[Weasley]

../images/Emo4.gif

למה זה מרגיש כל כך רע להיכנס לפה כל פעם? ואתם אחלה אנשים, באמת. ואתם רגילים ממש. אבל... זה מרגיש רע להיכנס לפה, בגללי. בגלל שאני פוחד וזה לא כיף. כמו שזה מרגיש רע להיות הומו. אם אני הומו. לא רוצה שכל העולם ירכל עלי ש"שמעת שההוא הומו?" אוף. איך אנשים מצליחים להשלים עם זה בכלל? יש משפט כזה, יפה... "אלוהים. תן לי את הכוח לקבל את מה שאיני יכול לשנות, לשנות היטב את מה שאני יכול, ואת התבונה להבדיל בין השנים." אני לא יכול לשנות- אבל גם לא מצליח לקבל.

 

[בלי לחשוב]

יש אייקון להיזדהות?

אבל אני מיתנחמת בזה שעד עכשיו הזמן רק גרם לי להרגיש יותר שלמה עם עצמי בכל מיני תחומים, אז גם זה יגיע. מדריך שלי אמר לי פעם קודם להתחיל לעשות ואחר כך להבין את זה לעומק, או כמו שגרמתי לכל החברות שלי להתחיל לצטט: (לא רודפים אחרי נכון?) "עדיף לבחור בליבלוב על הבילבול". בהצלחה לשנינו בזה.

 

[resputin]

...

אמרת שאתה פוחד. ממה? זה שאנשים מרכלים עלייך מאחורי הגב, זה אף פעם לא נחמד. אבל הבעיה לא מתחילה או נגמרת כאן, כי הם הולכים לרכל בכל מקרה.. אז במקרה הזה, זה שאתה הומו. על X זה שהיא שרמוטה, Y פסיכופת.. והזרוע עוד נטויה. זה אף פעם לא קל לדעת שמרכלים עלייך, במיוחד לא לשמוע מה שאומרים- אבל אני חושב שההבדל של השלמה עצמית או חוסר השלמה עצמית, זה מה שנותן לך את האופציה לבטל את הדברים שלהם לבין למצוא את עצמך בוכה אל הכרית. קבלה עצמית זה לא תהליך קצר, ברוב המקרים, והוא מצריך המון מחשבה וגם סיבולת- זה תהליך לא קל, כואב אפילו לעיתים, אבל זה תהליך שחייב להניב תוצאות.. אחרת או שלא תחיה, או שתהיה מאומלל בחייך. אני לא יודע איך אנשים אחרים השלימו עם זה, אבל אני אישית תמיד הייתי שלם עם עצמי- גם לפני שידעתי שאני נמשך לגברים, ידעתי שמתישהו אני אתנסה, זה היה ברור לי. לא ניסיתי להכחיש את זה ומעולם לא נעלבתי ממה שאנשים אמרו לי במיוחד, אם קראו לי בשמות או ריכלו עליי.. לא יודע, אני מאושר מעצמי, מאיפה שהגעתי ולאן שאני הולך- ואם אני לא מאושר ממשהו אני מקדיש כמה שאני יכול בשביל לשנות את זה לרצוני, אני פשוט מסרב להכנע.. אבל יש דברים שאני יודע שאני לא שולט בניהם, משיכה לדוגמא, ככה שאני אפילו לא מנסה להלחם.. אני לא לוקח את זה בתבוסה, אבל גם לא מנסה לחקור עד לדקויות ולהפוך סדרי עולם בשביל לגלות למה, כמה, איזה הורמונים ויחסים שונים בניהם.. אם אני עורך מחקר זה להנאה בלבד, אבל אני אישית שלם עם מה שאני, ועם המשיכה שלי, ומשיכה של אחרים.. למה? אענה על זה כמו ישראלי אמיתי, בשאלה: "למה לא?", למה להלחם במשהו שהוא ברור ולא ניתן לערעור? למה לא פשוט להסכים עם זה ולהמשיך הלאה, לקחת את זה כדבר קבוע? זה אולי נשמע כאילו שאני לוקח את זה בקלות דעת כלשהי, אבל לפעמים צריך גם קצת קלות דעת בשביל לעבור את היום, ואת הבעיות הרובצות עלינו.. לא יודע, אולי זה סתם כי אני פשוט אוהב את עצמי מאוד.. אז.. אני מנסה להיות שלם עם עצמי כמה שיותר ולחיות עם זה, כי אם אני ארצה או לא- זה ישאר..

 

[Tleilaxu]

עודף עצום בזמן פנוי ../images/Emo2.gif

וחמוד כרגיל

 

[Tleilaxu]

*הזדהות עצומה*

@טפיחה, אפילו שלוש@