של מחשבה..

[אופק דגנית]

../images/Emo40.gif של מחשבה..

החיים זה ריקוד אחד גדול..צעד לפה צעד לשם...צעד קדימה אחד אחורה... ויש את הריקודים הסלוניים או הריקודים בזוגות.. שם יש את המוביל ואת המובל... לא יודעת.. כנראה שצריכה למצוא את האחד..שיבין את הקצב שלי.. שאתן לו להוביל..בריקוד..ושארפה.. וכמו שקלוד דדיה אמר..<עדיין לא החלטתי מי שווה יותר קלוד דדיה או..עידו תדמור>... "לכו תתאמנו תביאו משהו טוב יותר.."

 

[ב חור]

נשמעת כמו

צאן מובל לטבח קחי פיקוד, קדימה הסתערי

[ואגב, לא רק את הקצב הוא צריך להבין אלא גם את ההגיג]

 

[אופק דגנית]

כן שכחתי..

הוא צריך גם להיות חכם כזה..

 

[shemesh22]

לא יודעת לגבי קלוד...

אבל לגבי עידו תדמור (ההורס) א-ב-ו-ד!!!! וחבל מאוד מתחברת למוביל שכתבת עליו... ובכלל יש לי חולשה לרקדנים

 

[גלי10]

צעד קדימה , שניים אחורה ,

לא משהו שראיתי , אבל כן משהו שנזכרתי

לשלב בין הקצבים יש הרבה קטעים של רוקדים-חיים ומשלבים , מן דִמוי נח לצייר את מהותנו וקיומנו כאן בין הימים והשעות. נח וקצבי, מאוד אסוציאטיבי ומניף באוויר

 

[m i n i m a u s]

../images/Emo221.gif מאמינה בסגנון ריקוד

והקצב ,שיהיה דינאמי. לא תמיד יש התאמה של 100% בקצב של שני הצדדים. הרעיון הוא לנסות ולמצוא את דרך המלך.לנסות ולהתאים את הצעדים... גמישות היא לא מילה גסה. כשיש התאמה בסגנון הריקוד ,קל יותר לשלב את צעדינו באלה של מי שרוקד איתנו. לנסות להרפות לא ממקום של להיות מובלים ,אלא ממקום של שחרור שיאפשר לנו להיות גמישים בקצב. כן ,אבל אין ספק שמילת המפתח היא אימון ...

 

[מראה מראה שעל הקיר]

כן לאימון ולגמישות../images/Emo127.gif

|סטיקר|ממש לא ל מוביל ומובל מה שנכון על בימת הריקודים לא מחוייב המציאות על בימת החיים תסבירי לה...מיני ומה זה השטויות האלו<<<----מתה על עדי אשכנזי

 

[שלי 9]

גם אני מאוד אוהבת את עדי אשכנזי

 

[אופק דגנית]

אם כבר למות..

אז למה על עדי אשכנזי<חתיכת כאב ראש היא>..

 

[אקסייטרית]

אממ...

ככה... לשלב ידיים.. לחבק קרוב קרוב...??? בעיה.. אני תמיד דורכים לי על הרגליים... אוהבת את הריקוד הסולו....אני לבדי...הכי בטוח... {מצידי שיישב על הכסא ממול ויביט לו כזה...|אייקון של סטייק טרטר מרייר} הולכת ליתאמן...

 

[אופק דגנית]

../images/Emo28.gif

אז תשמע תראה תקרא.. זה חייב להיות בהרמוניה כזו.. קצב של מוזיקה..קצב של תנועה..מקצב של תחושות..והכל הכול מנוצח בידי תשוקה של חיים/תוים.. הבמה.. יכולה להיות בכל מקום.. ובלילה..אסתפק בפריטה על גיטרה..

ככשואלים אותי שאלות..כשאין לי תשובות מוכנות מראש.. כי לא ממש ציפתי שמישהו ישאל.. אז מאלתרת..בספונטניות תוך כדי כתיבה.. שלום עולם..