השעות-The Hours

[John A Smith]

../images/Emo41.gif השעות-The Hours

כדי להעיר קצת את הפורום,חשבתי שיהיה זה נחמד לדון בסרט שלטעמי הוא אחד המוצלחים אי פעם,הסרט שבזכותו החל ה"רומן" שלי עם ניקול. תקציר: שלוש תקופות , שלושה סיפורים ושלוש נשים מתמזגים אל תוך רצף אחד, העובר במרכזו של הסרט " השעות". כל אשה מתחברת לרעותה כמו חוליות בשרשרת, כשהן אינן מודעות לכך שהעוצמה של יצירה ספרותית אחת גדולה, מעצבת את חייהם. קודם כל יש את וירג'יניה וולף, בפרבר של לונדון בתחילת 1920 , הנאבקת באי השפיות שלה כשהיא מתחילה לכתוב את הרומאן הגדול הראשון שלה "מרת דאלוויי". לפחות שני עשורים מאוחר יותר , לאורה בראון, אם ורעיה בלוס אנג'לס של סוף מלחמת העולם השניה. לאורה קוראת את הספר " מרת דאלוויי " ומוצאת אותו כל כך חושפני עד שהיא מתחילה לחשוב לעשות שינוי נוראי בחייה. ובניו יורק, בתקופתנו, אנו פוגשים את קלאריסה ווהן , גירסא מודרנית של מרת דאלוויי , של וירג'יניה וולף, מאוהבת בחבר שלה ריצ'ארד, משורר מבריק הגוסס מאיידס. הסיפורים שלהן שזורים ולבסוף נפגשים ברגע מפתיע ונעלה של הכרה משותפת. פרטים: השעות יצא לאקרנים בארה"ב ב-27.12.2002 ובעולם כולו ב-17.1.03,הוא גרף כ- 41,675,994 $ בארה"ב ו-$67,170,078 בעולם כולו (בסה"כ-$108,846,072 כאשר עלות הפקתו מסתכמת בכ-25 מליון דולר. הוא זכה לשבחי המבקרים,בשני פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות "הסרט הטוב ביותר",ו-"השחקנית הטובה ביותר",וכן היה מועמד ל-9 פרסי אוסקר,כאשר קידמן זכתה בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר. לדעתי האישית,השעות הוא אחד הסרטים המבריקים ביותר שנעשו,עם משחק מבריק של שלוש השחקניות הראשיות (סטריפ,מור וקידמן כמובן ששיחקה פשוט מדהים),סרט מתוחכם,פילוספי ומעורר מחשבה.

 

[בר ניקול המדהימה]

כל הכבוד על ההשקעה!

ובכיף לדון עליו! סרט באמת מאחד הטובים שנעשו-מסכימה איתך מאד!! וניקול ללא ספק מהממת שם. אז אני אתחיל עם הדמויות, ואיך לא-עם ניקול, ניקול היממה אותי בסרט הזה! היא פשוט נכנסת לדמות של ווירג'ניה עד הסוף שלעיתים שכחתי בכלל שזו ניקול קידמן. לא ראיתי שום שחקנית שככה נכנסה לדמות אי פעם, בדיבור, בהבעות פנים שלה- שהן דבר מדהים מסרט לסרט שכ"כ מראה לי את הכישרון הענק שיש לה, בהליכה , הרעד-והכל בו זמנית! זה היה פשוט מושלם!! מריל וג'וליאן- שניהן שחקניות מעולות , והיו מדהימות בסרט! אהבתי מאוד את המבנה של הסרט שעובר מתקופה לתקופה כאשר החיבורים בין התקופות היו כ"כ יפים ועדינים ונעשו בצורה מושלמת! היה מדהים ליראות איך בסוף הכל משתלב- ל'תמונה' אחת. אהבתי מאוד המון ציטוטים שנאמרו בסרט, ובעיקר את הציטוט שהכי זכור לי ומשמעותי בעיני, משפט מדהים!!! SOMEONE HAS TO DIE IN ORDER THAT THE REST OF US SHOULD VALUE LIFE MORE מה שאני לקחתי (ולוקחת) איתי מהסרט הוא- שאנחנו צריכים לחיות את החיים שאנחנו בוחרים לעצמינו ולא 'ללכת עם הזרם' אחרת לא נרגיש שמיצינו את עצמינו בסופו של דבר, ודבר זה עלול להביא לתיסכול עמוק. כאשר נעצב את חיינו (וכמובן שגם החברה משפיעה עלינו ומעצבת אותנו , אך זה צריך להיות בגבול מסוים, אחרת ה'אני' שלנו נאבד) נרגיש סיפוק בכך שאנחנו בוחרים לעצמינו.

 

[John A Smith]

תודה..אני ממש מסכים עם דברייך..

ניקול הצליחה להתחבר לדמותה של וירג'יניה וולף בצורה פשוט מדהימה,כזו שלדעתי לא נראתה בקולנוע,בין אם זה הכתיבה,הדיבור,שפת הגוף,פשוט מדהים. אני חייב להודות שבלי להגזים צפיתי בסרט בערך 9 פעמים(בכל הזדמנות שיש לי אני יושב לראות עם מישהו\מישהי),ובכל פעם אני מגלה דברים חדשים,הסרט מדהים אותי כל פעם מחדש,זה פשוט לא יאומן. חוץ מזה שהיומן שלי מלא בציטוטים מהסרט שאני נורא אוהב כמו: To look life in the face,always to look life in the face,and to know it for what it is...

 

[בר ניקול המדהימה]

בבקשה!

ואני גם מסכימה איתך מאוד- שניקול נכנסה לדמות בצורה הכי טובה שנראתה אי-פעם! אני חושבת שאם לא היתי יודעת שזו ניקול-היה לי מאד קשה לזהות אותה, ולא רק בגלל המראה הבאמת מאוד שונה שלה ממה שניקול נראית בדר"כ, אלא גם מהדיבור, התנועות גוף וכ'ו שהיו באמת מושלמות. וואו 9 פעמים זה באמת המון! אני ראיתי אותו פעם אחת, לפני חצי שנה בערך ואני רוצה מאד לימצוא לי זמן ליראות אותו שוב בזמן הקרוב, ובאמת יש המון משפטים מדהימים, אני אוהבת גם מאד את זה שכתבת וסתם שאלה- איזה סרט של ניקול אתה הכי אוהב אחרי "השעות"?

 

[John A Smith]

בהחלט כדאי לך למצוא זמן ולראות

שוב (מקסימום אני אשאיל לך את ה-Dvd ) בכל אופן,לשאלתך,אני מניח ש"האחרים",גם שם לדעתי היא הפגינה משחק מצויין.

 

[בר ניקול המדהימה]

כן... אני יודעת

ותודה רבה!!

אבל זו לא הבעיה, יש לי גם את הדיוידי וגם בווידאו, אני פשוט צריכה לימצוא זמן

 

[shiray]

אווו דיון על השעות!!!!

חחחח איפה לירון???? יאללה בלאגן! ועכשיו אחרי ההתלהבות הראשונית, מתחיל הניתוח הפלצני שלי: ניקול התחברה לדמות ברמה שהיא נבלעה בה ממש. ניקול פשוט נעלמה ובמקומה ראינו ממש את וירג'יניה וולף מול המסך, כאילו היא לא מתה לפני 60 שנה, וזה מה שהדהים בסרט! זה ממש נראה כאילו אנחנו רואים את וירג'יניה ולא את ניקול משחקת את וירג'ינה! וגם כל אותן קריאות של "רגע, אבל איפה ניקול קידמן הייתה בסרט?" כל הזמן העלו לי חיוך על הפנים. בגלל שלמרות שאני ראיתי את התמונות מהסרט לפני שהוא בכלל יצא (וחטפתי הלם), וידעתי טוב מאוד שזאת ניקול, עדיין היו רגעים שפשוט שכחתי מזה! כשאני רואה את מולאן רוז' אני אומרת "אוו פה ניקול הכי יפה, פה ניקול שרה הכי טוב, פה ניקול משחקת הכי טוב" וכשאני רואה את השעות אני פשוט לא רואה את הדמות כניקול בתחפושת, אלא את הדמות עצמה, ורק בדיאבד אני מעריכה כל הבעה וכל סצנה עם ניקול. מה שיוצר בעיה אצל הרבה אנשים, וגורם להם לא לאהוב את הסרט, זה שעובדה שבעצם אין שם משהו באמת גדול, ונראה שנבנתה דרמה משום דבר, ובעצם לכאן המשחק נכנס- המשחק עצמו הוא כ"כ עדין ונכון, וכל הבעת פנים חשובה הרבה יותר מבהרבה סרטים אחרים, ככה שזה שהקאסט כזה מדהים באמת גרמו לסרט להיות מעולה! הדגש בסרט הוא באמת על המבט של ניקול כשהיא אומרת שאין מקום מלהיב יותר מלונדון לנסוע אליו עכשיו, וזה שהיא בוהה באויר לפני שהיא אומרת שהמשורר חייב למות, ואיך שג'וליאן מסתכלת למעלה בסצנה שהיא בחדר אמבטיה... כל אותן תנועות קטנות בעצם ממש עושות את הסרט. את הספר גם קראתי לפני שראיתי את הסרט, ככה שידעתי מה הולך לקרות, ועדיין מצאתי את עצמי בהלם מסיקוונס הפתיחה (נו, לא ההתאבדות- אחרי זה...)! כל הסיפורים השתלבו כ"כ טוב ממש באיזה 2 דקות! קשר שלוקח זמן להבין בספר עצמו, שבו אין בעיה להסביר בדיוק מה קורה! שם רק אחרי כמה וכמה מודים מבינים שלקלריסה ווהן ריצ'ארד קורא מרת דאלווי ואז מקשרים, בסרט מבינים את זה ברגע שהיא אומרת שהיא תקנה את הפרחים בעצמה! פשוט עריכה בשיאה! אחחח והכתיבה! אין לדעתי סרט אחד עם כ"כ הרבה פניני חכמה כמו זה חחחח! היו משפטים שפשוט בצפייה השניה (והשלישית) בקולנוע רק חיכיתי שייאמרו כדי שאני אזכר בדיוק במלים המדוייקות! אני זוכרת איך חיכיתי לשמוע את ניקול אומרת שמישהו חייב למות כדי שהשאר יעריכו יותר את החיים, ואיך התמוגגתי בסוף הסצנה בתחנת הרכבת רק מהידיעה שניקול הולכת להגיד "ליאונרד, אי אפשר למצוא שלווה ע"י המנעות מהחיים"! ולדעתי זה המסר של הסרט, לפחות מה שאני קיבלתי ממנו. אדם חייב לחיות את החיים שלו עד תום, והתפשרות למעשה תגרום למוות רוחני. אם אדם רוצה לחיות את חייו באופן מסוים הוא חייב לעשות את זה, בגלל שאם הוא יתפשר בנושא הזה, בנושא של בחירת אופן החיים, הוא לא באמת יחיה, אלא פשוט יהיה קיים בעולם הזה, בלי להרגיש סיפוק- ובלי להרגיש חי.

 

[בר ניקול המדהימה]

אהבתי את הניתוח שלך!

וגם מאוד את הסוף- על המסר של הסרט

 

[John A Smith]

ניתוח מצויין! כל הכבוד!

 

[shiray]

חח תודה

אני די טובה בשטויות האלה...