[פלסטיק]

כמעט אמרו הכל

אז רק תוספת קטנה (אם לא חמקה ממני) חלק מזה של איך אני רואה את עצמי זה איך הסביבה רואה אותי, אני לא בלתי מושפע. גם כמון הסביבה מושפעת מאיך שאני רואה את עצמי והרצון שלי יאהבו/יעריכו אותי. אז אפילו אם רוצים אי אפשר רק לבחור אחד מהם, אבל נראה לי שקודם כל אדם צריך לחיות בשלום עם עצמו ורק אחרי כן עם הסביבה

 

[piter pan]

האדם הוא חלק מהסביבה פלסטיק

שום משפט הרואי או פומפוזי כזה או אחר לא ישנה את זה. ללא חברה סבביבו האדם הוא נכה (ידועים סיפורים על ילדים שנכלאו במשך שנים ללא אינטראקציה עם הסביבה והם מתו בגיל 15-16 , כן מתו) אמרת :"נראה לי שקודם כל אדם צריך לחיות בשלום עם עצמו ורק אחרי כן עם הסביבה". אין איש שיכול להפריד עצמו מהשפעת מה חושבת עליו החברה ומהפרדה של "טוב לי עם עצמי" כן בגין החברה או לא , כי הגבולות אינן ברורים והנושא סבוך. מה שבטוח הוא שאנו והסביבה ניזונים האחד מהשני כל הזמן , באופן רציף וסימביוטי. תםפנימו את זה כבר - זו לא המצאה שלי

 

[פלסטיק]

מה קורה אם דעתו ודעת הסביבה מתנגשות

קורה הרבה פעמים (אפילו פה בפורום) שיש התנגשות. לדעתי צריך קודם כל לחיות עם עצמו, אחרי כן עם הסביבה.

 

[שלומלום של נילה]

ערך עצמי או הקרה מהסביבה

שלומלום לך, ראשית אשמח לדעת על איזה מבין הדברים שכתבתי התייחסת עכשיו. לשאלתך מה יותר חשוב התשובה בעיניי היא חד משמעית. החשוב הוא הדרך בה אנו רואים את עצמנו. ואני אסביר זאת משני הכיוונים. דמייני לך מישהי שחושבת שהיא מכוערת למשל, האם יעזור שכל באי עולם יעמדו בתור ויאמרו לה שהיא יפיפיה מהממת? לא!. כל עוד היא חושבת שהיא מכוערת זו תהיה החוויה שלה. יכול להיות שבעקבות הדברים הנאמרים לה אכן תשתנה דעתה על עצמה אבל זה לא חייב לקרות. הכיוון השני, דממיני לך מישהי שחושבת שהיא יפיפיה, ובא מישהו ואומר לה "איכס את מכוערת" האם זה יגרום לה לחוש מכוערת? אם האמונה הפנימית שלה אכן יציבה התשובה היא לא. כנ"ל לגביי כל דבר פיזי או ריגשי. מעבר לכך את מדברת על דברים סובייקטיביים בעיקר, וכאן בוודאי ובוודאי שמה שחשוב זה מה האדם חושב על עצמו. לגביי איך נקבע הדימוי העצמי שלנו הוא אכן נקבע הרבה מאוד על ידי תגובת הסביבה אלינו בגיל צעיר מאוד בעיקר ההורים שלנו. שלומלום

 

[איש המערות]

יחסי גומלין

מה שאנחנו משדרים, זה מה שהסביבה קולטת וכך היא מתיחסת אלינו. אנחנו מגיבים למה שהסביבה משדרת לנו. מעגל קסמים? אולי. השאלה איפה הכח המניע. באיזה צד של הרכבת מחובר הקטר, אם תרצי. אם אנו קולטים מסרים מהסביבה ומעבדים אותם נכון, על פי האמת הפנימית שלנו, הרי נראה במסרים משוב ותגובתנו, על פי האמת הפנימית שלנו תהיה חלק מתהליך של שיפור עצמי. אם אנו לא מעבדים את המסרים מהסביבה נכון או פועלים באופן אוטומטי כהתניה שנרכשה עוד בילדות כדי לרצות את הסביבה, אנו לא נוגעים באמת הפנימית, לא משתפרים ולפעמים חשים שנמצאים בנסיגה או חסרי ערך.

 

[דג דניאל דן op]

גם גם וגם ואפילו...

צירוף. הערך העצמי מורכב מכל מה שהנפש שלך פגשה והתמודדה. מורכב מכל ההצלחות הכשלונות והאכזבות. מורכב מהמבנה היחודי שלך. ושל כול מי שפגש אותו. וכל פעם את שמה לך. למבנה שלך עוד כדי לקבוע את הערך העצמי. לפעמים עם הביטחון שבך. לפעמים אם מה שזה אן זו אן הם אמרו או רמזו. או אפילו ממה שאת הבנת את מה שהם. הסביבה הקרינה לך. וכך לכל אחד נוצרת האמת היחידה שלו. שממנה הוא מרכיב את הערך העצמי שלו. דניאל מביט מלמטה. ורטוב שם.