המפגש!!

QuEeN oF mE

New member
../images/Emo41.gifהמפגש!!../images/Emo41.gif

אוקיי..אז כמו שכבר שמעתם היו כמה בעיות בהתחלה.. אני אישית אתמול לא הייתי בטוחה שאני אבוא כי קרו כמה דברים והמצב רוח שלי היה קצת לא משהו..:\ אבל בסוף באתי.. והנה מה שהיה לנו :
אוקיי..קמתי ב7 בבוקר! באסה..טוב התחלתי להתארגן..ויצאתי מהבית ב11..הלכתי לתחנת אוטובוס..וקיוויתי שהוא לא יאחר..כן..אני נלחצת מכל מיני דברים כאלה..
..בכל מקרה,הוא הגיע ונסעתי לכיוון התחנת רכבת..עשיתי קצת עיקוף אבל לא נורא..
..כשכמעט הגעתי לקנות כרטיס שאולה התקשרה..(אני מקווה שאפשר להגיד את השם
) ואמרה לי שיש קצת בעיות,שהיא תאחר ויהודית לא תגיע..דיי התבאסתי אבל עדיין יהיה כיף! אח"כ גם דיברתי עם יהודית..וכשישבתי בתחנה הגיעו צלם וחתן וכלה נראה לי..חחח..הצלם שאל אותי מתי מגיעה רכבת..טוב..:-O אח"כ עליתי לרכבת והתקשרתי לעמית כי הוא התקשר קודם..והוא שאל אם אני יכולה לחזור הביתה!! נלחצתי מאוד..ואמרתי שאני כבר ברכבת..חח..והוא אמר ששאולה לא באה למרות שהיא כן הגיעה.. בכל מקרה בסוף הכל הסתדר והם אמרו שהם יגיעו.. כשהרכבת עצרה הדלת לא נפתחה וכמעט נתקעתי שם..איזה כיף.
אח"כ גם דיי התבלבלתי בכרטיסים..טוב אחרי שכבר נכנסתי עמית אמר שהוא ונעמה יגיעו עוד מעט ואני בינתיים הסתובבתי קצת בחנויות והלכתי לחכות להם מול יוטבתה!!!!
.. ועמית ונעמה הגיעו! אח"כ הלכנו לטאוור רקורדס,היה נחמד,עמית קנה פחית קולה והתפלחנו לשבת בבית קפה..חחח אח"כ כשהלכנו ניגש אליי מישהו פתאום ושאל אם אנחנו מהפורם של שלומצי..ואמרנו שכן! מסתבר שזה..גומא!! והוא חיכה לנו בערך שעה! והוא עשה לנו הפתעה!!!!
אח"כ המשכנו ללכת ועדי המתוקה הגיעה!
התיישבנו לנו באמצע הקניון על הרצפה וחיכינו לשאולה..חח אחרי שהיא הגיעה בא צוות בידור או משהו..חח..טוווווב..
אח"כ עשינו סיבוב ליד המקדונלדס ושאר מקומות האוכל לראות אם יש מקום ולא היה. [אהה..ושכחתי שראינו את השחקנית הזאת אורלי זילבר...משו בנאי..ועמית רצה ללכת אליה! חחחח..אבל לא השגנו אותה..] אח"כ הלכנו לשבת ביוטבתה..ודיי לא נתנו לנו להיכנס...כי עדי עמית ונעמה ואמרנו שאנחנו ביחד איתם..חח ולא הקשיבו לנו אז נכנסנו לבד! והזמנו שני קנקני קולה..המלצרית המפגרת רצתה שנזמין גם אוכל..מעצבנת אחת..ודיברנו והראנו תעודות שהות..
ושאולה הכינה לנו מכתבים והראתה לנו את התמונות מהמפגש הקודם..וגם לגומא היו המון טלפונים! טוב כי יש לו יומולדת..חחחח..גומא אתה מצחיק..
.. הממ..ביוטבתה דיברנו על כל מיני אנשים מוזרים שהיו שם והמלצרית המעפנה סוף סוף הביאה לנו חשבון.. אח"כ עדי גומר עמית ונעמה הלכו לחפש מקום לשבת ליד מקדונלדס ואני ושאולה הלכנו לקנות לגומא בלון וסוכריה מכולנו..אווו..
אח"כ פשוט ישבנו שם ודיברנו והיה איזה אחד שהתסכל עלינו מוזר..חח..טוב.. נזכרנו בעמית ובחייט..צעקנו לאורית בטלפון.. ביקשנו ממישהי שתצלם אותנו..ונראה לי שזהו..ואז עדי עמית ונעמה היו צריכים ללכת! והם הצטלמו! אבל בסוף רק עדי ונעמה הלכו ועמית נשאר איתנו! נראה לי שהמשכנו לשבת שם עוד קצת והרכבנו את ההפתעה שהייתה בתוך הסוכריה של גומא! והם השפריצו עלייי..חוצפה!
הממ החלטנו לקום וללכת..הלכנו לפיצה כלשהי שגומא אמר שהיא ממש טעימה..ואני אמרתי שעם עגבניה זה מגעיל..וטוב שלמקום לא קוראים עגבניה..
..חח..הממ..אח"כ גם עמית ושאולה קנו את הפיצה..קצת נאבקו בה הייתי אומרת וגומא אמר לנו שיש לקצה שלה טעם של מצה..חח
אהה..ואני סיפרתי להם על הבישולים ה..לא מוצלחים שלי. אח"כ הסתובבנו עוד קצת ונתקענו באנשים! חחחח..זה היה מצחיק.. וגומא היה צריך ללכת..אז נפרדנו והמשכנו להסתובב עוד קצת.. עמית הציע שנלך להצטלם במכונת תמונות..וטוב שהמכונה לא מוגבלת או משהו..חחח..טוב לא ממש יצא כלום ועמית אמור לפרסם תמונה כלשהי..חח..
אח"כ בגלל שהייתי חייבת לעמית 5 ש"ח על הצילום הלכנו לאודם לקנות לעמית ושאולה מחזיק מפתחות..
..חחח
..עלינו גם לגג ישבנו והצלמנו קצת.. ואז אבא שלי אמר שהוא בקרוב אז קניתי לי טוסט לדרך והלכנו..ונפרדנו..
וזהו כנראה ששכחתי חלק מהדברים..אבל אני מקווה שלא.. את הרוב כתבתי..וסה"כ למרות שחלק קצת התאכזבו ושלא היה בטוח שהמפגש יתקיים..ושלא כולם הגיעו..אני נהינתי מאוד ושמחתי לפגוש את מי שפגשתי!!
ועכשיו קצת על כל אחד...
(כן אני יודעת שדיברנו שבטח נכתוב כמה מקסימים כולם..אבל זה נכון לא?
)
עמית- אתה באמת גבהת! היה ממש כיף איתך! ואתה חמוד ומקסים! באמת באמת!
נעמה- את כ"כ יפה וחמודה!! היה מאוד כיף לפגוש אותך!
עדי-את מדהימה!!
ויפיופה! ונהינתי להיות איתך ולדבר איתך..
גומא-שוב מזל טוב! וואו כ"כ הפתעת אותי,אתה שחקן מאוד מוכשר..
וממש מקסים!
שאולה-את מותק! היה לי ממש כיף איתך! מקסימה!
אוהבת אתכם מאוד!
 

עמיתוש

New member
חחחחחח.. ../images/Emo6.gif..

וואוו ממש כתבת הכל, אני התכוונתי לכתוב את כל מה שכתבת, ונו.. פטרת אותי מהעבודה!
.. הקיצר, למרות כל העיצבונים הצלחנו לעשות כיף... ועוד שגומא (ילד היומולדת עם מיליון הטלפונים "אמינווווב" "עודדס"
) הפתיע אותנו.. והיה ממש ממש נחמד... אז על כל אחד?
- ויקי - נו אני צריך להגיד לך? יפהההההה להחריד וממש ממש חמודה.
גומא - מצחיק לאללה, ונראה לי ואתה נראה בדיוק אותו דבר במציאות! חחחח
שאולה - גם יפפפהההה... וגם ממש חמודה ומצחיקה... ומקסימה
. נעמה - נו אחותי החמודה
. עדי - ממש חמודה
. אמממ וכן! נזכרתי במשהו ששכחת.. "שכחת" (
, סיכמנו שמגלים הכל!) בדרך ליוטבתה ויקי נפלה על איזה ארגז שמישהו העביר! ולא קרה לה כלום אז רק צחקנו חחחח
.. ועכשיו אני חייב לגלות את הסוד שלי, היה שם מפגש פורום בנות.. ואני זיהיתי אותן... כי נו. כן כן, אני קורא שם לעתים (רחוקות!
). המממ וזהווו... שוב ושוב ושוב היה ממש כיף... ו
את כולכם
. עמית.
 
עמיתושק'ההההההההההההההההההה

אתה באמת מקסים...:) ואני נורא שמחה שיצא לנו לדבר היום!
 

QuEeN oF mE

New member
חחחח...../images/Emo3.gif

פטרתי אותך מהעבודה הא? חוצפה!
טנקס עמית..אתה מתוק!
ולא נפלתי! אוף אתם מנפחים דברים..חח
אני אפילו לא יודעת..זה היה רק..ממש ממש מוזר..:-O
 
יאאאאאאאא, גם אני רוצה ../images/Emo9.gif

אילו מתוקים אתם, עמיתוש וויקי... עשיתם לי חיוך כאאאאאאאזה גדול ====>
[רק שאני לא צהובה ואין לי עלה ירוק על הראש]. גם אני רוצה לעשות סיכום מפגש כזה, יההה, גם אני רוצה, גם אני רוצה! אפשר אפשר אפשר?
יאללה: למזלי, שאולה צלצלה והעירה אותי באחת עשרה בבוקר. אם היא לא היתה מעירה אותי, אני לא הייתי מעירה את האחים שלי, ובסופו של דבר היה נוצר מצב שאפ'חד מאיתנו לא היה מגיע לפגישה, ואז זה לא היה כ"כ נחמד... אז תודה לך, שאוליתה, שהביאנו עד הלום
. כשהתעוררתי, וראיתי את החדר המבולגן עד אימה שלי, אפילו אני נתקפתי פחד
ונזכרתי שאמא ביקשה ממני בכל לשון של בקשה לסדר אותו עוד היום. למען האמת, היא צודקת. הוא באמת נראה כמו מזבלה עירונית. טוב, אז התחלתי לסדר אותו, בינתיים אחיי החביבים יצאו להם, ואני נשארתי לי עסוקה בסידורים הכרוניים והמסיביים של חדרי הקט [מכירים את זה שכשאתם נכנסים לטראנס של לסדר, קשה להפסיק?...
]. בסביבות רבע לאחת החלטתי שהגיע הזמן לצאת מהבית, אפילו שלא הספקתי לסדר חצי מכל הבלאגן, ואצתי רצתי לי לכיוון עזריאלי. שתי דקות לפני שהגעתי, ממש בשניות המכריעות בהן עברתי את הבדיקות הביטחוניות המקיפות [-"יש לך נשק?" -"לא" -"תודה"] קיבלתי טלפון מעמית, שתהה איה אני, וסיפר לי שמצפה לי הפתעה: גומא הגיעה לפגישה! יההה, איך התלהבתי...
כשהגעתי, פגשתי שם את כולם בלי בעיה. נעמונת רצה אלי ותקעה לי חיבוק ענקי כמו שרק היא יודעת לתת [אחחח, מתה על הפשושית שילי
], חיבקתי חזק-חזק את ויקוש ואת עמית... וזה היה מרגש במיוחד 'לתקוע' חיבוק לגומא! אההה! חיבקתי סלבריטאי! [
יש לך ת'טלפון של תום אבני?
]. סתם סתם, זה היה מרגש לתקוע חיבוק לגומא לא רק מעצם היותו 'סלבריטאי', אלא פשוט כי זו פעם ראשונה שפגשתי אותו, וזה דבר מרגש כשלעצמו. הידד, היאח, קולולולו!
אחרי כל הנשיקות, החיבוקים, השפרצת האהבה וההילולה, התיישבנו לנו באמצע עזריאלי כיאה להומלסים טיפוסיים. התקשרתי לשאולה ושאלתי היכן היא, היא אמרה שהיא ממש עוד שתי דקות שם, אז המשכנו לשבת ולחכות לה שם. ברגע שהיא הגיעה, היא היתה הכי מתוקה שבעולם, באה ונתנה נשיקה לכל אחד... אווווווו, שאוליתה שלנו
. המשכנו לשבת לנו עוד קצת, אך הישיבה הזו היתה חייבת להיקטע לה ברגע שבאו כל מיני אנשים עם שמלות מוזרות וציורים של פרחים על הפנים והתחילו לתופף לנו עם תוף מרים ולשאול: "מה נשמע? הכל טוב?". אז קמנו ואמרנו שנמצא לנו מקום נורמאלי יותר. התחלנו לשוטט לנו ברחבי עזריאלי, כשבדרך בובת אדם גדולה של איזו חיה לא ברורה ייבשה אותי ואת ויקי, ולא נתנה לנו 'כיף' כמו שרצינו. מה, זו לא אשמתנו שאנחנו ילדות גדולות! וואעאע! רציתי שהבובה תיתן לי יד!!! וואעאע! וואעאע! וואעאעא! לא פייר!
אבל אתם יודעים איך אומרים... "צרת רבים, חצי נחמה". אז לפחות אני יודעת שאין זה אישי, כי גם לוויקי הוא לא הסכים לתת יד. בובה מרשעית ורעה. פויה בובה, פויה!
המשכנו לשוטט לנו במעמקי עזריאלי ללא שום נקודת יעד ברורה, כל שרצינו היה למצוא מקום ישיבה נורמאלי, אך כנראה שגם זה היה הרבה לבקש באותו הרגע. עזריאלי היה מוצף באנשים [גם חיילים בין היתר...
] ולא היה מקום לזוז, בטח ובטח שלא לשבת. אז אחרי שוויקי נפלה לה [אני פספסתי את הנפילה המפורסמת! שיט!
] ואחרי עשר דקות של שיטוטים חוזרים ונישנים, החלטנו להתמקם לנו ביטבתה. ואכן, זה מה שעשינו. נכנסנו ליטבתה, והמלצריות הרבות [יותר מדי רבות] לא ידעו כי הן הולכות לשנוא את חבורת הילדים התמימה שנכנסה זה עתה למסעדתם. הו הו, הדרמטיות! התיישבנו לנו, כולנו, התחלנו לדבר ולצחוק, ולחקור את הבחורה המוזרה שישבה מאחורינו [שאולה אפילו צילמה אותה! אהה, סליחה, היא צילמה "אותי"... אבל בעצם, היא צילמה אותה! הא-הא!]. הבחורה המוזרה הביטה בנו, ואנחנו העלנו השערה מרתקת: אולי זוהי שלומצי?
היא לבשה רעלה על הראש, ושמלה, או לא בדיוק שמלה... מן משהו לא מוגדר, פריקי ודי מפחיד שכזה. טוב נו. בהינו בה מעט, עמית אף הצביע עליה ["לא לימדו אותך שלא מצביעים על אנשים?" *נא לקרוא במבטא פולני כבד*] והמשכנו לצחוק. כשהמלצרית [שהיתה דומה לרות גונזלס סלש אסתי שייבין סלש עודד מנשה] באה לבקש את ההזמנה, היא התפלאה שאיננו רוצים לאכול שומדבר, כי אם רק לשתות. ברגע זה היא החלה במסע השינאה של חבורתנו התמימה. המשכנו לצחוק, שאולה המתוקה הכינה לכל אחד מאיתנו מכתב [גאאאד, זה היה מקסים מצידך, שאולה! תודה!
], הראיתה לנו את תמונות המפגש הקודם [ואיך שהייתי נראית בתמונה הקבוצתית... חבר'ה, היד שלי לא היתה איפה שאתם חושבים! זו קונספירציה פנימית של המערכת! אהההההההה!], גומא קיבל הצפת טלפונים של 'מזל טוב' [ואז נזכרנו שלחוצפן יש היום יומולדת והוא אפילו לא טרח להזכיר לנו... לכן החלטנו, תוך כדי שהוא היה עסוק בשיחת הטלפון, שנקנה לו בלון מכולנו בהמשך]... המלצרית הביאה לנו את השתייה, המשיכה לשנוא אותנו [במה חטאנו?
] ואחרי שהתנחלנו במקום ואחרי ששילמנו את מה שהיינו צריכים לשלם, מיהרנו לקחת את חפצינו ולברוח [גומא, מקווה שלא שכחת את ארנקך האופנתי עטור השבחים במסעדה!
]. לאחר מכן יצאנו לנו מהמסעדה, ועמית, נעמה ואני סחבנו את גומא להוציא כסף מהבנק, בעוד שאולה וויקי הלכו לקנות לו בלון. קבענו להיפגש לאחר מכן במקדונלדס, וכך היה. שרנו לגומא מזל-טוב, הבנות קנו לו בלון סמיילי חמוד וסוכריה מאוד מאוד 'קטנה'... בלון הסמיילי שלו התאהב בבלון של מיקי מאוס של הילדה שישבה מאחורי גומא. אווו אווו, סוויט לב
. ישבנו, דיברנו, צחקנו מלא... היה נחמד ביותר. זה נשמע אידיוטי ולא כיף במיוחד כשאני כותבת את זה ככה, במילים שמרצדות על גבי מסך המחשב, אבל באמת שהיה כיף. אני נהניתי כ"כ...
אני ונעמונת היינו צריכות לברוח די מהר, מכל מיני סיבות, אך לא הלכנו לפני ששאולה צילמה אותנו במצלמתה הענוגה. הם נשארו, ואנחנו ברחנו, לא לפני שהבטחתי לשאולה [שלא מאמינה לי, החוצפנית!
] שפעם הבאה אני אבוא ליותר זמן. אני באמת מבטיחה...
עכשיו אני חייבת לחזור לסדר את החדר [עדיין לא סיימתי...], אבל גם אני רוצה לכתוב מילה טובה על כל אחד [יאאא, זה עושה לי דז'ה-וו למפגש הקודם, שהיה מדהים לא פחות
]. אז ככה:
ויקי - יפיופה. אין לך מושג, באמת שאין לך, כמה יפה את. משו. וגם מתוקה כזאתי, והסיפורים שלך מצחיקים ו... היה לי כיף. באמת!
שאולה - גם את מתוקה אמיתית, וזה היה באמת כ"כ מקסים מצידך כל עניין הפתקים שכתבת לכל אחד מאיתנו. באמת שהתרגשתי, גם אם לא הראיתי את זה כ"כ. את מקסימה, ויפה, ומצחיקה, ואני אוהבת את ההערות הציניות הקטנות שלך
. מווווואה.
עמית - חמודי שילי... אתה יודע שאני אוהבת'ותך! :)
נעמה - אין על נעמונת שלי... אבל גם את יודעת שאני אוהבת'ותך!!! :)
גומא - משו! גומא, נשבעת לך, זו היתה הפתעה כ"כ טובה שהגעת! אתה מתוק ומצחיק כ"כ, אני לא חושבת שאני יכולה להסביר כמה אני שמחה שבאת. זו היתה הפתעה לעניין. מזל-טוב, ילד!
* ולכל מי שלא הספיק לבוא, לא נורא, נעשה עוד מפגש מתישהוא בקרוב! יהיה בו כיף לא פחות, אני בטוחה. וד"א, אם כבר אני כותבת הודעה, אז אני רוצה להתנצל על זה שאני כותבת כאן הרבה פחות. יש לי המון מה לספר, אבל חוסר זמן היסטרי, ומלא-מלא על הראש. מבטיחה לחזור לכאן בקרוב במלוא המרץ. אוהבת את כולכם האאאאאאכי שבעולאאאאם
התל-אביבית :)
 
עדי, אני אוהבת אותך!!!

היה כל כך כל כך טוב ,לפגוש אותך, את מקסימה! נהניתי איתך נורא נורא.. ורק כשאני אראה שאת באמת לא הולכת באמצע הפגישה, אני אאמין! איזה יעילה אני שהערתי אותך בבוקר...:) אני יכולה לעבוד בטלפון המעורר הזה, נו, השירות של בזק, בעצם גרמתי היום ל-4 אנשים לקום...נו, אצל יהודית זה כבר לא שינה כל כך הרבה.../: ושאלה, כשהתקשרתי אליכם, יכול להיות שזה עמית ענה לי? האנשים עם הבגדים המוזרים היו קורעים ביותר...חחח..:) טוב שברחנו..:) וזה לא נורא שהבובה לא נתנה לכן כיף...זה לא אישי, היא סתם בובה סנובית ומגעילה... הילדה עם הרעלה והמטפחות למינהן היתה כזאת מצחיקה, היא פשוט ישבה והסתכלה עלינו... כשאני חושבת על זה, זה נהיה יותר ויותר הגיוני שזו שלומצי, שאפילו לבשה בגדים מוזרים כדי שלא נזהה אותה.. מצד שני, ראינו בקניון עוד הרבה שלומצים/שלומציות למינהם..:) בתמונה מהמפגש הקודם היד שלך הייתה בכיס של החולצה! אתם אנשים חולים וסוטים!!!!
התמונה היתה אצלי כמה חודשים והסתכלתי עליה איזה מליון פעם (אמרתי לכם שאני אובססיבית לתמונות, לא?) ואף פעם לא ראיתי בה שומדבר לא תמים...חח..האמת שרק הפריע לי שאת לא מחבקת את ויקי המסכנה..לא יותר מזה.. ילדה תמימה אנוכי, מסתבר...
וכן,אולי קשה להבין את זה ככה על הנייר, אבל היו המון צחוקים והיה נורא נורא כיף במקדונלדס ובכלל! ועדי, בקשר לחלק האחרון, אני אוהבת אותך! וגאד, מתי אני כבר מעירה כל כך הרבה הערות ציניות? חחחח כנראה אני כבר לא שולטת בזה...אני זוכרת שאמרת לי משהו בקשר לזה אחרי המפגש הקודם....נראה לי...חח
 

QuEeN oF mE

New member
עדי!

וואו את כ"כ מדהימה!!
ומאוד מאוד נהינתי לפגוש אותך ולדבר איתך!
ומה את אומרת שנלך לקניון ונתנקם בחיה הזאת שלא נתנה לנו יד הא?
אוהבת אותך!
 
יאאא, גם אני רוצה ../images/Emo9.gif

אילו מתוקים אתם, עמיתוש וויקי... עשיתם לי חיוך כאאאאאאאזה גדול ====>
[רק שאני לא צהובה ואין לי עלה ירוק על הראש]. גם אני רוצה לעשות סיכום מפגש כזה, יההה, גם אני רוצה, גם אני רוצה! אפשר אפשר אפשר?
יאללה: למזלי, שאולה צלצלה והעירה אותי באחת עשרה בבוקר. אם היא לא היתה מעירה אותי, אני לא הייתי מעירה את האחים שלי, ובסופו של דבר היה נוצר מצב שאפ'חד מאיתנו לא היה מגיע לפגישה, ואז זה לא היה כ"כ נחמד... אז תודה לך, שאוליתה, שהביאנו עד הלום
. כשהתעוררתי, וראיתי את החדר המבולגן עד אימה שלי, אפילו אני נתקפתי פחד
ונזכרתי שאמא ביקשה ממני בכל לשון של בקשה לסדר אותו עוד היום. למען האמת, היא צודקת. הוא באמת נראה כמו מזבלה עירונית. טוב, אז התחלתי לסדר אותו, בינתיים אחיי החביבים יצאו להם, ואני נשארתי לי עסוקה בסידורים הכרוניים והמסיביים של חדרי הקט [מכירים את זה שכשאתם נכנסים לטראנס של לסדר, קשה להפסיק?...
]. בסביבות רבע לאחת החלטתי שהגיע הזמן לצאת מהבית, אפילו שלא הספקתי לסדר חצי מכל הבלאגן, ואצתי רצתי לי לכיוון עזריאלי. שתי דקות לפני שהגעתי, ממש בשניות המכריעות בהן עברתי את הבדיקות הביטחוניות המקיפות [-"יש לך נשק?" -"לא" -"תודה"] קיבלתי טלפון מעמית, שתהה איה אני, וסיפר לי שמצפה לי הפתעה: גומא הגיעה לפגישה! יההה, איך התלהבתי...
כשהגעתי, פגשתי שם את כולם בלי בעיה. נעמונת רצה אלי ותקעה לי חיבוק ענקי כמו שרק היא יודעת לתת [אחחח, מתה על הפשושית שילי
], חיבקתי חזק-חזק את ויקוש ואת עמית... וזה היה מרגש במיוחד 'לתקוע' חיבוק לגומא! אההה! חיבקתי סלבריטאי! [
יש לך ת'טלפון של תום אבני?
]. סתם סתם, זה היה מרגש לתקוע חיבוק לגומא לא רק מעצם היותו 'סלבריטאי', אלא פשוט כי זו פעם ראשונה שפגשתי אותו, וזה דבר מרגש כשלעצמו. הידד, היאח, קולולולו!
 
המשך ../images/Emo9.gif

אחרי כל הנשיקות, החיבוקים, השפרצת האהבה וההילולה, התיישבנו לנו באמצע עזריאלי כיאה להומלסים טיפוסיים. התקשרתי לשאולה ושאלתי היכן היא, היא אמרה שהיא ממש עוד שתי דקות שם, אז המשכנו לשבת ולחכות לה שם. ברגע שהיא הגיעה, היא היתה הכי מתוקה שבעולם, באה ונתנה נשיקה לכל אחד... אווווווו, שאוליתה שלנו
. המשכנו לשבת לנו עוד קצת, אך הישיבה הזו היתה חייבת להיקטע לה ברגע שבאו כל מיני אנשים עם שמלות מוזרות וציורים של פרחים על הפנים והתחילו לתופף לנו עם תוף מרים ולשאול: "מה נשמע? הכל טוב?". אז קמנו ואמרנו שנמצא לנו מקום נורמאלי יותר. התחלנו לשוטט לנו ברחבי עזריאלי, כשבדרך בובת אדם גדולה של איזו חיה לא ברורה ייבשה אותי ואת ויקי, ולא נתנה לנו 'כיף' כמו שרצינו. מה, זו לא אשמתנו שאנחנו ילדות גדולות! וואעאע! רציתי שהבובה תיתן לי יד!!! וואעאע! וואעאע! וואעאעא! לא פייר!
אבל אתם יודעים איך אומרים... "צרת רבים, חצי נחמה". אז לפחות אני יודעת שאין זה אישי, כי גם לוויקי הוא לא הסכים לתת יד. בובה מרשעית ורעה. פויה בובה, פויה!
המשכנו לשוטט לנו במעמקי עזריאלי ללא שום נקודת יעד ברורה, כל שרצינו היה למצוא מקום ישיבה נורמאלי, אך כנראה שגם זה היה הרבה לבקש באותו הרגע. עזריאלי היה מוצף באנשים [גם חיילים בין היתר...
] ולא היה מקום לזוז, בטח ובטח שלא לשבת. אז אחרי שוויקי נפלה לה [אני פספסתי את הנפילה המפורסמת! שיט!
] ואחרי עשר דקות של שיטוטים חוזרים ונישנים, החלטנו להתמקם לנו ביטבתה. ואכן, זה מה שעשינו. נכנסנו ליטבתה, והמלצריות הרבות [יותר מדי רבות] לא ידעו כי הן הולכות לשנוא את חבורת הילדים התמימה שנכנסה זה עתה למסעדתם. הו הו, הדרמטיות!
 
אויש, בסוף זה הצליח לשלוח את הכל,

אז אל תתייחסו... ניסיתי לשלוח את זה בחלקים, אבל זה הצליח בסוף. לא משנה
 
אוקי, זה שלח בסוף את הכל ביחד,

אז אל תתייחסו... ניסיתי לשלוח את זה בחלקים, אבל זה הצליח בסוף. לא משנה
 
יאאאאאאא, גם אני רוצה ../images/Emo9.gif

אילו מתוקים אתם, עמיתוש וויקי... עשיתם לי חיוך כאאאאאאאזה גדול ====>
[רק שאני לא צהובה ואין לי עלה ירוק על הראש]. גם אני רוצה לעשות סיכום מפגש כזה, יההה, גם אני רוצה, גם אני רוצה! אפשר אפשר אפשר?
יאללה: למזלי, שאולה צלצלה והעירה אותי באחת עשרה בבוקר. אם היא לא היתה מעירה אותי, אני לא הייתי מעירה את האחים שלי, ובסופו של דבר היה נוצר מצב שאפ'חד מאיתנו לא היה מגיע לפגישה, ואז זה לא היה כ"כ נחמד... אז תודה לך, שאוליתה, שהביאנו עד הלום
. כשהתעוררתי, וראיתי את החדר המבולגן עד אימה שלי, אפילו אני נתקפתי פחד
ונזכרתי שאמא ביקשה ממני בכל לשון של בקשה לסדר אותו עוד היום. למען האמת, היא צודקת. הוא באמת נראה כמו מזבלה עירונית. טוב, אז התחלתי לסדר אותו, בינתיים אחיי החביבים יצאו להם, ואני נשארתי לי עסוקה בסידורים הכרוניים והמסיביים של חדרי הקט [מכירים את זה שכשאתם נכנסים לטראנס של לסדר, קשה להפסיק?...
]. בסביבות רבע לאחת החלטתי שהגיע הזמן לצאת מהבית, אפילו שלא הספקתי לסדר חצי מכל הבלאגן, ואצתי רצתי לי לכיוון עזריאלי. שתי דקות לפני שהגעתי, ממש בשניות המכריעות בהן עברתי את הבדיקות הביטחוניות המקיפות [-"יש לך נשק?" -"לא" -"תודה"] קיבלתי טלפון מעמית, שתהה איה אני, וסיפר לי שמצפה לי הפתעה: גומא הגיעה לפגישה! יההה, איך התלהבתי...
כשהגעתי, פגשתי שם את כולם בלי בעיה. נעמונת רצה אלי ותקעה לי חיבוק ענקי כמו שרק היא יודעת לתת [אחחח, מתה על הפשושית שילי
], חיבקתי חזק-חזק את ויקוש ואת עמית... וזה היה מרגש במיוחד 'לתקוע' חיבוק לגומא! אההה! חיבקתי סלבריטאי! [
יש לך ת'טלפון של תום אבני?
]. סתם סתם, זה היה מרגש לתקוע חיבוק לגומא לא רק מעצם היותו 'סלבריטאי', אלא פשוט כי זו פעם ראשונה שפגשתי אותו, וזה דבר מרגש כשלעצמו. הידד, היאח, קולולולו!
 
../images/Emo2.gif ../images/Emo35.gif

שלומצי, זה שולח את אותה הודעה מיליון פעם... תוכלי למחוק את זה? אני סתם מציפה ת'פורום. כמה מוזר. סליחה.
 

עמיתוש

New member
אוי נו.. לא נורא ../images/Emo13.gif..

תאשימי את תפוז!
... וגם רציתי להגיד - איך שכחתי בסיכום שלי??!?!?!??! כשאני ושאולה וויקי (החמודות כ"כ
) הלכנו לאודם אז ויקי קנתה לי מחזיק מפתחות של קארטמן.. מסאות'פארק
.
 

דיתוּש

New member
קרטמן שולט ../images/Emo8.gif

ולקרוא את כולכם עשה לי טוב על הלב לשמוע שכ"כ נהניתם... באמת שגרם לי אושר רב לשמוע כמה היה לכם כיף למרות כל צרות הבוקר והעצבים [שלי, במיוחד
]. אוהבת אתכם הרבה...
 
למעלה