הניתוח שלי לפרק
מי שלא ראה את עונה 6 ממש ממש לא מומלץ לקרוא, זה יהרוס לו הכל!!!!!!!!!! ------טיפה ארוך------------ תחילת הפרק היא המשך ישיר לסוף הקודם - גלורי לקחה את דון, החבורה תקועה בתחנת הדלק באמצע המדבר, ג`יילס פצוע, טארה עדיין Brainless ובאפי? באפי התמוטטה לנוכח קריאותיה של ווילו "את חייבת לקום, אנחנו צריכים אותך", וכנראה שכל המאורעות שעברו עליה לאחרונה, אותם סיכמה באלגנטיות בפרק הקודם, התחילו לגבות את מחירם. ריילי, ג`ויס, טארה ועכשיו דון - בכל עונה "מתעללים" התסריטאים בגיבורה, מעבירים אותה מסכת ייסורים שלא היתה מבישה את איוב. אבל העונה, האם לקחו אותה רחוק מדי? כנראה שכן ואפילו ג`יילס מסכים. באפי במצב "צמחי", קטטוניה. לא זזה, לא מדברת, לא מגיבה. והחבורה ש"צריכה אותה" נותרת ללא מענה, ללא הנהגה, ללא ראש. ומה באמת עושים הסקוביס ללא הקוטלת? בתחילה נכנסים למצב של חוסר אונים, אי ידיעה מוחלטת, "We should move her, unless we shoudn`t?". ספייק, כמובן, פונה לפתרון פיסי ומכה אותה, וזאנדר מוציא עצבים. ואז קורה דבר מעניין - ווילו לוקחת שליטה ומחלקת פקודות. ווילו, אותה נערה רועדת שפחדה לשתות מהברזיה בנוכחות קורדיליה, אותה ביישנית שהתחבאה מאחורי סדין לבן בהלוואין, אותה "שמיניסטית" שהיססה לצאת משטח בית הספר בהפסקה. היא מתאוששת מהר, בטוחה בעצמה, לא מהססת לשניה ואפילו מאיימת - "I will get very cranky". ויודעים מה? זה אמין ביותר. ראינו את הכוח האמיתי שלה ב-Tough love, ראינו מה היא מסוגלת לעשות ועכשיו היא המנהיגה החזקה השולטת. לא ג`יילס החכם, לא ספייק החזק. וזה מתקשר צעד אחד קדימה אל "The gift", בו אומרת לה באפי "וויל, את האדם החזק ביותר כאן. את יודעת את זה, נכון?". ווילו עברה דרך ארוכה מאוד והגיעה למצב בו היא יכולה לשמש תחליף ל*קוטלת*, ולנוכח סוף העונה קשה שלא לתהות האם יש כאן כבר הכנה מסויימת לעונה הבאה. לכולם יש משימות? יפה. ומה ווילו עושה? "אני אעזור לבאפי". איך? בצורה מאוד מסוכנת ומפחידה. "את יודעת מה את עושה?", "זה מסוכן", "זו רמה מאוד מתקדמת" אלו רק חלק מהביטויים שמגדירים את מה שווילו הולכת לעשות. המתח גובר ויש כאן שוב תזכורת לכמה גדול כוחה של ווילו. "בהצלחה" מאחלת לה אניה, פעמיים. פעם ראשונה בצורה מזויפת, הפעם השניה שקטה ואמיתית. מה הולך לקרות עכשיו?... ווילו נכנסת לחדר, מדליקה כמה נרות, מתיישבת על המיטה ומסתכלת על באפי. ויש כאן שבירת מתח מסויימת, כי לנוכח כל האזהרות הצופים כבר מצפים למפגן ראווה, "שואו" מהסוג שווילו יודעת לספק בדרך כלל. אבל הפעם זה נראה לכאורה פשוט, כנראה כדי לא להסיט תשומת לב מהעניין העיקרי כאן. ווילו נכנסת אל תוך ראשה של באפי כדי לנסות לצאת משם יחד איתה, וכאן אנחנו מקבלים הזדמנות חד פעמית להציץ אל תוך ראשה של הקוטלת, אל מה שמתרחש בפנים. ועכשיו, לאט לאט, נעבור על מה שקורה שם: התמונה הראשונה - באפי הילדה משחקת בבובות. "I like it here", אומרת באפי, טוב לה לשקוע בתוך העולם הפנימי שלה מאשר להתמודד עם האמת החיצונית. "It`s a big day for me", ואז אנחנו מבינים שווילו הגיעה אל נקודת ההתחלה של יחסי באפי-דון, באפי כילדה קטנה ברגע שבו דון מובאת מבית החולים והיא רואה אותה בפעם הראשונה. אוקיי, אז קודם כל אנחנו יודעים שזה לא באמת קרה והזיכרון הזה נוצר בצורה מלאכותית אצל באפי ע"י הנזירים. אבל האם זה בכלל זיכרון? או שמא סיטואציה סובייקטיבית לחלוטין שנוצרה אצל באפי עקב המצב המעורער שלה? האם אנחנו מאמינים שכך זה באמת קרה? אחרי הכל, אנחנו בתוך הראש של באפי. זה יכול בהחלט להיות זיכרון אישי לחלוטין, פרשנות מסויימת או אפילו סתם הגזמה שבאפי יצרה לעצמה כי "טוב לה כאן". אז באופן טבעי, כיחסי רוב האחים בעולם, באפי בתחילה נרתעת. "את לא רוצה להיות האחות הגדולה?" שואלת ג`ויס. "אני רוצה להיות התינוקת", "אתם תקדישו לה יותר תשומת לב ותשכחו ממני" - קנאה טיפוסית, שלב ביחסי האחיות סאמרס שאותו אף ראינו בתחילת העונה ("Real me"). ואז מגיע השלב בא, "I could be the one to look after her sometimes ... if you need a helper. Mom? Can I take care of her?", השלב בו באפי לוקחת את תפקיד האחות הגדולה, באישור האם. "Yes, Buffy, you can take care of her" אומרת ג`ויס ומלטפת את שיערה של באפי. ותנועת ליטוף השיער - סממן אימהי שמאפיין את באפי ודון לאורך כל העונה הזו, כאשר כמעט בכל פרק מלטפת באפי את שיערה של דון בצורה דומה. אמרנו נקודת ההתחלה, לא? הטיפול בדון - כאן זה מתחיל. שוב, האם כך זה אכן קרה? לא ידוע. אבל זה לא ממש חשוב, כי כך זה קורה כרגע אצל באפי, בתת המודע שלה. הסצינה הבאה היא חזרה לנקודת הוויתור בספריה, שמדגיש את משמעותה, ומייד לאחר מכן ווילו ואנחנו מלווים את באפי במסדרונות ביתה בדרך אל חדרה של דון. באפי נעצרת לרגע ובוהה, ונחשפת תמונת המצבה של ג`ויס. עניין המוות של ג`ויס, מלבד אזכורו כאירוע טראומתי שעבר על באפי לאחרונה, מסמל כאן את עליית המדרגה ביחסי באפי דון. באפי הפכה מאחות לדמות אם, והמוות של ג`ויס היא נקודת המעבר הזו, כמו גם הנצחת הדאגה והטיפול בדון. שלב נוסף ביחסי האחיות. "אני מצטערת" אומרת ווילו. "אל תהיי, מוות הוא המתנה שלי. זה באמת לא מסובך. זה מה שאני עושה, בשביל זה אני כאן, זה כל מי שאני". באפי מפרשת את דבריה של הקוטלת הראשונה בפעם הראשונה. היא מוקפת במוות ולכן זו מטרתה, זו מהותה. "אני אומרת לך ווילו, הבנתי את זה" היא אומרת, תוך כדי שחונקת את דון הישנה עם כרית, בדם קר. מוות הוא הכשרון שלה, המומחיות שלה ועל פי זה היא פועלת. ומכאן - הכל חוזר על עצמו. באפי כילדה, נקודת הוויתור, הקוטלת הראשונה ורצח דון... חשוב לציין שמבין כל האירועים בלולאה התת הכרתית הזו, רצח דון הוא האירוע היחידי שלא באמת קרה ושאין לו כל בסיס מציאותי. בעוד שכל שאר האירועים ספק קרו ספק סובייקטיביים, אנחנו יודעים בוודאות שבאפי לא רצחה את דון, פיסית או רוחנית. זו הסצינה היחידה שהתרחשה במוחה של באפי בלבד, וזאת מייד לאחר שפירשה את מסע החזיון. ווילו אומרת לה: "אחותך עוד לא מתה" אבל מבחינתה של באפי היא כן. כי באפי סבורה שברגע בו וויתרה, ברגע בו דמיינה "מה היה אילו" היא גרמה לשרשרת האירועים שהובילה לחטיפתה של דון ובסופו של דבר למותה הצפוי. אם לא היתה מוותרת, אולי היתה יכולה לעשות עוד משהו, אולי היתה מתאמצת יותר. ואם מוות הוא הכשרון שלה, אז בכלל אין טעם לנסות אפילו. ובגלל זה, בעצם, באפי היא זו שרצחה את דון. או כך לפחות היא חושבת אז בסופו של דבר, באפי שוברת את הלופ וחוזרת למציאות יחד עם ווילו. אך לאיזו מציאות עגומה היא חזרה... ההתקדמות היחידה לקראת פתרון המצב בפרק הנוכחי היתה רק גאוגרפית, החזרה לסאנידייל. הזמן הולך ואוזל, והתשובה היחידה שבאפי שומעת מיד עם חזרתה מאוד לא משביעה את רצונה. הדרך היחידה הנראית היא הריגת דון. הייתכן שהסצינה הבדיונית היחידה שהיתה במוחה של באפי עומדת להגשים את עצמה