גמילה

[רוני75]

התיעצות בנוגע לגמילה מקקי

הנושא כבר עלה בעבר אבל הייתי שמחה לקבל אולי עצות חדשות... הילד בן 3, לפני כ3 חוד' החל הליך גמילה, יותר באופן יזום מצד הגן- הילד הצליח די יפה הלגמל מפיפי אבל בשום פנים ואופן לא מקקי. עקב בקשת הגננת הוחזר החיתול, היה להם פשוט קשה להתמודד עם עניין הקקי ובגלל שהיו עוד לא מעט ילדים בהליך גמילה אז בגן, החלטתי לא להקשות עליהם. בחופש הגדול ניסיתי שוב ושוב ללא הצלחה אבל ניסיתי רק יומיים והרפיתי לא רציתי ליצור אצלו אנטי. כשהתחיל הגן, אחת הסיעות החליטה שננסה לגמול אותו כי הוא מאוד בוגר ולדעתה מוכן. ושוב, לא היה מוכן לעשות קקי. ככה זה כבר שבוע וחצי. ביום שישי הגננת שוב דברה איתי על להחזיר את החיתול. אמרתי שהפעם אני לא מוכנה. אנחנו ממש משגעים את הילד... ביום כיפור ניסינו כמה שיותר, הוא היה אומר שיש לו קקי אבל אחרי... אני זורקת זוגות תחתונים כל הזמן.. אומנם זולים אבל זה מבאס. אני מפחדת שהגננת שוב תתעקש על להחזיר חיתול ושוב נשגע את הילד... אשמח אם יש למישהי ניסיון עם מצבים כאלו ועצות שאולי לא ניסיתי.. תודה מראש!

 

[אמא קחי]

לא מנסיון אישי

אבל לאחותי יש נסיון בזה, מאד דומה לסיפורך, לפי הבנתי היא בדקה הנושא והוחלט להשאיר את החיתול לקקי. וכך זה עובד כרגע, במשך היום הילדה עם תחתונים, בשינה - עם חיתול, מה שכן היא למדה לבקש לשים חיתול אם היא צריכה קקי ועל זה מקפידים וזה עובד. מתנצלת שאין לי מידע מעבר לכך אבל מקווה שזה נותן כיוון. בהצלחה.

 

[רוני75]

זה לא כזה פשוט...

הוא לא אומר לפני שהוא עושה קקי. אם הוא היה אומר לא הייתה בעיה- הייתי שמה לו חיתול. ברור שעדיף שלא אבל לא הייתה את בעיית הלכלוך.. אבל הוא אומר רק אחרי בנוסף אין לו זמנים קבועים לקקי כך שאני לא יכולה לצפות מראש מתי זה יקרה.. ובלילה הוא כמובן עם חיתול, עדיין מוקדם מדי בשביל להוריד. תודה בכל מקרה על התשובה

 

[אמא קחי]

אני יודעת שזה לא פשוט

וזה שונה מילד לילד. זה גם לא תהליך עקבי, יש עליות וירידות אבל יש כיוון אצלם. נוכחתי שאצל אחותי זה לא היה מיידי אבל תהליך שהוכיח עצמו כעדיף מגמילה חותכת. כמו שאמרתי, מתנצלת שאין לי מידע נוסף

 

[הפעם אלמונית]

גם אצלנו היתה בהתחלה בעיה דומה. הוא לא

היה אומר שצריך לשירותים והיה עושה בתחתונים. בהתחלה הייתי צופה בו וכשהייתי שמה לב שהוא עושה או עומד לעשות הייתי מטיסה אותו לשירותים. אגב - הוא פחד משום מה לעשות בשירותים אז נתתי לו מתנה קטנה כל פעם שעשה בשירותים (גם אם לא הוא אמר). עם הזמן הוא הסכים לעשות בשרותים ולאחר תקופה הוא גם התחיל להגיד כשצריך קקי (לפעמים היה אוצר סתם כי קיווה שאולי יצא לו ויקבל מתנה...). אני חושבת שאחרי משהו כמו חודש כבר לא היו יותר בעיות והפסקנו עם ה"קקי פרס"

 

[קוקוריצה2]

לא כל כך יכולה לנחם אותך כי אני בדיוק באותה

הבעיה רק שאצלי הוא בן שנתיים וחצי ובערך מאפריל אנחנו בגמילה ורק לפני חודש הוא התחיל להפנים את עניין הפיפי ולבקש לבד (לפני כן היה צריך להזכיר לו כל שעתיים בערך), וקקי הוא ממשיך לעשות בתחתונים. ולא עוזר כלום. לא סיר, לא פרסים - פשוט כלום. אז החלטתי להניח לזה וכמו שהוא נגמל מהפיפי כנראה שככה זה יהיה עם הקקי. אבל הייתי כן ממליצה לך להיום אסרטיבית מול הגננת ושלא ישימו לו טיטול, כי לדעתי זה מבלבל אותם. ואם תצליחי לגמול אותו מקקי באיזושהי דרך - אשמח לשמוע עליה! בהצלחה!!!

 

[אמא עמיתית]

../images/Emo41.gifגמילה../images/Emo41.gif

 

[kutsha]

../images/Emo26.gifרגרסיה בגמילה

התחלתי עם הקטנה גמילה לפני כ3 חודישם (כן, כן בגיל שנה וחודשים). התחלנו בהיכרות עם האסלה שהפכה לאטרקציה, ואני מצידי ניסיתי ללמוד ולזהות את זמני ההתרוקנות שלה. בינתיים עברנו דירה (לאיזור אחר לחלוטין, מהמרכז לצפון), ודי הרפיתי, הקפדתי רק על הבקרים, כדי לא ליצור לחץ נוסף על הנסיכה. עם כל זאת, היא התחילה להכריז לפני שהיא עושה קקי גם אם יש עליה טיטול. בזמן האחרון גם לפיפי היא קוראת קקי ואין עם זה בעיה חוץ מהעובדה שמזהה אותו אחרי שכבר יוצא. ברגע שראיתי שהיא מעלה את זה ומתקדמת אז המשכתי להשאיר אותה ללא טיטול אחה"צ בבית כדי לקדם את הגמילה. הבעיה היא שבשבוע האחרון, למדה לומר "לא" לאסלה, מכריזה על קקי (גם אם זה פיפי) ומשחררת במודע שהיא בוחרת לא ללכת לאסלה. השיא היה אתמול, שמילמלה בשקט "קקי", שאלתי אותה אם רוצה אסלה ואם יש לה קקי וענתה שלא, ישבה בכריעה ועשתה קקי בתחתונים. הדבר המטריד הוא שגם כששאלתי אותה "עשית קקי?" היא ענתה שלא, כאילו הכחישה את המעשה.. איך חוזרים מפה לתלם?האם זה שלב ידוע של גמילה ואיך מעבירים את השרביט לגן לאט לאט?? (הגן תומך, יש שם כבר ילדים גמולים בני שנתיים..)

 

[ללבב]

אני בדיוק באותה הסירה

עומר גמול מפיפ כבר חודשיים ובעניין הקקי לא קורה כלום. לפני שבוע הוא עשה בשירותים ומאז הוא לא מסכים לשבת כל יום בורח לו

 

[רוני75]

אז מה את עושה?

ממשיכה רק עם תחתונים? זורקת לו כל יום תחתונים? מה בגן אומרים לך? היו עכשיו כמה ימים שהוא היה אומר ועד שמגיעה לשיורתים היה כבר עושה אז חשבתי שיש התקדמות אבל אתמול הוא ממש פחד ללכת לשם ועשה מיד בחיתול (זה היה אחיר המקלחת, ששמתי לו כבר חיתול ללילה)

 

[ללבב]

זה קשה לי מאוד

אני זורקת המון תחתונים מדברת איתו מסבירה לו מבטיחה פרסים ועכשיו הוא בעצירות בגן מבקשים ממני לגלות סבלנות ושזה שלב וזה יעבור

 

[tesh]

היינו באותו מצב

התחלנו גמילה בגיל שנתיים ותשעה חודשים. עם הפיפי הלך טוב. קקי הוא לא הסכים לעשות בסיר/שירותים. בגן רצו פולאפס, והסכמתי בהתחלה, אבל זה לא מקדם לשום מקום. באיזשהו שלב הבנתי שאם אני רוצה לגמור עם העניין הזה אחת ולתמיד צריך לקחת את העניינים בידיים. הוא נשאר בבית סופ"ש ארוך (ויתרנו על שישי בגן ונשארתי איתו גם ביום א' ואולי גם ב' - אני כבר לא כ"כ זוכרת). בקיצור, השיטה היא - לא לשים חיתול בשום שלב וגם לא להוריד ממנו את העיניים. כל פעם שרואים שהוא בכיוון של לעשות - להביא מהר את הסיר (כמובן שבהתחלה הוא לא עשה כלום בסיר והתאפק). אם הוא מפספס ועושה בתחתונים, מסבירים בטון אסרטיבי שאנחנו לא מרשים לעשות קקי בתחתונים. קקי עושים רק בסיר או בשירותים. היו יומיים של עצירות. כשהבנתי שהוא מחכה עם הקקי לפולאפס של הלילה, השכבתי אותו בלילה לישון עם תחתונים ואת הפולאפס הלבשתי רק אחרי שנרדם. ביום השלישי היתה פריצת דרך והוא עשה בסיר (עוד טיפ - מסתבר שהוא רצה קצת פרטיות. שמתי אותו על הסיר ואז היה מישהו בדלת. הלכתי לפתוח ואחרי שתי דקות הוא בא אלי, כמו נפתלי, עם הסיר המלא ). כמובן שהרעפתי עליו שבחים, חיבוקים ונשיקות וכמובן גם קקי פרס. הוא נשאר עוד יום עם סבתא (שעברה תדריך מלא) כדי לבסס את הגמילה ורק אז חזר לגן. מאז (4 חודשים) היה רק פספוס קקי אחד וגם זה כשהיו לו שילשולים. 3-4 ימים וגמרנו את הסיפור. מילת המפתח - אסרטיביות. המון בהצלחה. TESH

 

[רוני75]

תודה על התשובה אבל...

הבעיה שלי היא שהוא לא מכון פשוט לשבת על האסלה. אני כבר מצליחה לקלוט מתי יש לו וכשאני רוצה לקחת אותו לשירותים הוא מתחיל להכנס להיסטקיה ולא מוכן בשום פנים באופן לבוא איתי או בכלל לשבת על האסלה או בסיר. לכן אני ושבת להרפות אבל בנתיים השיטה לא עובדת. אני מאוד אסרטיבית (ובזמן האחרון בגלל שכבר הלכה לי קצת הסבלנות בנושאאני מפחדת שאסריטיבת מדי..) אולי באמת הו רוצה פרטיות אבל אני בכלל לא מצליחה להביא אותו למצב של ללכת לשירותים... זה מהדברים האלו שנראה לי שאני לעולם לא אצליח לעשות אני רק מקווה שבעוד חודש המשפט הזה יצחיק אותי

.....