../images/Emo4.gif עצה
שני, הבת הבכורה שלי (בת שלוש) החליטה לבדוק טוב טוב את הגבולות שלי ושל בן זוגי, זה לא פעם ראשונה שהיא עושה את זה, יש לה אופי מאוד חזק, היא ילדה מאוד דומיננטית, היא מאוד עקשנית- לטוב ולרע. אנחנו עושים עבודה מאוד טובה בנוגע לחינוך, שניהם מקבלים המון אהבה לצד גבולות ברורים, אנחנו מחזקים אחד את השנייה ולא שוברים את המילה של בן/בת הזוג (גם אם אין הסכמה, אנחנו לא נדבר על זה לפניהם או נסתור אחד את השנייה) אבל בשבוע האחרון היא ממש מתישה אותי. אני מוצאת את עצמי מרימה את הקול, שזה לא משהו שאני נוהגת לעשות בד"כ, כל דבר צריך להגיד לה שלוש פעמים, וכשמדברים איתה וסבירים לה שההתנהגות שלה לא טובה ולא מקובלת עלינו היא מחייכת לנו בפנים, בקיצור היא בודקת אותנו טוב טוב, אני לא אוהבת לשלוח אותה לחדר, אבל אני עושה את זה לפחות פעמיים ביום, אני חוששת שזה מתחיל לאבד מהאפקטיביות של זה... יש לכן רעיונות, עצות, איך אתן התמודדתן עם תקופות כאלה?
שני, הבת הבכורה שלי (בת שלוש) החליטה לבדוק טוב טוב את הגבולות שלי ושל בן זוגי, זה לא פעם ראשונה שהיא עושה את זה, יש לה אופי מאוד חזק, היא ילדה מאוד דומיננטית, היא מאוד עקשנית- לטוב ולרע. אנחנו עושים עבודה מאוד טובה בנוגע לחינוך, שניהם מקבלים המון אהבה לצד גבולות ברורים, אנחנו מחזקים אחד את השנייה ולא שוברים את המילה של בן/בת הזוג (גם אם אין הסכמה, אנחנו לא נדבר על זה לפניהם או נסתור אחד את השנייה) אבל בשבוע האחרון היא ממש מתישה אותי. אני מוצאת את עצמי מרימה את הקול, שזה לא משהו שאני נוהגת לעשות בד"כ, כל דבר צריך להגיד לה שלוש פעמים, וכשמדברים איתה וסבירים לה שההתנהגות שלה לא טובה ולא מקובלת עלינו היא מחייכת לנו בפנים, בקיצור היא בודקת אותנו טוב טוב, אני לא אוהבת לשלוח אותה לחדר, אבל אני עושה את זה לפחות פעמיים ביום, אני חוששת שזה מתחיל לאבד מהאפקטיביות של זה... יש לכן רעיונות, עצות, איך אתן התמודדתן עם תקופות כאלה?
