מה שעובר עלי

[עדיקים]

../images/Emo4.gif מה שעובר עלי

חייבת קצת לפרוק אז החלטתי לכתוב כאן. נכנסתי לשליש השלישי. אני מסוגרת בתוך עצמי ומאוד קשה לי להפתח, להיות בקשר עם אנשים אפילו עם החצי ועם הילדה. אני מוצאת את עצמי בוכה בלי סיבה והחצי לא מבין למה. עצוב לי וזה לא צריך להיות ככה. אמור להיות לי כל-כך שמח אני הולכת להיות אמא לשניים. החלום שלי הולך להתגשם. אני הולכת לעבור לידה שניה בלי אמא. אמא שנמצאת בעולם הזה אבל לא בעולמי. מבחירה, כי אמא זה לא רק הגדרה זה תפקיד עם משמעות כבדה ואם את לא יודעת למלא אותו כנראה שאת לא ראויה להיות כזו. ואני תוהה האם אני אמא טובה? האם אני לא יאכזב את הילדים שלי? האם אני יצליח להתנתק מהמקום שבו גדלתי ולהיות אחרת. לפעמים אני מוצאת את עצמי כמוהה ונחרדת. אני אחרת אני יודעת שאני אחרת וגם רוצה להיות אחרת. אני כל-כך מרוחקת מהחצי שלי שאני אפילו לא מצליחה לספר לו מה שעובר עלי. רוצה לשתף, להגיד שהפעם כמו הקודמת אני רוצה בלי אפידורל שנכין את עצמנו לפני, אולי ניקח את אחותי שתהיה איתנו ומרגישה שאין לי כוחות אפילו לעשות משהו בנושא הזה. רוצה לעשות קורס הכנה ללידה טבעית ולא התחלתי אפילו לחפש ולא יודעת איפה. יודעת שאני צריכה להתחיל לארגן דברים לדעת מה יש לי ומה אין מה אני יצטרך לקנות וגם לזה אני לא מצליחה להגיע. וזה לא כמו בהריון של הקטנה שפשוט פחדתי ולא האמנתי שזה יכול לקרות אלא כי אין לי כוחות ואנרגיות לעשות את זה. זהו עכשיו כשאני כבר לגמרי

אני אסיים.

 

[mic75]

מתוקה שלי

אני יודעת שאת אמא מקסימה ונהדרת לילדה המדהימה שלך ואני יודעת שאת תתני הכל בשבילה. אין מה להילחץ לקנות ולחשוב מעכשיו מה לקנות לעובר המתוק תני לזה עוד קצת זמן תעברי שלב שלב. תרשמי רשימה מה הכי חשוב לך לעשות קודם לבחור קורס הכנה ללידה אז תתחילי עם זה מה שאת רוצה לעשות תעשי קודם. תנשמי ותגידי לעצמך אני אמא הכי טובה שיש לנועה נכון עכשיו אני במצב קצת רגיש אז זה קשה יותר אבל אין סיבה אחת שאת צריכה להרגיש אמא לא טובה . כל אמא בוחרת לעצמה את ההתייחסות לילד שלה. אז קדימה להתעודד ולשתות משהו טעים וכמובן לאכול שוקולד ולהתחיל להכין רשימה נחמדה האמת מותק אני יכולה להכין איתך את הרשימה כי אני אפילו לו חשבתי מה אני צריכה . אוהבת דברי איתי מיכל

 

[עדיקים]

../images/Emo24.gif תודה אהובתי

ברור לי שהכי חשוב לי עכשיו זה להתכונן לקורס הכנה ללידה אבל אני אפילו לא מוצאת את הזמן והמילים לדבר על זה עם החצי אז בטח שלא להתחיל לחפש איפה לעשות. בכל מקרה ביום ראשון אני יהיה בביקורת אצל הרופא אני רוצה לשמוע שאין לנו מצג עכוז אמרתי לך שנרשמה השתוללות רבה לפני כשבוע ואני מקווה שזו לא היתה התהפכות. אם המצג הוא עכוז אני לא יתחיל לחפש עד שאני לא יהיה בטוחה שחזרנו למצג ראש כי זה נראה לי מיותר.

 

[טחג]

יקרה שלי!

דבר ראשון -

תקשיבי - את אמא נהדרת לנועה ותהיי אמא נהדרת גם לתינוק/ת שיבוא. כולנו מוצאים את עצמנו אומרים או עושים דברים כמו שההורים שלנו היו עושים וכמו שאמרנו לעצמנו שאנחנו לעולם לא נעשה. אבל את דווקא בגלל הרגישות שלך בודקת את עצמך מיליון פעם ולכן אין מצב שתהיי כמו אמא שלך. סביר להניח שבגיל מסוים הילדים שלך יחשבו בכל מקרה שאת מאכזבת ולא משנה מה תעשי לגבי הקניות - סביר להניח שאת הדברים "הגדולים" (מיטה, עגלה ,שידה) כבר יש לכם, וככה גם בגדים ראשונים. את כל השאר אפשר לקנות גם אחרי הלידה! מבטיחה לך שהחנויות לא הולכות

 

[טחג]

נשלח לי באמצע בטעות!

מה שרציתי להגיד זה א. שאחרי שהילדים שלך יגדלו קצת הם יבינו את כל מה שעשית למענם וילמדו להעריך את זה. ב. שהחנויות לא הולכות להסגר בבת אחת יום לפני שתלדי, אז תמיד אפשר לקנות 2-3 בגדים בזמן שאת עוד בבית חולים ורק אח"כ לכבס את הבגדים שבבית. במיוחד שחמותך גרה קרוב ותוכל לעזור. ככה שתורידי לך מהראש את ההכנה הטכנית הזאת ותתרכזי בדברים האחרים שחשובים.

ות רבות. מקווה שמצב הרוח הפיכסה הזה יעבור מהר ותוכלי לגשת עם ראש נקי להכנות החשובות באמת ללידה. נ.ב. מעריצה אותך על הרצון ללדת בלי אפידורל. לא מבינה איך מישהי יכולה *לרצות* ללדת בלי אפידורל, אבל שיהיה לך בהצלחה!

 

[עדיקים]

../images/Emo24.gif תודה יקירתי

ברור שיש לנו הרבה דברים מהלידה הקודמת אבל בגלל שאז קיבלנו מלא בגדים ראשונים מהמשפחה ועכשיו לא נקבל אז אני יהיה חייבת להכין רשימה מה חסר ומה צריך לקנות כי החצי ממש לא מתאים למשימות כאלה. כמו שכתבתי למיכל ההכנה ללידה היא הכי חשובה מבחינתי כרגע ואחרי יום ראשון כשאני יראה מה המצב אני ידבר עם החצי ויתחיל לחפש. ללדת בלי אפידול - תאמיני לי אם אני יגיד לך שאני מפחדת יותר מהאפידורל מאשר מהכאב של הצירים? לא יודעת זה מפחיד אותי הרבה יותר. בלידה של הקטנה כל-כך כאב לי בסוף שרציתי אבל בגלל מוניטור לא תקין לא קיבלתי. מקווה שהפעם יהיה לי יותר קל ואני ישרוד בלי אבל בכל מקרה רוצה לבוא מוכנה למצב שאני יחזיק מעמד.

 

[רינת200]

ואוו חמודה

כולנו עושים דברים שחשבנו שלעולם לא נעשה וכולנו עושים שגיאות. אבל אם הלב במקום הנכון והרצון הוא להיות אמא טובה אין לי ספק שנצליח. אין לי ספק שתאכזבי את הילדים שלך, זה חלק מתיאור התפקיד. בתור אמא לילדה אוטוטו בת מצוה ניראה לי שרק מלנשום אני מאכזבת אותה. אבל זה לא בדברים הגדולים, החשובים. את מודעת למקום שבאת ממנו ואת יודעת איך את רוצה לשנות וזה כבר חלק מהדרך. יש פורום להורות טיבעית אפשר לשאול שם על מי מכינה ללידה טיבעית. אם תראי שלא התארגנת על מדריכה את תמיד יכולה לפנות אלי ואנסה לעזור לך בתור אחת שילדה מספר פעמים טיבעי . תינוק לא צריך כלום חוץ מאמא וחיתולים. מה שלא קנית תקני אחרי הלידה תבקשי מתנה ממי שיבוא לברך או במיקרה הגרוע תשלחי את החצי אם רשימה שתכיני אחרי הלידה. ואולי כדאי לשקול שיחות עם איש מקצוע לגבי הדיכאון, יתכן שזה רק הורמונים אבל זה נישמע קצת יותר חמור מזה. תני חיבוק גדול לילדה שלך ולחצי ותזכרי שיהיה טוב את תצליחי.

 

[עדיקים]

תודה רבה ../images/Emo24.gif

זוכרת שאת יכולה לעזור פשוט רציתי לעבור ממש קורס. גם אני מקווה שזה רק הורמונים יש ימים ויש ימים.

 

[שלומית76]

יקירתי

אני לא חושבת שאת בוכה "בלי סיבה". את מציינת כאן כמה סיבות שלטעמי מצדיקות מאוד את הבכי שלך. הלידה המתקרבת וההכנות שאת צריכה לעשות לקראתה, מערכת היחסים עם אמא שלך וההשלכות של זה על תפיסת האמהות שלך, הקניות לקראת, הקורס, הסגירות מפני כולם וכו' ולזה תוסיפי את ההורמונים שהופכים הכל להרבה יותר גדול ומאיים והרי לך מתכון מצויין לבכי ודיפרסיה. יקירתי, אם תנתחי את כל החבילה המאיימת הזו לגורמים, תראי שתוכלי להתמודד עם כל אחד מהם בלי שום בעייה, וקיבלת כאן גם עיצות חכמות מאוד ששווה לאמץ. אני כאן ובטלפון אם את רוצה לדבר, חושבת עלייך ומאמינה שאת אמא נפלאה, הכי טובה שנועה יכלה לקבל! גם המשברון הזה יעבור ואני בטוחה בלי צל של ספק שממנוו תצמחי להיות עדיקים משופרת עוד יותר. אוהבת אותך.

 

[עדיקים]

תודה יקירתי ../images/Emo140.gif

באתי הביתה בישלתי קצת והוצאתי קצת אנרגיות חיוביות במקום האהוב עלי. אכן ההורמונים בהריון הזה משתוללים אצלי מאוד יותר מההריון של הקטנה. אין ספק שאני צריכה לפרק לגורמים את כל החבילה ולטפל בכל נושא בנפרד. תודה אני יודעת שאת כאן בשבילי מתוקה גם אני אוהבת אותך

 

[נשים הריון לידה]

היי יקרה

הריון זו תקופה מאד רגישה מבחינת מצבי רוח. ההתקדמות לקראת לידה, לקראת שינוי גדול שהולך להתרחש במשפחה, גם הוא מעורר התרגשות ולפעמים אפילו לחץ. זה טבעי. הנוכחות או ההעדרות של אמא שלך, היא גם משפיעה רגשית ונוספת לכל שאר ההתרגשויות. כל מה שכתבת נשמע טבעי ונורמאלי. את תרצי לכתוב או לדבר, את מוזמנת להתקשר או לכתוב לי מסר, בכל זמן. אני כאן בשבילך. מחבקת ומאחלת רק טוב, דנה.

 

[דיא]

כתף וחיבוק

תראי, אני לא יכולה להתעלם מהעובדות. את בהריון כשכבר יש לך ילדה בבית. אין לך כוח זה בטוח בטוח גם אין לך כוח. זוכרת בהריון של הקטנה שהיית חוזרת מהעבודה, מתיישבת, מרימה רגליים, פותחת ספר, נרדמת ומתעוררת כשהחצי מלטף אותך/מגיש לך כוס מים או משהו כזה? זוכרת דבר כזה בהריון הזה? אני בספק. זה בצד הפיזי. בצד הרגשי אני רק יודעת שאת אדם טוב ומלאת רצון וכוונה להיות אמא טובה. עם נתונים כאלה אני יודעת שאת אמא טובה. תראי, אין ערובה לכך שתמיד נהיה כמו שאנחנו רוצות להיות. אבל אנחנו מנסות, אולי אפילו קצת יותר מאחרות, אולי אפילו קצת יותר מדי. ההצלחה תמדד בעוד 50 שנה. חכי עם הדיכאון עד אז

ובצד הפרקטי - אם בלידה טבעית עניינך, כדאי לך לשקול קשר עם דולה, אם זה מתאים לכם. אם כן, היא עושה הדרכה פרטנית לפני לידה.

 

[עדיקים]

תודה יקירה ../images/Emo140.gif

אז זהו שדולה בכלל לא בא מבחינתי על הפרק כי אני לא רוצה מישהי זרה איתי בחדר לידה (למרות שגם את המיילדת אני כנראה לא יכיר כמו בלידה הקודמת). אני יודעת שיוצרים קשר לפני והכל אבל אני מעדיפה למשל אחות קרובה יותר ואם לא אז רק את החצי שמבחינתי מספק את העבודה ב-100% רק בגלל שפעם שעברה לא באנו מוכנים ומאוד כאב לי ולא שיתפתי פעולה כמו שרציתי אז רציתי הפעם מישהו שידע לתת לי קצת יותר יד מכוונת ואני יודעת שאחותי תדע לעשות את זה אם רק אבקש ואם זה יתאים לה (לדעתי מאוד). בנוסף אני רוצה מישהו שיכין אותי כי אני כמובן חייבת שליטה מלאה (ולכן מעדיפה בלי אפידורל) ולכן רוצה הפעם להיות מוכנה יותר מפעם קודמת. אם יש לך מישהי מומלצת שאת מכירה אשמח לקבל ממך מסר עם פרטים. אני רוצה רק מישהי שימליצו לי עליה אחרת הבנתי שזה לקנות חתול בשק ולא בטוח שאני יצא יותר מוכנה ממה שאני יבוא.

 

[עדיקים]

האמהות שלי ואמא שלי

ברור לי לחלוטין שאני אמא אחרת. אני רוצה להיות אחרת. בדיוק כמו שאמא שלי רצתה להיות שונה מאמא שלה והקטנה שלי תרצה להיות שונה ממני. ברור לי שעוד 20 שנה אולי יותר אולי פחות יהיו מלא טענות ותלונות על האמהות שלי. אנחנו לא מושלמים וכולנו עושים טעויות למרות שאנחנו לומדים מהטעויות של ההורים שלנו ומנסים להיות הורים אחרים וטובים יותר. בגלל המקום הטעון שממנו אני באה והידיעה שאמא שלי פשוט לא מילאה את התפקיד האמהי שלה (אני כותבת רק על אימי אבל אבי בדיוק באותו מקום כמוה ועם שניהם אין לי קשר) אני פשוט רוצה להיות מושלמת ויודעת שזה בלתי אפשרי. אני זוכרת שבתחילה ההורות שלי כל הזמן בכיתי ושיתפתי את האחיות שלי בפחדים שלי והן חיזקו אותי בלי הפסקה ואמרו לי שכמוה אני בחיים לא יהיה וברור שאני אמא מדהימה ומקסימה ועדיין לפני הורות לילד שני אני שוב נכנסת למעגל הזה ולפחדים האלה ואני יודעת לחלוטין שאני לא כזו וזה ברור לי שאני אמא הכי טובה לקטנה שלי למרות שלפעמים היא אומרת לי שאני לא חברה שלה ושהיא כועסת עלי כבר בגיל הזה

, ואחרי 5 דקות אני שוב חברה שלה והיא קוראת לי לבוא לשחק איתה בחדר

.

 

[אושר בבטן]

../images/Emo24.gif היי מתוקה

אני לא יודעת אם זה בגלל שאני אחרי לידה או אולי בגלל שמה שכתבת נוגע בי במקום רגיש של היחסים שלי עם אמא שלי אני קוראת את מה שאת כותבת - ובוכה. אז לפני הכל חיבוק ענק, כי מגיע לך וכי לפעמים זה כל מה שצריך. בעיני, אמהות זה מסע. אתמול הייתי במפגש אמהות והמנחה קראה לזה "ארץ האמהות" שיש בה נופים מגוונים, אוצרות טבע, גבולות מאיימים ועוד כל מיני תיאורים שאני לא זוכרת, אבל זה בהחלט גרם לי לחשוב. המשפט הזה של הקטנה שלך "אני לא חברה שלך יותר" מראה כמה הכל נורמלי, וכמה בטחון יש לה לומר אותו. אני כילדה לא העזתי לומר. לא תמיד היה למי, ואני חושבת שהיה לי את הפחד מהשקט שהמשפט ישאיר אחריו או אפילו אם תהיה תגובה מכאיבה עוד יותר. בעיקר במבט. כשהבן שלי אומר לי את לא חברה שלי יותר לעולמים לעולמים אני נעצבת, אבל מרגישה את ההזדמנות שנפלה בחלקי להיות אמא אחרת ואין כמו הדקות שאחרי עם חיבוק מקבל, שמרחיב את הלב. אני חושבת שלפני לידה עולים רגשות וטוב שאת נוגעת בהם. אולי אחרי אובדן יש פחות התעסקות "טכנית" בלידה. אני זוכרת שלא ארזתי תיק, לא עשיתי הכנה ללידה ולא סיור מקדים בחדרי לידה. גם לא רציתי לדבר על זה. בכלל. גם לא עם בן הזוג. ממש בשבוע הלידה "התעוררתי" אבל גם לא ממש. ביקשתי לארגן מפגש לפני לידה, אבל לא הספקתי. רק ביום הלידה נשברתי ובכיתי מול בעלי שאני לט מחוברת, ושאני רוצה שנעבוד על זה. אני זוכרת שרקדנו מחובקים ובכיתי על הכתף שלו המון המון דמעות של הכרה שהנה זה ממש קרוב. אומרים שחתולות, לפני ההמלטה, פורשות ומוצאות את המקום שלהן ללידה. אני מאמינה שזה מה שקרה לי. ביום הלידה הייתי מכונסת בעצמי, וההחלטה איפה ללדת הגיעה ממש באותו יום. אני מאמינה שגם אצלך לקראת הסוף ממש דברים יתבהרו. ואת פשוט תדעי. חוצמזה, שזה שאת כאן בעיני זו גם סוג של הכנה ללידה ולהורות לשניים, שאולי אי אפשר באמת להתכונן לזה, רק לנשום עמוק ולצלוח את זה. אז אחרי כל ההרבה מילים האלה שכתבתי, אני רוצה לחבק אותך עוד ועוד וגם לומר תודה על המילים שכתבת לי בפורום "הריון לאחר", לא הייתה לי אז ההזדמנות. את כל כך אמיצה בעיני וכל כך מודעת את הכי אמא שיש. נשיקות וחיבוק אושר בבטן

 

[עדיקים]

אושר יקרה../images/Emo24.gif

גם כשאני קוראת אותך אני בוכה, בכלל בכיתי כאן מכל התגובות שקראתי והתרגשתי מאוד. כהרגלך כתבת מקסים מקסים מקסים. לפעמים כשההורמונים מציפים אותי והיא אומרת לי שאני לא חברה אני ממש נפגעת וקשה לי אתמול למשל ממש חייכתי והחבאתי את החיוך שלא תראה שזה מצחיק אותי כי אני יודעת שהיא ממש לא מתכוונת למה שהיא אומרת ועוד דקה יבוא החיבוק, הנשיקה וחנופות האהבה הכל-כך מקסימות שלה. אמיצה? - אני שמחה לקבל כזו מחמאה אז תודה נשיקות וחיבוקים חזרה אני

 

[אושר בבטן]

אמיצת האמיצות

את יקרה לליבי תודה לך תהני מהחיבוקים של האוצר שלך כמה מרגש

 

[קיטי08]

ליבי איתך

אני חייבת לדבר איתך, כבר רוצה שבועיים ומשום מה (מעניין למה?!?) לא יוצא לי אבל גם רציתי להודות ועכשיו תורי גם לעודד. מקוה שהשבת מייטיבה איתך.

 

[עדיקים]

יקירתי ../images/Emo24.gif גםאני רוצה כבר שבועיים

ואני לא יודעת למה אבל עוד לא יצא לי לצלצל. בהתחלה אמרתי ניתן לך זמן להתאקלם אבל נראה לי שהגזמתי. צפי לטלפון מחר בין לבין מבטיחה לנסות לצלצל. לגבי השבת - הייתה מקסימה ונהדרת. למרות שעבדתי אתמול וחזרתי יחסית מאוחר בערב היינו בארוחה משפחתית היה ממש כייף. היום עשינו ממש יום כייף משפחתי בצהריים הלכנו לאכול בחוץ עם הקטנה ועכשיו חזרנו מסיבוב קניות (שרובו לקטנה כמובן) והיה ממש כייף. הרבה זמן לא בילינו ככה בילוי משפחתי שגם אני נהניתי ממנו מאוד.