השרשור היומי

מצב
הנושא נעול.

אלכסיי03

New member
טראם != (לא שווה) רכבת קלה

לא מדוייק

דבר ראשון רכבת הקלה=טראם(אבל בלי האומלל!!) לפי מה שהבנתי תהיה הפרדה בין הנתיב של הרכבת לבין נתיב הרכבים(ע"י הגבהה או גידור כלשהו)כך שרכבים לא יוכלו לנוע בנתיב של הרכבת הקלה, להבדיל מפראג(שם ראיתי במו עיני)רכבים עוקפים את הפקקים ע"י נסיעה בנתיב של הטראם(כן כן, ע"י עליה למסילה דבר שגרם לרכבות להיתקע בפקקים). ועוד בפראג-גם שם הרכבות נעות במרכזי הכבישים ולא בצידם, כאשר איזור התחנות מגודר ומופרד מהכביש כך שהולכי רגל לא יכולו לחצות את המסילה שלא ברמזור או צומת מסודר. לגבי עצירה ברמזורים-תינתן עדיפות לרכבת הקלה ברמזורים, כלומר יהיה מנגנון שיזהה את הרכבת מתקרבת ויחליף את האור ברמזור לירוק, אבל לא מן הנמנע שבשעות העומס גם הרכבות יאלצו לעמוד מידי פעם ברמזורים אדומים!!!
טראם != (לא שווה) רכבת קלה
טראם - זה סוג מסוים של רכבת קלה - הסוג הגרוע ביותר. בעיר שלי הם לא היו חסרים. והם לא היו יותר יעילים מהאוטובוסים. מםפיק שיש לך רמזור אחד - ואתה מתרחק מהיעילות הפוטנציאלית של מטרו שנות אור, בין אם מדובר במטרו תת-קרקעי או עילי. רמזור אחד - ואי אפשר לדבר על לוח זמנים מדויק, על זמן הגעה מובטח וכו'. והכי גרוע - בגלל הפקקים בקטעים הפתוחים תשתבש התנועה גם במנהרות! הפתרון המוצע משלב את העלויות של מטרו אם חוסר היעילות של טראם. ממש גאוני! כלאיים כאלה אני לא מכיר באף מקום בעולם. אם כבר קטעים עיליים - אז לפחות על גשרים, כמו ה MRT בטייפי או ה Sky Train בוונקובר. למה בעיר שגדלתי בה, באוקראינה הכמעט מורעבת - מחליטים להשקיע במטרו אמיתי ומצליחים לגייס כסף למטרה הזאת, וכאן חוסכים גרושים והורסים את הרעיון? אני יודע שאני נשמע מעצבן, אבל פשוט כואב לי.
 

נוסע99

New member
הערות במקום, לדעתי

טראם != (לא שווה) רכבת קלה
טראם - זה סוג מסוים של רכבת קלה - הסוג הגרוע ביותר. בעיר שלי הם לא היו חסרים. והם לא היו יותר יעילים מהאוטובוסים. מםפיק שיש לך רמזור אחד - ואתה מתרחק מהיעילות הפוטנציאלית של מטרו שנות אור, בין אם מדובר במטרו תת-קרקעי או עילי. רמזור אחד - ואי אפשר לדבר על לוח זמנים מדויק, על זמן הגעה מובטח וכו'. והכי גרוע - בגלל הפקקים בקטעים הפתוחים תשתבש התנועה גם במנהרות! הפתרון המוצע משלב את העלויות של מטרו אם חוסר היעילות של טראם. ממש גאוני! כלאיים כאלה אני לא מכיר באף מקום בעולם. אם כבר קטעים עיליים - אז לפחות על גשרים, כמו ה MRT בטייפי או ה Sky Train בוונקובר. למה בעיר שגדלתי בה, באוקראינה הכמעט מורעבת - מחליטים להשקיע במטרו אמיתי ומצליחים לגייס כסף למטרה הזאת, וכאן חוסכים גרושים והורסים את הרעיון? אני יודע שאני נשמע מעצבן, אבל פשוט כואב לי.
הערות במקום, לדעתי
מן התכנית לקו A נראה על פניו שהולך להיות פה ערבוב תחומים בין שני סוגים של הסעת המונים. אם הרכבת העילית היא טראם דו-קרוני אז מוחמץ הפוטנציאל של התחתית, ואם זוהי רכבת תחתית אמיתית, אז איך היא בדיוק תסתלסל במפלס הכביש? ראיתי ערבוב כזה רק בעיר אסן (חבל הרוהר) בגרמניה - שם הטראמים והרכבות הקלות היו נכנסות במרכז העיר אל מתחת לאדמה - ויוצאות מייד בצד השני, אבל מדובר בעיר קטנה יחסית לת"א רבתי ובמערכת רכבות כוללת שהיא אדירה בהיקפה.
 

ישראל ב

New member
אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי

טראם != (לא שווה) רכבת קלה
טראם - זה סוג מסוים של רכבת קלה - הסוג הגרוע ביותר. בעיר שלי הם לא היו חסרים. והם לא היו יותר יעילים מהאוטובוסים. מםפיק שיש לך רמזור אחד - ואתה מתרחק מהיעילות הפוטנציאלית של מטרו שנות אור, בין אם מדובר במטרו תת-קרקעי או עילי. רמזור אחד - ואי אפשר לדבר על לוח זמנים מדויק, על זמן הגעה מובטח וכו'. והכי גרוע - בגלל הפקקים בקטעים הפתוחים תשתבש התנועה גם במנהרות! הפתרון המוצע משלב את העלויות של מטרו אם חוסר היעילות של טראם. ממש גאוני! כלאיים כאלה אני לא מכיר באף מקום בעולם. אם כבר קטעים עיליים - אז לפחות על גשרים, כמו ה MRT בטייפי או ה Sky Train בוונקובר. למה בעיר שגדלתי בה, באוקראינה הכמעט מורעבת - מחליטים להשקיע במטרו אמיתי ומצליחים לגייס כסף למטרה הזאת, וכאן חוסכים גרושים והורסים את הרעיון? אני יודע שאני נשמע מעצבן, אבל פשוט כואב לי.
אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי
מה ההבדלים בין רכבת קלה לטראם. אני חשבתי שטראם זה (או זאת) רכבת קלה ואני קצת מבולבל עכשיו. אז אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי את ההבדלים בין רכבת קלה לטראם ?
 

אלכסיי03

New member
טראמים

אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי
מה ההבדלים בין רכבת קלה לטראם. אני חשבתי שטראם זה (או זאת) רכבת קלה ואני קצת מבולבל עכשיו. אז אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי את ההבדלים בין רכבת קלה לטראם ?
טראמים
הטראם הקלאסי הוא רכבת קלה בעלת קרון אחד או שניים אשר נעה באמצע הרחוב ותלויה במידה זו או אחרת בכלי תחבורה אחרים. טראמים כאלה נפוצים מאוד באירופה. אבל קיימים סוגים הרבה יותר מתקדמים של רכבות קלות. למשל, טראמים מהירים, שנראים אותו דבר, אבל נעים במסילה נפרדת לחלוטין, ללא אף רמזור. הצעד הבא הוא מערכות הסעת המונים דוגמת אלה בוונקובר. אלה שונים מטראמים במספר הקרונות, המגיע ל 4-5-6. וגולת הכותרת - המטרו הקלאסי, אם רכבות ארוכות שנעות במנהרות. ואני חוזר ואומר: רכבות ארוכות שנאלצות לעצור ברמזורים - זה דבר אבסורדי שלא בכדי לא קיים כמעט באף מקום בעולם.
 

צחקן

New member
זה כמו אטובוס

טראמים
הטראם הקלאסי הוא רכבת קלה בעלת קרון אחד או שניים אשר נעה באמצע הרחוב ותלויה במידה זו או אחרת בכלי תחבורה אחרים. טראמים כאלה נפוצים מאוד באירופה. אבל קיימים סוגים הרבה יותר מתקדמים של רכבות קלות. למשל, טראמים מהירים, שנראים אותו דבר, אבל נעים במסילה נפרדת לחלוטין, ללא אף רמזור. הצעד הבא הוא מערכות הסעת המונים דוגמת אלה בוונקובר. אלה שונים מטראמים במספר הקרונות, המגיע ל 4-5-6. וגולת הכותרת - המטרו הקלאסי, אם רכבות ארוכות שנעות במנהרות. ואני חוזר ואומר: רכבות ארוכות שנאלצות לעצור ברמזורים - זה דבר אבסורדי שלא בכדי לא קיים כמעט באף מקום בעולם.
זה כמו אטובוס
ב"ה הטראם הוא כמו אטובוס מפרקי שנסוע בנתיב משלו. אז מה הו שווה? זה כמו שאני אשים נת"צ .
 

אלכסיי03

New member
טראם באמת לא שווה הרבה

זה כמו אטובוס
ב"ה הטראם הוא כמו אטובוס מפרקי שנסוע בנתיב משלו. אז מה הו שווה? זה כמו שאני אשים נת"צ .
טראם באמת לא שווה הרבה
במקומות רבים בעולם מפרקים את המסילות הישנות.
 

alantan

New member
ברוב העולם המערבי דווקא בונים טראם,

טראם באמת לא שווה הרבה
במקומות רבים בעולם מפרקים את המסילות הישנות.
ברוב העולם המערבי דווקא בונים טראם,
גם כאלה שלא מופרדים בכל מסלול נסיעתם. פירוק מערכות הטראמים במערב הסתיים בשנות השישים, ומאז כמעט שלא נגעו במעט שנותר. בארה"ב ומערב אירופה כנראה שלא מסכימים עם קביעתך הפסקנית שטראם לא שווה הרבה, שהרי שם נבנות המערכות החדשות, ושוב אני מדגיש - גם המערכות החדשות אינן מופרדות תמיד לחלוטין משאר התנועה. הכל תלוי במקום ובאילוצים. מצד שני, במזרח אירופה, המערכות הישנות ניצלו מחורבן, ואם דווקא עכשיו מפרקים אותם, סימן שלא למדו מאומה מהטעויות שנעשו במערב. יתכן שהמערכות ברוסיה ומזרח אירופה הן מיושנות, אבל הן מהוות תשתית מצויינת להקמת מערכות מודרניות ופירוקן תהיה בכייה לדורות.
 

אלכסיי03

New member
אתה בא להגיד

ברוב העולם המערבי דווקא בונים טראם,
גם כאלה שלא מופרדים בכל מסלול נסיעתם. פירוק מערכות הטראמים במערב הסתיים בשנות השישים, ומאז כמעט שלא נגעו במעט שנותר. בארה"ב ומערב אירופה כנראה שלא מסכימים עם קביעתך הפסקנית שטראם לא שווה הרבה, שהרי שם נבנות המערכות החדשות, ושוב אני מדגיש - גם המערכות החדשות אינן מופרדות תמיד לחלוטין משאר התנועה. הכל תלוי במקום ובאילוצים. מצד שני, במזרח אירופה, המערכות הישנות ניצלו מחורבן, ואם דווקא עכשיו מפרקים אותם, סימן שלא למדו מאומה מהטעויות שנעשו במערב. יתכן שהמערכות ברוסיה ומזרח אירופה הן מיושנות, אבל הן מהוות תשתית מצויינת להקמת מערכות מודרניות ופירוקן תהיה בכייה לדורות.
אתה בא להגיד
שבמערכות המשולבות בתנועה שנבנות כרגע הרכבות הן בעלות 4-5 קרונות? קשה להאמין. או שפשוט ההדמיה של מט''ע לא מדויקת ובסך הכל גם בת''א מדובר במשהו נוסח הרכבת הכלה בירושלים, 2-3 קרונות? הרי מה שמקומם אותי, זה שמחליטים ללכת על כמעט מטרו, עם עלויות אדירות ולעומת זאת, ביצועים שרחוקים מאוד ממטרו אמיתי.
 

alantan

New member
מס' הקרונות

אתה בא להגיד
שבמערכות המשולבות בתנועה שנבנות כרגע הרכבות הן בעלות 4-5 קרונות? קשה להאמין. או שפשוט ההדמיה של מט''ע לא מדויקת ובסך הכל גם בת''א מדובר במשהו נוסח הרכבת הכלה בירושלים, 2-3 קרונות? הרי מה שמקומם אותי, זה שמחליטים ללכת על כמעט מטרו, עם עלויות אדירות ולעומת זאת, ביצועים שרחוקים מאוד ממטרו אמיתי.
מס' הקרונות
הרכבת שנעה במפלס הרח' באמת לא תוכל להיות ארוכה (כך גם נאמר ע"י נת"ע), אבל אני לא יודע בדיוק כמה קרונות. בכל אופן מדובר בכ-500 נוסעים, כולל בעמידה. העלויות גבוהות יותר רק בקטעים הממונהרים. במה רחוקים הביצועים שם ממטרו? הרי הביקוש המירבי של שעות השיא הוא כ-17,000 נוסעים לשעה, והרכבת תענה על הביקוש הזה בקלות. המהירות במנהרה תהיה אותה מהירות כמו מטרו. כלומר, יש תמורה מספקת להשקעה. בקטעים הלא ממונהרים הביצועים נמוכים יותר (אולי 25% פחות? אבל יש גם יותר תחנות, ומדובר בקצות הקו שם אין תנועה "עוברת"). מנגד, העלות היא עלות של רכבת קלה, לא של מטרו, כלומר פחות מרבע. אם הביקושים יגדלו בעתיד בקטעים אלה, ישקלו מנהור או קו נוסף (למשל אולי לגבעת שמואל). אז עדיין לא הבנתי מה הבעיה בביצועים?
 

alantan

New member
טראם = רכבת קלה = חשמלית

אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי
מה ההבדלים בין רכבת קלה לטראם. אני חשבתי שטראם זה (או זאת) רכבת קלה ואני קצת מבולבל עכשיו. אז אולי מישהו יכול בבקשה להסביר לי את ההבדלים בין רכבת קלה לטראם ?
טראם = רכבת קלה = חשמלית
אין שום הבדל בין טראם לרכבת קלה חוץ מכך שלשם "רכבת קלה" יש צליל חדש יותר, ולא סובל מהדימוי השלילי של מערכות הטראמים הישנים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. כל מערכת טראם/רכבת קלה יכולה להיות בעלת אחד או יותר מהמאפיינים הבאים, שיכולים להיותמותמעים לאורך הקו לפי הצורך: (א) תוואי: - נסיעה במפלס הרחוב במסילות המשוקעות בכביש - כלומר עירוב שימוש עם מכוניות פרטיות. כאן אין יתרון על אוטובוס מבחינת מתן עדיפות. - נסיעה במפלס הרחוב במסילות מוגבהות המונעות (לא לגמרי) מכלי רכב להכנס לתוואי הנסיעה. כאן יש בד"כ עדיפות מובנית שמתבטא בעיקר בשעות בהן נתיבי הנסיעה הרגילים עמוסים. למרות זאת, אי אפשר למנוע הפרעות של כלי רכב שסוטים מעט מנתיב נסיעתם, ויכולים לעכב את התקדמות החשמלית. - נסיעה במפלס הרחוב בסוללה מעט מוגבהת (כמו מדרכה או על המדרכה) או במת"צ המונעת לגמרי מכלי רכב לעלות על נתיב הנסיעה. - הפרדה מפלסית משאר התנועה (כלי רכב והולכי רגל), שהיא יכולה להיות תת-קרקעית או על-קרקעית לפי הצורך. (ב) עדיפות נוספת: כאשר אין הפרדה מפלסית, יש צורך לחצות צמתים מרומזרים. ניתן לתת לטראם עדיפות נוספת על ידי גלאים שמזהים את התקרבותה של החשמלית. למרות זאת, מערכות אלה אינן מושלמות. בשעות השיא אי אפשר תמיד לעצור את המחזור הרגיל של כלי הרכב הפרטיים, ולפעמים (בעיקר ברחובות עיקריים חוצים) יש צורך להמתין לירוק. כאשר המסילה עוברת במרכז הכביש (בד"כ זה המצב) ישנה בעיה לגבי פניות שמאלה של רכב פרטי (אותה בעיה שיש במת"צ ז'בוטינסקי). במקרה של הקו האדום, הוחלט שהיתרונות של רכבת קלה (עלות הקמה, תחנות זמינות ונגישות כל 400 מ') עולים על חסרונותיה (תפוסה מוגבלת יחסית של 500 נוסעים כל שלוש דק' = 10,000 נוסעים לשעה ומהירות מסחרית נמוכה מעט יותר בגלל צמתים). למרות זאת, הוחלט שבקטע התוואי שבו הביקושים עולים של 10,000 נוסעים לשעה, כלומר מבני ברק עד יפו, יוקם התוואי בהפרדה מפלסית. דבר זה יאפשר "שזירה" של רכבת נוספת (ארוכה יותר) בין כל שתי רכבות שנוסעות בכל המסלול. בשעות השיא, תעבורנה רכבת "קצרה" שמכילה 500 נוסעים פעם בשלוש דקות מפ"ת (במפלס הרחוב) עד גהה, משם במנהרה עד מנשיה, ומשם דרך יפו עד בת-ים (שוב ברחוב). בין כל שתי רכבות תעבור רכבת נוספת (שיכולה להיות גם כפולה בעלת קיבולת של 1000 נוסעים) כל שלוש דקות בקטע הממונהר. כך במנהרה תהיה רכבת פעם ב-90 שניות. לאחר שעיריית בני ברק התעקשה שאי אפשר להרחיב את רח' ז'בוטינסקי בתחומה בגלל בעיית הפקעות, הוחלט להאריך את הקטע הממונהר עד למחלף גהה. כמו כן, מתוכנן מנהרה בפ"ת מתחת לצומת קפלן. לכל אורך המסלול, הרכבת תהיה מופרדת משאר התנועה, גם בקטעים העיליים. לפעמים במת"צ מופרד (פ"ת, חלקים מבת-ים) ולפעמים כמסילה מעט מוגבהת. הרכבת תקבל עדיפות ברמזורים כמתואר קודם. באופן כללי ניתן להגיע לרמת דיוק של עד 2 ד', וניתן יהיה לתכנן את זמן הנסיעה מראש, כך שלא ברור לי על מה כל התרעומת.
 

ישראל ב

New member
../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif../images/Emo51.gif|

טראם = רכבת קלה = חשמלית
אין שום הבדל בין טראם לרכבת קלה חוץ מכך שלשם "רכבת קלה" יש צליל חדש יותר, ולא סובל מהדימוי השלילי של מערכות הטראמים הישנים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20. כל מערכת טראם/רכבת קלה יכולה להיות בעלת אחד או יותר מהמאפיינים הבאים, שיכולים להיותמותמעים לאורך הקו לפי הצורך: (א) תוואי: - נסיעה במפלס הרחוב במסילות המשוקעות בכביש - כלומר עירוב שימוש עם מכוניות פרטיות. כאן אין יתרון על אוטובוס מבחינת מתן עדיפות. - נסיעה במפלס הרחוב במסילות מוגבהות המונעות (לא לגמרי) מכלי רכב להכנס לתוואי הנסיעה. כאן יש בד"כ עדיפות מובנית שמתבטא בעיקר בשעות בהן נתיבי הנסיעה הרגילים עמוסים. למרות זאת, אי אפשר למנוע הפרעות של כלי רכב שסוטים מעט מנתיב נסיעתם, ויכולים לעכב את התקדמות החשמלית. - נסיעה במפלס הרחוב בסוללה מעט מוגבהת (כמו מדרכה או על המדרכה) או במת"צ המונעת לגמרי מכלי רכב לעלות על נתיב הנסיעה. - הפרדה מפלסית משאר התנועה (כלי רכב והולכי רגל), שהיא יכולה להיות תת-קרקעית או על-קרקעית לפי הצורך. (ב) עדיפות נוספת: כאשר אין הפרדה מפלסית, יש צורך לחצות צמתים מרומזרים. ניתן לתת לטראם עדיפות נוספת על ידי גלאים שמזהים את התקרבותה של החשמלית. למרות זאת, מערכות אלה אינן מושלמות. בשעות השיא אי אפשר תמיד לעצור את המחזור הרגיל של כלי הרכב הפרטיים, ולפעמים (בעיקר ברחובות עיקריים חוצים) יש צורך להמתין לירוק. כאשר המסילה עוברת במרכז הכביש (בד"כ זה המצב) ישנה בעיה לגבי פניות שמאלה של רכב פרטי (אותה בעיה שיש במת"צ ז'בוטינסקי). במקרה של הקו האדום, הוחלט שהיתרונות של רכבת קלה (עלות הקמה, תחנות זמינות ונגישות כל 400 מ') עולים על חסרונותיה (תפוסה מוגבלת יחסית של 500 נוסעים כל שלוש דק' = 10,000 נוסעים לשעה ומהירות מסחרית נמוכה מעט יותר בגלל צמתים). למרות זאת, הוחלט שבקטע התוואי שבו הביקושים עולים של 10,000 נוסעים לשעה, כלומר מבני ברק עד יפו, יוקם התוואי בהפרדה מפלסית. דבר זה יאפשר "שזירה" של רכבת נוספת (ארוכה יותר) בין כל שתי רכבות שנוסעות בכל המסלול. בשעות השיא, תעבורנה רכבת "קצרה" שמכילה 500 נוסעים פעם בשלוש דקות מפ"ת (במפלס הרחוב) עד גהה, משם במנהרה עד מנשיה, ומשם דרך יפו עד בת-ים (שוב ברחוב). בין כל שתי רכבות תעבור רכבת נוספת (שיכולה להיות גם כפולה בעלת קיבולת של 1000 נוסעים) כל שלוש דקות בקטע הממונהר. כך במנהרה תהיה רכבת פעם ב-90 שניות. לאחר שעיריית בני ברק התעקשה שאי אפשר להרחיב את רח' ז'בוטינסקי בתחומה בגלל בעיית הפקעות, הוחלט להאריך את הקטע הממונהר עד למחלף גהה. כמו כן, מתוכנן מנהרה בפ"ת מתחת לצומת קפלן. לכל אורך המסלול, הרכבת תהיה מופרדת משאר התנועה, גם בקטעים העיליים. לפעמים במת"צ מופרד (פ"ת, חלקים מבת-ים) ולפעמים כמסילה מעט מוגבהת. הרכבת תקבל עדיפות ברמזורים כמתואר קודם. באופן כללי ניתן להגיע לרמת דיוק של עד 2 ד', וניתן יהיה לתכנן את זמן הנסיעה מראש, כך שלא ברור לי על מה כל התרעומת.
|
 

נוסע99

New member
עכשיו זה ברור - תודה!!!

נכון - מדובר במנהרה קצרה
בפתח-תקוה, הקו האדום יהיה עילי, אולם מתוכננת "מחלף" של הקו מתחת לצומת הרחובות ז'בוטינסקי-קפלן], ולכן יש קטע ממונהר קצר. אבל התחנה הסמוכה תהיה ברחוב.
עכשיו זה ברור - תודה!!!
סליחה שלא הייתי במפגש ועוד מרשה לעצמי לנדנד - אבל האם מישהו יכול להציג מפה מעודכנת שמשקפת את התיאור המילולי של אלן?
 

נוסע99

New member
סוף סוף יהיה שימוש לתואי הטורקי

העמדת דברים על דיוקם
בלי קשר לתרשימים (זה עם המנהרה עד גבול ר"ג-ב"ב הוא תרשים ישן), המצב המתוכנן דהיום הוא כזה (וכך גם הוסבר אתמול): - יציאת המנהרה המזרחית תהיה בקצה המזרחי של מחלף גהה (היכן שהמת"צ של פ"ת מתחיל כיום). המנהרה לא תגיע עד לאיזור בילינסון. - יציאת המנהרה המערבית (מנהרה כרויה במעמקי האדמה) תהיה קצת אחרי אלנבי (מערבית לאלנבי). משם הקו ימשיך בתוואי המסילה התורכית כאשר הוא יהיה ממונהר, אך לא בכרייה, אלא פשוט תכוסה בתקרה. התחנה התת-קרקעית האחרונה תהיה באליפלט (אם כי היא תהיה קרובה למפלס הרחוב, כי היא תהיה במבואות של המנהרה, כך שניתן לומר שאלנבי היא התחנה העמוקה האחרונה). התרשים הישן שהוצג מראה את המצב שתוכנן עד לפני מס' חודשים שאז הוחלט להאריך את הקטע הממונהר עד מחלף גהה.
סוף סוף יהיה שימוש לתואי הטורקי
באמת לא צריך מנהרה שם (באזור נוה צדק) - גשר שלוש עובר מלמעלה. ואולי נציע לשפץ ולהפעיל את התחנה הטורקית הישנה (שתמונות שלה הוצגו בקיץ בפורום)? יהיה לזה גם ערך של שימור העבר.
 

alantan

New member
ובכל זאת, כנראה שהמסילה תהיה מקורה

סוף סוף יהיה שימוש לתואי הטורקי
באמת לא צריך מנהרה שם (באזור נוה צדק) - גשר שלוש עובר מלמעלה. ואולי נציע לשפץ ולהפעיל את התחנה הטורקית הישנה (שתמונות שלה הוצגו בקיץ בפורום)? יהיה לזה גם ערך של שימור העבר.
ובכל זאת, כנראה שהמסילה תהיה מקורה
כשאין צורך לפנות תשתיות ולהסיט את התנועה, אזי יחסית זול לבנות תעלה רדודה ולכסות אותה עם תקרה (Cut and Cover). עד כמה שידוע לי, מתוכנן מדרחוב (שדרה) מעל למסילה בתוואי זה.
 

צחקן

New member
תודה !!! .

ולטובת מי שלא הגיע למפגש
סרקתי שניים מהדפים שחילקו לנו במפגש. הנה הדף הראשון עם תכנון הקווים.
תודה !!! .
ב"ה איזה יופי. בע"ה עד שנת ה' אלפים תש"ע (בתרגום למספרים 5770 והכל בתאריך עברי כמובן) יהיה לי ליד הבית רכבת קלה לניסעות לבת ים. פשו ממש נחמד .
 

omer landau

New member
נשמע מעניין ../images/Emo13.gif

והיה היום גם מפגש בנת"ע
ובמפגש הציגו לנו מצגת על התוכנית להקמת והפעלת הרכבת הקלה בגוש דן, כאשר השלב הראשון שנכנס כבר למכרז הוא מה שמכונה "הקו האדום" שיפעל מפתח תקוה , דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב ויפו עד גבול בת-ים ראשל"צ.
נשמע מעניין

והנה האתר של נת"ע למי שלא ראה
 

omer landau

New member
לפי הדף שקיבלת--גם בלילה??

יפה עומר.
וככה הסריקות שהעליתי + הלינק שאתה נתת מבהירים פחות או יותר את נושא המצגת שהוצגה לנו במפגש היום.
לפי הדף שקיבלת--גם בלילה??
הם הסבירו על השעות גם בשעות הקטנות של הלילה עשרים ומשהו שעות ביממה?
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה