ו שתי

New member
../images/Emo4.gif

נעזוב בצד שמחר חוזרים ללימודים. (האמת, שאני די מתגעגעת לתלמידים שלי) אוף. בשישי שעבר היינו במסיבת ברית אצל זוג חברים. בשישי הזה היינו (שוב, אבל לא אצל אותו זוג) במסיבת ברית. הפעם שאלה אותי זוגתו של איזה חבר באיזה חודש אנחנו... התאפקתי שלא להגיע מינוס אחד. הייתי מנומסת (אבל הלך התיאבון). לשתי חברות שלי יש ילדות בנות שלושה חודשים. שתי חברות נוספות צפויות ללדת בעוד חודשיים את ילדן השני. ונמאס לי לנסות. ת'אמת? מי צריך את הסקס הזה? למי יש כוח לזה?
ונעזוב לרגע את הבוס שלי, ואת המריבות עם הזוג שלי, ואת הדכדוך הכללי, והחום והלחות של תל-אביב באוגוסט. נראה לי שלמרות התחושה הטובה שהיתה לי בתחילת החודש, המחזור יגיע-גם- יגיע בסופ"ש הבא (אותו, איך לא, אנחנו מבלים אצל ההורים שלו) לתפארת מדינת ישראל. ותגידו לי אם זה לא המשפט הטפשי ביותר ששמעתן אי-פעם: "תתכנני את זה ככה שתלדי במרס ואז תוכלי לשבת חצי שנה בבית עם הילד" כאילו שכל המורות לא עובדות בקיץ, וכאילו שברגע שמתכננים זה פשוט קורה.
זהו. אני את הקיטור שלי שיחררתי. ועכשיו אני אלך להכין את ה"אני מאמין" החינוכי שלי למחר. בנימה אופטימית זו. שבוע טוב ומבורך.
 

סנונית 1

New member
ו שתי מתוקה

גם אנחנו אירחנו אתמול זוג חברים שמצפים עוד חודש ללידה האירוח היה לי מאוד קשה. גם בעבודה, תתארי לך בעבודה שואלים אותי מתי כבר? אומרים לי שכל כך מתאים לי להיות אמא. אני אמנם לא מורה אלא עובדת סוציאלית בפנימייה אבל גם מתכוננת ל 90 הילדים שבאחריותי עם 9000000 הבעיות שלהם, תשאלי אותי אם יש לי כוח? אז לא, אבל בטח כשאני אראה אותם יהיה. וספטמבר זה בהחלט החודש שלנו אז קדימה לשנה החדשה.
 

ו שתי

New member
אוף. אוף. אוף.

אני בדאון אפילו יותר. הקדמה קצרה: אני לא בדיוק מורה, אלא עובדת במסגרת לנוער נושר ומנותק, עם כיתה ובה 18 בנים בערך בגיל 16-18. היום, אחרי שהם חזרו מהחופש (בלתי נסבלים בצורה שמעולם לא היו), ועשו לי טרור וגרמו לי להרגיש שאני גרועה, בלתי סמכותית ועוד פנינים, נכנסה היועצת שלנו לאחל להם שנת לימודים פוריה ועוד שפע פנינים פדגוגיות כאלו. כדאי אולי לציין שהיא בשבוע 33, הריון שני וצעירה ממני בשנה (והנערים מתים עליה כי היא רק מלטפת ולא ממשמעת אותם). בכולופן הם אמרו שאולי כדאי שגם אני אצא לחופשת לידה ואניח להם לשלושה חודשים.
כשזה בא מהתלמידים שאני הכי אוהבת, נערים שאני עושה בשבילם המון, והם יקרים לי יותר מהכל- זה הכי פוגע והכי מכאיב. הם לא בדיוק אנשים שניתן לצפות מהם שיתבטאו בטקט, או להסביר ולחלוק עימם קשיים, אבל הדמעות כבר עמדו לי בזויות העיניים. בנוסף להכל, איזה אב לתלמיד שלנו שהוא דמות פסיכיאטרית ידועה רוצה להתלונן עלי למנהלת של המנהל שלי..... ולסיכום היום המרגש הזה, אני מרגישה שאני עומדת לקבל כל רגע (אכן אני אמורה לקבל השבוע). אני יודעת שהם אוהבים אותי (רוב הזמן), ושבסוף יהיה לי ילד, ושהשנה הזאת תהיה מוצלחת מבחינה מקצועית לפחות כמו השנה שעברה, אבל הדמעות.... ואל תתנו לי אפילו להתחיל את נאום ה"אגוזים לז שאין לו שיניים"
 

u z a

New member
אוי ו שתי ../images/Emo24.gif

אכן יום מבאס לאללה. יש לך ממני את מלוא הלגיטימציה להרגיש ככה, באמת כפיות טובה מצידם. אבל כמו שאמרת בעצמך - הם אוהבים אותך, יהיה לך ילד והשנה תהיה מוצלחת - לפעמים עדיף לחשוב בגדול ולראות שהעְצבּוּנְים הקטנים שאנחנו עוברות במשך היום לא שווים את העצבים. אז קחי
בינתיים, מאחלת לך שנה נפלאה, אוזה.
 

u z a

New member
את לוחצת על ה- capslock

עומדת אחרי האות שאת רוצה לנקד, ואז שיפט יחד עם אחד מהמקשים של השורה העליונה (1 - 0) כולל המקף, פלוס ונקודה פסיק הקיצונית משמאל. יש איזושהי טבלה של הניקוד. אני לא יודעת, ולכן מנסה כל פעם עד שמוצאת את הניקוד המתאים (אני זוכרת ש- 8 זה קמץ!).
 

Galit29

New member
תראי הסיבה היחידה לדאון

היא המכשפה - אני יכולה פשוט לבכות שעות אם מישהו נכנס למשרד בבוקר ולא אומר לי שלום בזמן שהיא אמורה להגיע (היום למשל). בכל מקרה נערים בני 16-18 למה את מתיחסת לכל דבר שהם אומרים גם גיל ההתבגרות וגם נוער שהוא כמו שאמרת נושר ומנותק. בכל מקרה את תעשי רק מה שאת יכולה, ואם רוצים להתלוננן עליך בבקשה - אם את יודעת שמה שעשית זה בסדר, והכי אני יכולה להגיד לך שאת אופטימית מאוד שזה הכי בסדר לך ובכלל בסדר....תקראי שוב את המשפטים האחרונים בהודעה שכתבת נראה לי שזה יעודד אותך לכשעצמו.... ובכל זאת קבלי מלא
ים
 
את יודעת? זה באמת מעצבן....

אני כל הזמן שומעת "תיכננתי את ההריון כדי ללדת באביב/ חורף/ קיץ/ יום עצמאות"..... איך????? איך זה שיש נשים שאשכרה מסוגלות לתכנן את ההריון ככה????? ועוד מייעצות גם לי אותו דבר....
 

ו שתי

New member
בטח שיש כאלו

והשבוע נדמה לי שהן הרוב.....או שזה ככה רק במערכת החינוך (וילדי כל מורות נולדים איפשהוא בין פברואר לאפריל- כולל בעלי)
 

zamzam

New member
אנחנו באותה הקלחת. גם אני מאלה|חיבו

שלא מחכות ל1.9. בכל שנה והיה לא קל לחזור וללמד היום בעיקר כשכל המורות שאלו נו.... יש משהו שאת צריכה לספר לנו?? ואני לצערי הייתי צריכה לספר שאין כלום. או שאחרת שאלה אם יש לי משהו בבטן ( קרי שמנתי החופש) ואז אמרתי לה שכן ! הרבה אוכל יש לי בבטן ... ועוד כל מיני הערות מעצבנות. אז אם יצליח לשתינו החודש נוכל להחליף חוויות שלביה"ס ואיך מסתדרים עם הריון ולידה יחד עם תלמידים מעצבנים
שנת לימודים מוצלחת
 
למעלה