הקפצה

[לילית3]

שלום לכולם - מרגש לקרוא, וקצת על עצ

בשבילי היציאה בשאלה, מעבר לקושי של "היציאה מהארון" מול החברה ומול ההורים (שחוץ מההפתעה דווקא קבלו את זה מאד יפה).- היה בעיקר הניתוק אולי אפילו ה"קריעה" מתוך עצמי- מתוך העולם הזה שהקנה לי ערכים. לקח לי הרבה שנים להשתחרר מהנוקשות המחשבתית של החינוך שקבלתי, לקבל אנשים עם דרך חיים שונה - והכי קשה, למרות שהייתי שלימה מאד עם הבחירה שלי ולמרות שהתהליך לקח כמה שנים - לקח לי הרבה זמן להפסיק להתגעגע , למנגינות, לריחות, לאור של שבת ותסלחו לי עם אני נוסטלגית אבל מן הסתם אני מניחה שזו הסיבה שכולם נמצאים כאן בפורום. אנחנו במקום אחר מתוך בחירה, מתוך שכנוע פנימי עמוק (או לא) אבל חלק מתוכנו (לפחות אני)מתגעגע.

 

[ספל חמאה]

ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

איזה יופי של נוסטלגיות. אני מתגעגעת לילדות שלי, אבל דברים מועטים קושרים למנהגים דתיים. געגועים זה חלק מהעניין. אבל- אנחנו לא יכולים להחזיר את הזמן לאחור, ומה שאנחנו מתגעגעים אליו לעולם לא ישוב. גם זה חלק מהעניין. בלי אבל. מה כתב טרי פראצ´אט? מעניין? >ספל חמאה מברכת באיחור(אופנתי

)<

 

[לילית3]

למה את שואלת על טרי פראצ´ט?

 

[ספל חמאה]

כי הסתכלתי בכרטיס שלך

 

[שומרת נפשה]

היו סעודות, אני אותן זוכרת

אני אותן עד סוף ימי אשא במשעולים בין דגניה לכינרת עת לטיול שם בשבת אסע... אחח... הזכרונות... קודם כל ברוך בואך

שנית סחטיקה על התזמון של השם לילית אחרי השרשור על המכשפות. ההלכה דיברה גם על אשת הסטרא אחרא? זאת קושיה... ובנוגע לזכרונות - אכן כן. יש המון געגועים לימים שהיו לא רק דתיים, אלא גם ימי הילדות. לצערי, געגועים אלה אינם מודעים לחוויות הנוספות מהן יכולתי ליהנות בילדותי אלמלא הייתי דתיה, כך שאני מתיחסת להתרפקויות שלי בערבון מוגבל. הנה חתולה אחת קפצה עלי כרגע כדי להתרפק. טוב אז ביי (כמה אפשר להקליד ביד אחת ולהחזיק חתולה ביד שניה?)

 

[לילית3]

לא ראיתי את השרשור של המכשפות

את יכולה לשלוח לי?

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

../images/Emo41.gif הקפצה ../images/Emo41.gif

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

הלו לייקה

ברוכה הבאה... את רואה? לוקח לנו זמן לעכל כל מיני התפתחויות מרעישות (כמו ההצטרפות שלך לפורום) אבל בסופו של דבר, הכל קורה כאן. תתרווחי, תשתי משהו ויאללה - תתחילי להפציץ אותנו בהגיגייך...