקו הדרומי (חולון וראשל"צ עד כרליבך). בחלקו הצפוני מתחילים רק עכשיו לדון על כך בוועדה המחוזית. לפי הערכתי, מדובר בפתיחה לפחות שנתיים-שלוש לאחר הקו האדום. "כל" הקווים האחרים (צהוב, סגול) נמצאים עכשיו בפני רוויזיה, ולא בטוח בכלל שיקומו. גם אם יקומו, התוואי שלהם צפוי להשתנות מסיבות שונות, העיקרית שבהן היא התנגדות של עירית ת"א למסילה עילית ברח' אלנבי/קינג ג'ורג'. מכיוון שלפי התכניות המקוריות, הקו הסגול היה אמור להמשיך באלנבי/קינג ג'ורג', עתה יש להעריך מחדש את כל המסלול של קו זה. כמו כן, הקו הצהוב היה במקורו אמור להגיע להרצליה, אבל זה כנראה יהיה תפקידו של הקו הירוק, אז מנסים להעריך מה התוואי העדיף לקו צהוב, לכשתוקם.

 

[alantan]

לא ל-../images/Emo7.gif עדיין...

לא ל-

עדיין...
צריך לקחת בחשבון שהייעוד העיקרי של הקו הסגול הוא לקחת נוסעים מ/אל בקעת אונו ואיזור כפר שלם ושכונת התקווה. לפיכך, מכיוון שצורך זה לא השתנה, סביר להניח שהוא יוקם. השאלה היא מתי, ובאיזה תוואי. אם מתעקשים שהחלק שעובר בת"א יהיה תת-קרקעי, זה ידחה את הפרוייקט עד שימצאו תקציבים לכך (אומנם מדובר ב-BOT, אבל יש מענק הקמה די רציני לזכיין שנבחר להקים כל קו). חלופה אחרת היא שהקו יגיע רק עד לככר המושבות בתוואי עילי (זה מה שמופיע באתר נת"ע). אני מניח שבוחנים עוד כל מיני אפשרויות נוספות.

 

[ליילנד]

../images/Emo6.gifסתם סתם, אני לא ../images/Emo7.gif

לא ל-

עדיין...
צריך לקחת בחשבון שהייעוד העיקרי של הקו הסגול הוא לקחת נוסעים מ/אל בקעת אונו ואיזור כפר שלם ושכונת התקווה. לפיכך, מכיוון שצורך זה לא השתנה, סביר להניח שהוא יוקם. השאלה היא מתי, ובאיזה תוואי. אם מתעקשים שהחלק שעובר בת"א יהיה תת-קרקעי, זה ידחה את הפרוייקט עד שימצאו תקציבים לכך (אומנם מדובר ב-BOT, אבל יש מענק הקמה די רציני לזכיין שנבחר להקים כל קו). חלופה אחרת היא שהקו יגיע רק עד לככר המושבות בתוואי עילי (זה מה שמופיע באתר נת"ע). אני מניח שבוחנים עוד כל מיני אפשרויות נוספות.

סתם סתם, אני לא

 

[david80]

../images/Emo4.gifאבל אני כן...

סתם סתם, אני לא

אבל אני כן...
שתי שאלות שניסיתי לשאול אתמול בדיון: האם יש או היו שיקולים לרכישת קרונות מטרו רגילים (כלומר, כבדים) בנוסף לרכישת הרכבות הקלות? והרי מימלא יהיו בשעות השיא רכבות שינועו בקטע התת קרקעי בלבד (מאם המושבות ועד למנשיה)! ושנית, באמסטרדם, קו 51 (ראו בקו הכתום במפה), זו רכבת קלה המקבלת הזנה עילית כשהיא נוסעת במפלס הרחוב, בעוד שכשהרכבת יורדת לקטע התת קרקעי, היא מקפלת את הפנטוגרף ומתחילה לקבל הזנה קרקעית בדומה לרכבות תחתיות כבדות! האם שיטה משולבת זו נשקלת גם אצלנו בתל אביב? מה שלהערכתי תחסוך את הגדלת גובה המנהרות עבור הכבל העילי! (בתמונה: רכבת תחתית כבדה בשטוקהולם)

 

[alantan]

קרונות מטרו / רכבת קלה

אבל אני כן...
שתי שאלות שניסיתי לשאול אתמול בדיון: האם יש או היו שיקולים לרכישת קרונות מטרו רגילים (כלומר, כבדים) בנוסף לרכישת הרכבות הקלות? והרי מימלא יהיו בשעות השיא רכבות שינועו בקטע התת קרקעי בלבד (מאם המושבות ועד למנשיה)! ושנית, באמסטרדם, קו 51 (ראו בקו הכתום במפה), זו רכבת קלה המקבלת הזנה עילית כשהיא נוסעת במפלס הרחוב, בעוד שכשהרכבת יורדת לקטע התת קרקעי, היא מקפלת את הפנטוגרף ומתחילה לקבל הזנה קרקעית בדומה לרכבות תחתיות כבדות! האם שיטה משולבת זו נשקלת גם אצלנו בתל אביב? מה שלהערכתי תחסוך את הגדלת גובה המנהרות עבור הכבל העילי! (בתמונה: רכבת תחתית כבדה בשטוקהולם)

קרונות מטרו / רכבת קלה
דווקא שמעתי תשובה לשאלה שלך אתמול, והיא שאין יתרון מובהק להפעיל רכבות כבדות מטרו בקטע התת-קרקעי, שכן ממילא היתרון היחיד של רכבת כבדה הוא בקיבולת. לרכבות קלות יש את המאפיינים הבאים: - מאפייני תאוצה טובים יותר מרכבות כבדות - מהירותן המירבית מגיעה ל-100 קמ"ש, מהירות המשתווה למטרו - ממילא בקטע הממונהר ניתן לחבר שתיים או שלוש רכבות קלות לרכבת באורך של מטרו, אז מה הטעם לרכוש שני סוגים של רכבות. לגבי הזנה חלופית באמצעות מסילה שלישית (או רביעית), יתכן שלא תהיה התנגדות מטעם נת"ע אם הזכיין יעדיף אופציה כזו, אם זה יוריד את עלות כריית המנהרות. כפי שנאמר אתמול, אין לנת"ע התנגדות אם הזכיין בוחר לתכנן מחדש את הקו, ולמשל לכרות מנהרה בודדת רחבה (כנהוג בספרד) במקום זוג מנהרות. ממה שהבנתי אמש, כל עוד רוחב הפס וההזנה העילית הם לפי התקן הרצוי, לא תהיה התנגדות.

 

[david80]

ואם לקרונות מטרו כבדות אין אף יתרון

קרונות מטרו / רכבת קלה
דווקא שמעתי תשובה לשאלה שלך אתמול, והיא שאין יתרון מובהק להפעיל רכבות כבדות מטרו בקטע התת-קרקעי, שכן ממילא היתרון היחיד של רכבת כבדה הוא בקיבולת. לרכבות קלות יש את המאפיינים הבאים: - מאפייני תאוצה טובים יותר מרכבות כבדות - מהירותן המירבית מגיעה ל-100 קמ"ש, מהירות המשתווה למטרו - ממילא בקטע הממונהר ניתן לחבר שתיים או שלוש רכבות קלות לרכבת באורך של מטרו, אז מה הטעם לרכוש שני סוגים של רכבות. לגבי הזנה חלופית באמצעות מסילה שלישית (או רביעית), יתכן שלא תהיה התנגדות מטעם נת"ע אם הזכיין יעדיף אופציה כזו, אם זה יוריד את עלות כריית המנהרות. כפי שנאמר אתמול, אין לנת"ע התנגדות אם הזכיין בוחר לתכנן מחדש את הקו, ולמשל לכרות מנהרה בודדת רחבה (כנהוג בספרד) במקום זוג מנהרות. ממה שהבנתי אמש, כל עוד רוחב הפס וההזנה העילית הם לפי התקן הרצוי, לא תהיה התנגדות.

ואם לקרונות מטרו כבדות אין אף יתרון
לעומת הרכבות הקלות המודרניות, למה ממשיכים לייצר אותם?

 

[alantan]

זאת שאלה שעליה באמת אין לי תשובה!

ואם לקרונות מטרו כבדות אין אף יתרון
לעומת הרכבות הקלות המודרניות, למה ממשיכים לייצר אותם?

זאת שאלה שעליה באמת אין לי תשובה!

 

[suprman1]

מה ההבדל בין רכבת קלה לכבדה

אבל אני כן...
שתי שאלות שניסיתי לשאול אתמול בדיון: האם יש או היו שיקולים לרכישת קרונות מטרו רגילים (כלומר, כבדים) בנוסף לרכישת הרכבות הקלות? והרי מימלא יהיו בשעות השיא רכבות שינועו בקטע התת קרקעי בלבד (מאם המושבות ועד למנשיה)! ושנית, באמסטרדם, קו 51 (ראו בקו הכתום במפה), זו רכבת קלה המקבלת הזנה עילית כשהיא נוסעת במפלס הרחוב, בעוד שכשהרכבת יורדת לקטע התת קרקעי, היא מקפלת את הפנטוגרף ומתחילה לקבל הזנה קרקעית בדומה לרכבות תחתיות כבדות! האם שיטה משולבת זו נשקלת גם אצלנו בתל אביב? מה שלהערכתי תחסוך את הגדלת גובה המנהרות עבור הכבל העילי! (בתמונה: רכבת תחתית כבדה בשטוקהולם)

מה ההבדל בין רכבת קלה לכבדה
מבחינת אופי החישמול? האם קו עילי אינו יכול להזין רכבת כבדה ואם לא אז מה הסיבה? האם יש משמעות טכנית/תפעולית לשיטת הזנה עילית או תחתית מעבר לפן האסטטי?

 

[david80]

הניחוש שלי...

מה ההבדל בין רכבת קלה לכבדה
מבחינת אופי החישמול? האם קו עילי אינו יכול להזין רכבת כבדה ואם לא אז מה הסיבה? האם יש משמעות טכנית/תפעולית לשיטת הזנה עילית או תחתית מעבר לפן האסטטי?

הניחוש שלי...
ברכבת כבדה דרוש גובה תקרה עילי של 6.5 מ' לפחות עבור חישמול עילי בעוד שנהוג ברכבות תחתיות לכרות מנהרות נמוכות בהרבה מגובה זה ולכן מעדיפים הזנה קרקעית במנהרות! אגב, רכבות קלות חוסכות מעט את הגובה הדרוש לחישמול עילי בשל גמישות הפנטוגרף המתאימה את עצמה בהתאם לגובה הכבל!

 

[alantan]

רכבות כבדות עם הזנה עילית

מה ההבדל בין רכבת קלה לכבדה
מבחינת אופי החישמול? האם קו עילי אינו יכול להזין רכבת כבדה ואם לא אז מה הסיבה? האם יש משמעות טכנית/תפעולית לשיטת הזנה עילית או תחתית מעבר לפן האסטטי?

רכבות כבדות עם הזנה עילית
ישנן מערכות מטרו "כבדות" בעלות הזנה עילית ישירה. למשל, רכבות התחתית של הונג קונג (ה-MTR) הן בעלות הזנה עילית ישירה של 1,500V, בדיוק כמו שמתוכנן לרכבת הקלה של נת"ע. הסיבה ההיסטורית להזנה עילית ברכבות קלות היא כנראה בטיחותית, למרות שחן בוודאי יוכל להשלים את התמונה, וגם להסביר את היתרונות של שיטות הזנה עיליות ותחתיות, גם לגבי רכבות כבדות.

 

[yblumann]

light and regular rail

רכבות כבדות עם הזנה עילית
ישנן מערכות מטרו "כבדות" בעלות הזנה עילית ישירה. למשל, רכבות התחתית של הונג קונג (ה-MTR) הן בעלות הזנה עילית ישירה של 1,500V, בדיוק כמו שמתוכנן לרכבת הקלה של נת"ע. הסיבה ההיסטורית להזנה עילית ברכבות קלות היא כנראה בטיחותית, למרות שחן בוודאי יוכל להשלים את התמונה, וגם להסביר את היתרונות של שיטות הזנה עיליות ותחתיות, גם לגבי רכבות כבדות.

light and regular rail
Hello, Rail systems can have the current fed from powerlines above, or from a system of extra rails- as is the case on the London Undergound and the rails system south of the river Thames. The London DLR which is a light rail system has the current fed from rails . In Tokyo I travelled on the 'upside down' light rail, where the track is based at the head of the car, so you do travel in the air! electicity comes from the extra rail. So, the distinction between normal/regular rail does not lie in how the electric supply is supplied. The term light rail has been invented to distinguish it from the old fashioned word tram- so when you open a new tram system, you call it something different which implies modernity. Metro is not such a precise term either [at least in English] as it means different systems in different countries. Underground systems [in London, Paris.,Berlin, NYK, HK etc] can be defined as urban rail system mainly running underground in city centre which connect inner cities and centres with the suburbs, and are soley dedicated to that task. those can be indentified also by high level of serevice, a very dense system, frequent stops and the type of stock [cars] they use. In Berlin and Paris you have the additional concept of the pure underground trains [Metro in Paris. U-Bahn in Berlin] and the more suburban train service [RER in Paris which use double deck cars, and S Bahn in Berlin]. So, the distinction is not so clear cut!!! Still, even in Paris and Berlin the RER and SBahn do not run outside the metropolitan areas of Paris and Berlin. Light rail systems [=tram system] runs in streets, uses lighter cars than rail and stops more frequently, and resembles bus service rather than train service. However, if you go to Brussells, you will see that the trams travel underground in the centre in the same manner as the undergroun!but you can not mistake a tram with an underground car! The system designed for Tel Aviv is light rail /tram by the design of the cars shown, the track run in the streets and the frequent stops. Regards Yoram.

 

[נוסע99]

האם זו המפה המעודכנת ביותר?

ולטובת מי שלא הגיע למפגש
סרקתי שניים מהדפים שחילקו לנו במפגש. הנה הדף הראשון עם תכנון הקווים.

האם זו המפה המעודכנת ביותר?
לפי המפה הזו לא תהיה בקו האדום מנהרה בבני ברק. באתר של נת"ע נאמר לעומת זאת כי תהיה מנהרה עד צומת גיהה. לדעתי זו תהיה החמצה לא למנהר את דרך ז'בוטינסקי בבני ברק (וגם את שדרות ירושלים ביפו).

 

[ארזS]

כנראה שכן.

האם זו המפה המעודכנת ביותר?
לפי המפה הזו לא תהיה בקו האדום מנהרה בבני ברק. באתר של נת"ע נאמר לעומת זאת כי תהיה מנהרה עד צומת גיהה. לדעתי זו תהיה החמצה לא למנהר את דרך ז'בוטינסקי בבני ברק (וגם את שדרות ירושלים ביפו).

כנראה שכן.
ואמורה להיות מנהרה בקטע מצומת גהה ומתחת לבני ברק ורמת גן עד ת"א באזור מנשיה שם הרכבת הקלה תצא שוב לאור העולם ותמשיך דרך שדרות ירושלים ביפו לכיוון בת-ים.

 

[ארזS]

ותשים לב !!!

כנראה שכן.
ואמורה להיות מנהרה בקטע מצומת גהה ומתחת לבני ברק ורמת גן עד ת"א באזור מנשיה שם הרכבת הקלה תצא שוב לאור העולם ותמשיך דרך שדרות ירושלים ביפו לכיוון בת-ים.

ותשים לב !!!
שבקטע מצומת גהה עד בערך אלנבי בת"א הקטע רחב יותר וזה הסימן למנהרה.

 

[נוסע99]

כן, אבל במפה צומת גיהה נמצאת בפירוש

ותשים לב !!!
שבקטע מצומת גהה עד בערך אלנבי בת"א הקטע רחב יותר וזה הסימן למנהרה.

כן, אבל במפה צומת גיהה נמצאת בפירוש
מחוץ למנהרה - אם אני מזהה נכון את הרחובות, המנהרה, אליבא דמפה זו מסתיימת בצומת צ.ד. גם בצידה השני של המפה קשה להבין היכן מצוי בדיוק פתח המנהרה. וזה מה שחילקו למשתתפים במפגש? שאמורים להיות הכי מעודכנים בעולם?

 

[ארזS]

יש משהו בדבריך

כן, אבל במפה צומת גיהה נמצאת בפירוש
מחוץ למנהרה - אם אני מזהה נכון את הרחובות, המנהרה, אליבא דמפה זו מסתיימת בצומת צ.ד. גם בצידה השני של המפה קשה להבין היכן מצוי בדיוק פתח המנהרה. וזה מה שחילקו למשתתפים במפגש? שאמורים להיות הכי מעודכנים בעולם?

יש משהו בדבריך
אז כנראה שהמנהרה תתחיל בפרדס כץ אבל בכל מקרה זה לא נראה כמו צומת צ.ד. וחילקו למשתתפים במפגש תיקייה עם עוד כמה דברים ולא רק את שני הדפים שסרקתי. אבל למה אתה כזה ציני ? אף אחד לא אמור להיות הכי מעודכן בעולם. בינתיים הכל תוכניות. אמנם תוכניות מתקדמות שעברו כמה שלבים, אבל אני חושב שגם המנהלים בנת"ע עדיין לא יודעים בדיוק איך זה יראה בסוף .