בואי אני אספר לך משהו...
אין כזה דבר שנקרא ידידות טהורה, מה שאומרים - זה נכון. תמיד יהיה אחד מהשניים שירצה משהו יותר. לאף אחד אין אינטרס שהוא טהור מאגואיזם (ומי שמאמין באלטראיזם מוחלט אז הוא נאיבי לדעתי). המתח המיני הזה הוא בריא מאוד, ואם יודעים לתעל אותו נכון אז הרווח הוא כולו שלך. תני לספר לך משהו על בנים... הם הרבה יותר פגיעים ממה שנראה. וכאשר ידידה קרובה שלהם תגיד להם "לא, זה יהרוס לנו את הידידות" הם ישמעו "אתה לא מספיק טוב בשבילי, אבל אתה חמוד!" וזה פוגע. למה? כי הרי יום אחרי זה היא תנפנף מולם בחבר החדש שלה, והם יאכלו קש בזמן שהיא תספר להם עד כמה לא טוב לה איתו וכמה שהוא פוגע בה, "אז תעזבי אותו" הם אומרים, "את לא לבד, אני פה איתך." נו באמת, על מי אתה עובד. תראה, אתה חמוד, אבל אתה לא עושה לי את זה. אני לא נמשכת אליך, אתה כמו אח בשבילי, אתה חמוד... תחליט. אבל לא, אני יעזוב אותו. הרטט שהוא מעביר בי, האתגר שהוא מספק לי - זה לא כמו אתך, שאתה ספר פתוח בשבילי. אתה תמיד תהיה שם, כי אתה כבר ברשת שלי. אתה תהיה שם, כי זה מה שאני מצפה ממך, ואתה תמיד תהיה שם, אבל הוא לא, ודווקא את מה שאני לא יכולה להשיג - אני רוצה. אז כן חמודי, אתה כמו אח בשבילי, אתה החבר הכי טוב שלי... אבל תבין... זה אני, זה אתה. ואני רוצה אותו. אז בוא נעשה עסק: נשאר ידידים הכי טובים, לנצח,ותמיד תמיד נהיה ביחד. אני אתמוך בך, אתה תתמוך בי, ותכיר, זה רמי, נכון שהוא שווה? זה מה שהם שומעים, זה מה שאנחנו שומעים. אז יש לך כרגע שלוש אפשרויות: למשוך את זה כמה שיותר, להגיד לו 'לא' בוא נשאר ידידים וכו' - או פשוט לחסוך את ולומר לו בצורה הכי פשוטה: בואי נסגור עניין. בוא נוריד פרופיל, לבינתיים, כי הרי אם 3 שנים לא באתי אלייך אז היית אמור להבין את הרמז לבד. שחררי אותו, ותני לו לבחור מה הוא ירצה לעשות. מה שלא יהיה כולם צודקים: ידידים טובים כבר לא תחזור להיות. תתחילי להתנתק ממנו רגשית, בהדרגה, כדי שאחרי שהנתק יקרה, לא תתחילי לשלוח לו 50 הודעות ביום לנייד ולהרגיש מתוסכלת למה החבר הכי טוב שלך הפנה לך את הגב. אל תהיי נאיבית.