moon flower
New member
../images/Emo41.gif הא לכם פרק!
לא, זו אני פשוט עם מוזיקה של זמפירה ברקע (
) ודיכאון קל מלווה בגעגועים ~פלאשבק~ "אוסונו נאטה גומן-נה!" נער צעיר קרא, למולו אחיו שהיה זהה לו כשתיי טיפות מים. אחיו הביט בו ובמבט דומע ונפל עליו בחיבוק "מה קרה..?" הצעיר הביט באחיו בתמיהה "פחדתי שקרה לך משהוא.." אחיו הגדול ניגב את דמעותיו "אני מבטיח לך שכלום לא קרה לי.. קואיצ'י.." הקטן חייך מעט, נשימותיו הרכות מלטפות את אפו של קואיצ'י בן ה10 "באמת קוג'י..?" קואיצ'י הביט בעיניים גדולות ונוצצות באחיו הצעיר "באמת" קוג'י הנהן ועצם את עיניו בשקט "תודה.." קואיצ'י חיבק את קוג'י חזק יותר, לחייו מסמיקות מעט "אין על מה.." קוג'י לחש בעדינות, משחק בשיערו של קואיצ'י ~סוף פלאשבק~ טאקויה הביט בקוג'י במבט ישנוני "קווג'י?" טאקויה ניקה את קורי השינה מעיניו באיטיות. קוג'י לעס את הציפית תוך-כדיי שינה "אתה יודע, אתה אדם שונה לגמרי מתי שאתה ישן.. אולי כי אתה לא מתגונן מפני הכל בחלום?" טאקויה התיישב ושיחק בשיערו הארוך והחלק של קוג'י, שיער העורב שכה אהב לחוש בין אצבעותיו שוב ושוב. קוג'י התפתל מעט והשתעל, לאחר כרגע כל הסדינים היו מוכתמים בדם וזוג של כנפיים חבולות התנוססו על גבו המקומר של הנער "קוג'י..?" טאקויה מצמץ מספר פעמים, עד שכאב עז פילח את בטנו. אותיות הקללה שהיו חרוטות על עורו זהרו בסגול כהה והשאירו את טאקויה מכווץ מכאבים על המיטה 'רק עוד קצת..' הארוקה חשבה לעצמה, מטפסת על העץ, חדרן של קוהאקו מיצ'ירו ואיזומי נשקף מהענף שבו נמצאה "מה את עושה פה..?" קוך רך נשמע מאחוריה "אה..?" הארוקה הפנתה את מבטה לכיוון הקול "מה את עושה בשעה כזאתי מחוץ לחדר שלך..?" מיצ'ירו הביתה בהארוקה במעט תמיהה, מסדרת את השרוול הכחול של כותנתה "א.. אני..? כלום.. סתם יצאתי לנשום אוויר צח.." הארוקה התממה, טיפהשל זיעה הופיעה על רקתה "אז למה דווקא פה? את באת לראות אותי?" מיצ'ירו ירדה מהענף שעליו ישבה והתקרבה אל הארוקה "א.. אניי.." הארוקה גמגמה, משחקת באצבעותיה בעצבנות "אבל למה דווקא אני..?" מיצ'ירו הניחה את ידה על של הארוקה. הארוקה שתקה, סומק עלה ללחייה במהירות. מיצ'ירו חייכה והצמידה את הארוקה לענף "מ.. מה את עושה..?" הארוקה התעשתה "לא הרבה.." מיצ'ירו חייכה וחיבקה את הארוקה, נשענת עליה בעדינות. "קווווווהאאאקוווווווו" קורי קרא בייאוש, מחפש את אחותו הגדולה במסדרונות "אאוץ! אל תצעק ככה" קול של ילד קטן הגיח מהפנייה הסמוכה "אה..?" קורי בהה בילד הקטן שמולו, שיערו החום כוסה בכובע ענקי ותלבושת בצבעי כחול-תכלת הייתה עליו "מי אתה?" קורי התקרב מעט אל הילד "טומוקי הימי.." הילד הקטן התקרב מעט אל קורי "ואתה?" טומוקי שאל "קורי וואזאטאקה" קורי חייך "נחמד להכיר, רוצה להיות חבר שלי?" טומוקי חייך גם והושיט את ידו אל קורי "בטח!" קורי קרא בשמחה ולחץ את ידו של טומוקי ~Kumamon!In the name of internal ice I order to awake!~ ~Freezmon! To protect the north, I order the knight of snow to revive!~ ~Kumamon!Freezmon! Become one in the name of winter! Hygrimon!~ אביר עם חריטות של דוב על שריונו ומגנו עמד באמצע המסדרון, מביט בהכל בתמיהה. הוא קפץ במהירות מהחלון ונעלם בבוקר הקריר איזומי פיהקה, מתעוררת לתוך הזריחה השקטה "וואו.." היא מלמלה, מחייכת ברכות למראה החמה העולה "קוהאקו.. תתעוררי.." איזומי ניערה את הנערה שישנה מיטה מתחתיה "מ..ה..?" קוהאקו התעוררה בעצלתיים "הזריחה, נכון שהיא יפה..?" איזומי נאנחה במתיקות "אה.. כן.." קוהאקו הסמיקה מעט, מראה איזומי המאושרת גרם גם לה לחוש כך, ליבה נסק לשמיים "רוצה שנצא יחד לגג ונראה אותה?" איזומי הושיטה יד לקוהאקו "למה לא?" קוהאקו הושיטה את ידה לאיזומי In the name of the lost rainbow, I order the legendary butterfly to come real!~ Kazemon! In the name of the burning flames, to protect the internal amber I order to wake~ Amberamon! קאזמון ואמבראמון עלו לגג, בעודן חוזרות חזרה לצורתן האנושית "אי.. איזומי..?" קוהאקו גמגמה, מושכת את איזומי אליה "כן..?" איזומי חייכה בחביבות "את מבטיחה לא לשנוא אותי?" קוהאקו גמגה "ברור. אבל למה?" איזומי הסתקרנה "כי את מוצאת חן בעיניי.." קוהאקו אמרה במהירות, עוצמת את עיניה ומצפה שהאדמה תבלע אותה "גב. אופאני! יש לנו שילוב!" איש נמוך עם ספר בידיו, קול צייצני וכרס קטנה "מה..?" גב. אופאני קראה בפליאה "הייגרימון לוחם הקרח!" האיש הצביע לעבר חדר. גב. אופאני רצה אל החדר במהירות בעוד מחשבה חולפת במהירות במוחה 'אז הוא באמת פה.. לוסמון שב לתחייה..'
לא, זו אני פשוט עם מוזיקה של זמפירה ברקע (