../images/Emo4.gif

מרגישה עמוסה רגשית. מצד אחד וענק,העניין עם אמא עדיין טרי וההתרגלות לחיות בלעדיה מאוד קשה. רוב היום מחשבותיי הן עליה.רוצה להתאבל כמו שצריך.זו הרגשתי. מצד שני,אני או-טו-טו בסיום התואר ועכשיו יש לי את כל המטלות הכבדות,עכשיו זה הזמן לתת את הפוש האחרון ולסיים עם הכל ,אבל אלו דברים שלוקחים הרבה זמן,אנרגיה וכוח (למי שיודע מהם סמינרים בתואר). מצד שלישי,בעבודה שלי התיפקוד לאחרונה קצת ירד (לדעתי),אומנם זו לא עבודה שאני רוצה להישאר בה לאחר התואר,אבל אי אפשר לדעת מה יהיה ורוצה להשאיר רושם טוב לכל מקרה. השבוע כבר הסתובבתי עם "רגיעון" בהישג יד.. גם כשאני ישנה,אני לא ישנה טוב. מתעוררת הרבה. לא יודעת מה לעשות קודם. לחוצה,עמוסה וכואבת
תודה שאתן מקשיבות לי.
 
לדעתי ...

עד כמה שאת יכולה לשלוט בעניין [הרי לא לגמרי יכולים ...], תני את הפוש האחרון לסיום התואר. האבל יחכה לך שם, לאחר שתסיימי. הוא לא ילך לשומקום עד שלא תעבדי אותו. אבל זה לא חייב להיות כרגע. נשאר לך רק עוד קצת קצת לדחוף, אז תעשי את מה שאת יכולה כדי להשקיע בזה. את יודעת שגם אמא הייתה רוצה בשבילך שתצליחי במה שאת עושה. בהצלחה, יקירתי
 

chemical sister

New member
מצטרפת לדעתה של סקאלי

אני הייתי במצב דומה אבל בתיכון, אימי נפטרה כשהייתי באמצע יא' והייתי לפני כמה בגרויות ומגנים והרגשתי שממש אין לי כוחות לזה, נתתי לעצמי למעוד פעם או פעמיים (הייתי תלמידה מאוד טובה) כי חשבתי על כמה שזה חסר משמעות - ציונים ובי"ס לעומת דבר כזה, אבל אח"כ תפסתי את עצמי בידיים (בדיעבד אני יכולה להגיד ש-2 המורות במקצועות בהם מעדתי עזרו לי לחזור ל"איתני הלימודי" בעזרת הרבה הבנה, תמיכה וכמה מילים טובות) והחלטתי שאני לא הולכת לזרוק הכל לזבל (מה גם שהיו לי הרבה תוכניות לגבי המשך הלימודים באוני') ונתתי פוש רציני וזה גם עזר. אז עם כמה שזה קשה אני באמת מקווה שתמצאי את הכוחות הפנימיים לסיים בזמן, אני בטוחה שזה גם יתן לך הרגשה טובה וקצת יעודד אותך. ואם את צריכה תמיכה עידוד נוסף תמיד תוכלי למצוא אותו פה...
אסנת
 

tdr1

New member
הי הוקוס

מה שלומך? אני מכירה טוב מאד את הימים האלה שהכל מרגיש כבד ועצוב ותקוע, לא מצליחים להתרכז ואין כח לעשות כלום חוץ מלשקוע במחשבות... אבל דווקא בימים כאלה יש שאומרים שהשגרה מצילה. נראה לי שאם לא תסיימי את כל המחוייבויות בהצלחה, ולא תעשי מבחינתך את המקסימום,ייתכן שבעתיד תצטערי. אז עדיף להתרכז עכשיו בכל הכוח ולדעת שעוד מעט זה נגמר. תאמיני לי יש כזו תחושת הקלה כשמסיימים את העבודות והמטלות לתואר! כשתסיימי את הלימודים תוכלי לחפש עבודה מתאימה לך יותר אבל לפעמים זה לוקח זמן, ועדיף שתהיה לך את העבודה הנוכחית כרשת בטחון. בקיצור - תאזרי כוחות וכשאת רוצה להתפרק - אנחנו פה.
 
מי אוהב אתכן יותר ממני??../images/Emo51.gif

תודה על ההקשבה, תודה על העיצות גם אלו שבמסרים
הוקוס..
 
למעלה