../images/Emo41.gifאלה שהשפיעו../images/Emo70.gif
איזה ספרים וסופרים השפיעו עליכם בתור כותבים? אני מדבר מכל הבחינות; דיאלוגים, עריכה, תיאורים, אפיון דמויות, בניית עלילה, בניית עולמות וכו'... שלי: סטיבן קינג- גרם לי להכיר את היופי בדיאלוגים שלא מנסים להישמע כמו זוג פרופסורים שמנהל שיחה לאחר חלוקת פרס נובל. הבחור משתמש בקללות, שפה נמוכה, סלנג ועוד שלל דברים שלא סביר לראות אצל טולקין. אחרי שקראתי כמה ספרים שלו קיבלתי ביקורות חיוביות על הדיאלוגים שלי. חבל שהוא לא התייחס לקטע הזה בספר שלו "על הכתיבה"- מומלץ. הרואים למרחק- רובין הוב- לימדה אותי על היופי של הכתיבה בגוף ראשון. גרמה לי גם לנסות ליצור דמויות ראשיות עם יותר עומק משנהגתי לעשות. היא גם גרמה לי לזלזל בהרבה ספרים ששם הדמויות בגוף הראשון רק מספרות סיפור, ולא נפתחות אל הקורא. הוב גם לימדה אותי שאפשר להכניס את הקורא כל כך חזק לסיפור, עד שהוא ממש יכול להרגיש את הכואב שמרגישה הדמות. יש סצנות מצמררות בספרים שלה, ואי אפשר להישאר אדישים כשקוראים אותן. קארין לוויצ'י- ילד מלחמה- גם בקטע של הגוף הראשון. ג'ורג מרטין- הקטע של העולם שיצר. הרבה פוליטיקה, הרבה היסטוריה, והרגשה חזקה מאוד שהוא יודע על מה הוא מדבר, ואיפה כל האירועים מתרחשים. מרטין גם שיפר את הדעה שלי לגבי כתיבה דרך כמה דמויות. נהגתי לחשוב שזה לא עובד. הוא הוכיח שהכול תלוי בביצוע. ג'יי קיי רולינג- לא נתנה לי יותר מדי, אולי בקטע של בניית העולם המורכב. אבל ספרי הארי פוטר נתנו לי את הרצון לכתוב בהתחלה. היא גרמה לזה להראות כל כך כיף. רומח הדרקון- לימד אותי שצריך להישאר בשפה בסיסית ומובנת. שימוש בשפה גבוהה לא יגרום לסיפור טיפשי להראות טוב יותר. ולא משנה כמה מילים מליציות יהיו שם. יולי גנטמן- מאז שהכרתי אותה הסיפורים שלי השתפרו. היא לימדה אותי לשים לב לדברים שלפני כן לא הייתי שם אליהם לב. תודה לכל אלה.
איזה ספרים וסופרים השפיעו עליכם בתור כותבים? אני מדבר מכל הבחינות; דיאלוגים, עריכה, תיאורים, אפיון דמויות, בניית עלילה, בניית עולמות וכו'... שלי: סטיבן קינג- גרם לי להכיר את היופי בדיאלוגים שלא מנסים להישמע כמו זוג פרופסורים שמנהל שיחה לאחר חלוקת פרס נובל. הבחור משתמש בקללות, שפה נמוכה, סלנג ועוד שלל דברים שלא סביר לראות אצל טולקין. אחרי שקראתי כמה ספרים שלו קיבלתי ביקורות חיוביות על הדיאלוגים שלי. חבל שהוא לא התייחס לקטע הזה בספר שלו "על הכתיבה"- מומלץ. הרואים למרחק- רובין הוב- לימדה אותי על היופי של הכתיבה בגוף ראשון. גרמה לי גם לנסות ליצור דמויות ראשיות עם יותר עומק משנהגתי לעשות. היא גם גרמה לי לזלזל בהרבה ספרים ששם הדמויות בגוף הראשון רק מספרות סיפור, ולא נפתחות אל הקורא. הוב גם לימדה אותי שאפשר להכניס את הקורא כל כך חזק לסיפור, עד שהוא ממש יכול להרגיש את הכואב שמרגישה הדמות. יש סצנות מצמררות בספרים שלה, ואי אפשר להישאר אדישים כשקוראים אותן. קארין לוויצ'י- ילד מלחמה- גם בקטע של הגוף הראשון. ג'ורג מרטין- הקטע של העולם שיצר. הרבה פוליטיקה, הרבה היסטוריה, והרגשה חזקה מאוד שהוא יודע על מה הוא מדבר, ואיפה כל האירועים מתרחשים. מרטין גם שיפר את הדעה שלי לגבי כתיבה דרך כמה דמויות. נהגתי לחשוב שזה לא עובד. הוא הוכיח שהכול תלוי בביצוע. ג'יי קיי רולינג- לא נתנה לי יותר מדי, אולי בקטע של בניית העולם המורכב. אבל ספרי הארי פוטר נתנו לי את הרצון לכתוב בהתחלה. היא גרמה לזה להראות כל כך כיף. רומח הדרקון- לימד אותי שצריך להישאר בשפה בסיסית ומובנת. שימוש בשפה גבוהה לא יגרום לסיפור טיפשי להראות טוב יותר. ולא משנה כמה מילים מליציות יהיו שם. יולי גנטמן- מאז שהכרתי אותה הסיפורים שלי השתפרו. היא לימדה אותי לשים לב לדברים שלפני כן לא הייתי שם אליהם לב. תודה לכל אלה.
