אטלנטיס 1X07 Poisoning The Well

[kinspirit]

../images/Emo41.gif אטלנטיס 1X07 Poisoning The Well

שרשרו...

 

[Tollan]

אהבתי...

פרק טוב, עם רעיון ממש מעניין. כל הקטע עם השם של "סטיב" היה מצחיק.

 

[DNile]

היה לי עצוב לראות אותו מת.

 

[alond]

איך הייתם מצביעים?

בעד החיסון או נגד? אני הייתי מחכה קצת. חוקר. אולי אפשר לשפר וכו אבל בגדול, אני בעד.

 

[DNile]

מן הסתם נגד,

הרי אלא אם כן תוכל להבטיח שכל העולמות בגלקסיה יקבלו את החיסון, כל מה שיקרה זה שהריית' יהרגו אותך, ויאכלו מעולמות שכנים. וגם אם כן, מי אמר שהריית' לא ילכו ופשוט יהרגו את כולם, מתוך איזה שגעון שמבוסס על הרעב שלהם, שרק יוביל למותם, שכן אין אוכל יותר?

 

[Tollan]

אם באמת יפיצו את החיסון...

לכל העולמות בגלקסיה (מה שנראה קצת לא סביר), הריית' - לא משנה כמה מטורפים מרעב, לא יצליחו להרוג את כולם... בכל זאת, נראה לי שיש יותר מדי

 

[lenin972]

זה רק ידרבן אותם לכבוש את אטלנטיס

כי אז רק דרך שם הם יוכלו להגיע לגלקסיה שלנו ולאכול.

 

[Echelon]

פרק חזק.

הפרק הזה עובר הרבה על דילמות מוסריות באטלנטיס. האם אמנת ג'נבה צריכה בכלל להתקיים על הריית'? האם המטרה מקדשת את האמצעים? וכו' וכו'.

 

[Bones McCoy]

פרק עם חומר למחשבה

גדולתה של סדרת מדע בדיוני כמו סטארגייט (או מסע בין כוכבים עליה גדלתי) היא בנושאים שהיא עוסקת בהם. הדילמות המוסריות שעלו בפרק הזה הם כמיטב המסורת. כמובן הרמיזה לגבי פחדיו של הד"ר ממסע דרך השער כהקבלה ללאונרד אייצ' מקוי אהובי היתה משעשעת. כמובן שמקוי הוא מטנסי ולא סקוטלנד.

 

[Chelnak]

אח, המבטא, המבטא! ../images/Emo13.gif

(נכון, subatoi?

אגב, אודה לך גם בהודעה זו, שכן גם לאטלנטיס כתבתי הערות...) ובכן: בתחילת הפרק - מק'קיי נראה אכפתי בצורה תמוה לדעתי בקשר לזה ששפרד עוד לא סיפר להם שהם העירו את הריית'. ממתי למק'קיי כל-כך אכפת? (לא שאני טוענת שהוא מרושע - להפך! אבל בכל זאת, די הופתעתי כשהוא אמר את זה). ושוב ממחזרים לנו שחקנים - אם אני לא טועה - ובצרוף מקרים (או לא) מעניין - השחקנית ששיחקה את פרנה, היא זו ששיחקה בפרק Cure (שגם קשור לתרופה, חיסון, סם וכו'...). וד"ר בקט - "קרסון, בקט, דוקטור"...

וההרצאה שלו בקשר למבטא ולסקוטלנד... האם זה רק אני, או שעוד מישהו חושב שלריית' יש מין חיוך דבילי קבוע על הפרצוף? כנראה איזה משהו עם האיפור, שגורם להם להראות כמו זקן חייכן. מצטערת שכתבתי בנקודות, אני פשוט חייבת לישון... (אבל זה יותר משלושה משפטים לפרק...

)

 

[Chelnak]

*בצורה תמוהה

(אני באמת צריכה לישון...

)

 

[kinspirit]

שניים וחצי הסנט שלי

ובכן, הפעם ישבתי וממש רשמתי רשימות לאטלנטיס, לא כמו שנאי עושה בדרך כלל, איזה שרבוט אחד או שניים. את הפרק של SG1 עדיין לא ראיתי מטעמי עבודה ולימודים, אבל זה גם בדרך... אז הנה שני הסנט שלי להפעם -

דבר ראשון אני חייבת לציין משהו על הפתיחה של אטלנטיס - היא עושה לי את זה. באמת. הפעם הקודמת שבה פתיחה של סדרה, בעיקר המנגינה שלה, הצליחה להשפיע עליי בצורה כזאת, לנגן על המיתרים הנכונים של הלב, היתה הפתיחה של DS9 עם המנגינה המדהימה. גם של וויאג'ר היתה לא רעה. הקיצר, משהו במנגינה של אטלנטיס, הדרמטיות שבה, משפיעה עליי. וזה בכלל מתחיל באופן מושלם, עם הפאדל ג'אמפר שעוברת את ההר (או מה שזה לא יהיה) ורואים את העיר בכל תפארתה. *אנחה* הפתיחה של SG1 תמיד ריגשה אותי בגלל המשמעות שמאחוריה - הסדרה שאני כל כך אוהבת. אבל משהו בפתיחה של אטלנטיס נוגעת במיתר הנכון וצובטת אותו בפנים.

כבר בתחילת הפרק יש את ההערה הזאת של מקאיי על כך שהם העירו את הריית', ואנחנו מקבלים את הסטירה בפרצוף - וואלה, בני האדם העירו את האויבים הגדולים ביותר של הגלקסיה. עם כל ההרפתקאות שלהם והטכנולוגיה המגניבה כמעט שכחנו שבסופו של דבר, בני האדם החוצפנים שהגיעו מגלקסיה אחרת גרמו לכך שהאויב התעורר ומגיע לתקוף את תושבי הגלקסיה שאינם מוכנים לכך. הסצינה הלכאורה קטנה הזו, שנמצאת שם ללא ספק רק על מנת להיות גורם מוביל למהירות שבה בני הכוכב רצו לפתח את התרופה שלהם, מסתירה מאחוריה את העובדה (המחרידה למדי) שאנשי המשלחת אחראים (בעקיפין ואמנם, אבל עדיין) לשואה שנופלת על אנשי הגלקסיה. ועכשיו אנשי כדור הארץ נאלצים להתמודד עם ההשלכות של מה שהם עשו. קשה לי לדמיין חיים כמו של תושבי הכוכב, לחיות כשאתה יודע שהסוף עומד להגיע, חיים רק למען הדורות הבאים. וזה הרי מהות החיים שלהם, להספיק כמה שיותר עד שההתקפה הבאה תגיע, על מנת שהשורדים מהדור הבא אולי יגיעו לפריצת הדרך.

הפרק הזכיר לי את הפרק Cure של SG1 (כפי שכבר הזכירו כאן אם אני לא טועה). זה היה די שונה, לראות פרק שעוסק בצד הביולוגי בלבד. זה משהו שאנחנו כמעט ולא רואים בסטארגייט.

האם כבר ציינתי שאני אוהבת את בקט?!? אין כמוהו! פשוט אין כמוהו... הסצינה של הפתיחה, כשהוא הלך וקיטר על כך ש"נידבו" אותו למשימה, צחקתי והגעתי למסקנה שהוא כמו "קוטר" בשלגיה ושבעת הגמדים

הקטע הוא שבעוד שרודני כל הזמן מקטר ומעצבן את הצופים, בקט שובה את ליבנו. הסצינה שבה שאפרד העניק ל"סטיב" את השם שלו - חבל"ז! והקטעים בהם הוא הלך ראש בראש עם סטיב, אלה היו סצינות דרמטיות כתובת, מצולמות, מבוימות וערוכות היטב. אין מילים.

כן כן, פצצה שהיה ידוע שתתפוצץ. אתם יודעים, חשבתי על זה והגעתי למסקנה שדי נמאס לי מסופים ידועים מראש. הרי היה ברור שכל הקטע של התרופה יתפוצץ לחבר'ה בפרצוף, וגם היה ברור שבקט לא יזכה בבחורה בסוף - שמשהו רע יקרה לה. לא נמאס לכם מדברים ברורים מראש? דווקא כאשר היוצרים נותנים לנו דברים שלא לכאורה היינו מצפים שיקרו (דניאל וד"ר פרייז'ר מתים הן דוגמאות טובות לכך), אלו הם הרגעים שבאמת גורמים לנו להעריך את הסדרה ואת הכתיבה שלה.

ואיך אפשר ליים בלי הפינה השבועית - "מה עבר בראש של המתרגמים?". והפעם, לקיחת ההתייחסות המושלמת של שאפרד שמשווה בין בקט למקיי ממסע בין כוכבים, וייחוסה לרודני מקאיי במקום לבקט... אכן, עבודת תרגום במיטבה.

 

[miip]

ובאיחור....

וחוסר זמן... סטיייייייייייייייייייב!