זהו, הרחם ריק...

[כלשםתפוס]

../images/Emo4.gifזהו, הרחם ריק...

וכמוהו גם תחושת הריקנות האיומה שהתיישבה לה על הלב... הגרידה אתמול היתה קלה מאוד, לא הרגשתי כלום גם לא אחרי, לא היו שום כאבים תודה לאל! באולטראסאונד האחרון שלפני הגרידה ביקשתי לראות את "הילדים" שלי בפעם האחרונה

וזה היה כדי שגם אני אראה סופית ששום דבר לא פועם שם בפנים. אלוהים נותן ילדים לכאלה שמתעללים בהם או שזורקים אותם ורק לנו שרוצות להעניק להם את כל החום והאהבה שיש בעולם, הוא מוציא את הנשמה עד שהוא נותן.. אומרים שנסתרות הן דרכי האל, רק חבל שאנחנו אף פעם לא נבין אותן! היה לי חודש אחד בחיים שבו הסתכלתי על נשים עם בטן ענקית ולראשונה בחיי לא כאב לי, ההפך זה העלה בי חיוך כי חשבתי שאוטוטו גם אני אהיה כזאת, והיום כאילו הכל חזרה אחורה, פתאום כל הנשים שבהריון חייבות להסתובב סביבי שוב וכל אחת כזאת זה כמו סכין שננעצת עמוק בתוך הלב! ודווקא אתמול כשחיכיתי לגרידה כולן החליטו להגיע ללדת וכולם מסתובבים שם עם חיוך ענק על השפתיים ואפילו היה איזה ערבי שיצא לחלק לכולם בחוץ ממתקים כי אישתו ילדה.......כל כך לא פייר, כל כך כואב... שלא תבינו לא נכון אני עדיין אופטימית לגמרי ומקווה שבסוף הכל יהיה טוב רק שאין לי סבלנות בכלל, זה פתאום שוב נראה לי כמו נצח וגם קמתי היום עם תחושה כזאת איומה של אובדן.. גם לחזקים שביננו יש נפילות לפעמים.. תודה על ההקשבה, אוהבת המון כלשם

 

[פפושקי]

../images/Emo39.gif../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif../images/Emo20.gif מבטיחה לך

עוד זר וירטואלי כשתודיעי לנו על ההריון הבא. אני לא יכולה להתחיל להבין את הריקנות הזו שאת מתארת אבל אני מאחלת לך שבקרוב מאוד היא תתמלא באושר חדש. יקירה, אולי כדאי לנפוש קצת ולפנק את עצמך בכל הדברים שאי אפשר לעשות בטיפולים/הריון. אולי שיאצו טוב או יוגה ואפילו אימון קיקבוקס שיוציא ממך את כל האיכסה. אני מקווה שתאספי את עצמך מהר, וכן מותר לך לעצור ולהתאבל על מה שקרה. אובדן הוא אובדן עם כל מה שנלווה אליו: הלם, כעס והשלמה. מאחלת לך שההשלמה תגיע מהר וכי זו תהיה כוס היסורים שלך בעולם הזה! המון נשיקות וחיבוקים פפושקי

 

[לינלין1]

אוי, כלשם ../images/Emo4.gif

מנסה לחשוב מה לכתוב לך, ונורא קשה.... כל חודש של כישלון זה אבל בפני עצמו אפילו בלי לעבור גרידה, וממש קטונתי לנסות ולהבין.. רק שולחת לך המון המון חיבוקים ואמפתיה, ומקווה שתזכי בקרוב להיות גם את בהריון עם בטן ענקית, ושתעניקי לילך שלך, שיבוא בכ"כ הרבה אהבה ויסורים את כל החום והאהבה שיש בעולם, ויותר. גם לחזקים מותר ליפול, ומקווה שתקומי חזקה במהרה, ותמשיכי לחתור.

 

[אולה *]

אנחנו כאן בשבילך! ../images/Emo24.gif

אני מכירה את תחושת הריקנות. והתסכול. עברתי שתי גרידות. הראשונה היתה בשבוע ה-15, כאשר כבר הייתי "מאוד בהריון". ומיד אחרי זה - גרידה שניה. החיים לא הוגנים. מאז עברו 3 שנים. ופתאום אני קולטת שאני כמעט שכחתי את ההריונות. כנראה, זמן באמת מרפא. זה לא שאני לא חושבת שהיום יכולתי להיות אמא לילד בן 3. אבל אני כבר לא חושבת על זה כל יום, ולא כל שבוע. אני מאחלת לך מכל הלב להיות בהריון תקין בקרוב מאוד. ומקווה שתתאוששי ותחזרי לחיות. זה יקח קצת זמן. ואנחנו כאן ע"מ לעזור ולתמוך.

 

[עמית@]

../images/Emo10.gif אני מצטערת כלשם.

האירוניה שאת מעלה היא האירוניה שמייסרת כל מי שבטיפולי פוריות- אני כל כך מקווה בשבילך שזו הפעם נאחורנה ושההצלחה תתדפק על דלתך בזמן הקרוב ממש. ושבעלך יחלק סוכריות לעוברים ולשבים. אני ממש מצטערת

 

[neta2]

עצוב../images/Emo7.gif

אני מחבקת ועצובה איתך. החלל הריק שנותר קשה מאין כמוהו, ואני רק יכולה להוסיף עוד כתף להשען עליה. מאמינה בשבילך ומקווה שמהר מאד יצליחו למלא את החלל הזה 2 אחרים , בריאים ! ושיהיה לך בקרוב הריון תקין ובריא ובעיקר משעמם. וזה בסדר וטבעי שתקומי עם תחושה של אובדן - זה הרי אובדן!!! אז קחי את הזמן, מותר לך להתאבל, לבכות, להיות עצובה,לקבל חיבוקים חמים ואוהבים מכל מי שלידך ולאסוף את הרסיסים ולהמשיך הלאה כי את מוכרחה כבר להיות אמא. אני מחבקת ומצטערת.

 

[שריתית]

אין מילים שיכולות להביע מספיק את

התיסכול שלי שפשוט כל מה שאני אנסה להגיד או לעודד אותך ולעלות חיוך על שפתייך,אולי לא יועיל אני לא יודעת מה אפשר לומר לך כדי שתתחזקי, אני מאוד עצובה הייתי לקבל את הידיעה המצערת הזאתי אני שולחת לך הרבה כח והרבה חיבוקים ואני באמת מקווה שתצליחי לאסוף את השברים ולהמשיך להאמין. אני מקווה שבסוף ייתגשם לך החלום חייב להתגשם!!! ואני מאחלת לך שמהר מאוד תיגעי באושר!!! באהבה שריתית

 

[לילךפ]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifמצטערת אני רגשנית נוראה

עצוב כל כך שאני לא יכולה להתאפק תתאוששי ותחלימי וקחי לך ת´זמן ותמשיכי הלאה ותצליחי

לילך

 

[נילה אוהבת]

כלשם יקרה ../images/Emo23.gif

ליבי איתך נורא כואב החסר הזה. מגיע לך להתאבל על ההריון והאובדן הזה, אולי תוכלי למצוא קצת פורקן בפורום אובדן הריון. נכון שאין סבלנו ואכן נסתרות דרכי, האל אבל בשיחתי האחרונה איתו הוא הבטיח שגם אלי זה יגיע ואני מאמינה שגם לכל אחת מאיתנו כאן.

 

[רוצה עוד 1]

אוי כלשם כל כך מותר לך להתאבל

זה אפילו חיוני כדי שתוכלי לעבור הלאה. אפילו שכרגע קשה להרים את הראש ולראות איך אוספים את הכוחות מחדש. אני כל כך מקווה בשבילך שהסימן הזה שקיבלת, שאת יכולה ומסוגלת להרות, מהווה קדימון לדבר האמיתי: הריון בריא וארוך שבסופו תינוק מקסים.

 

[מיכל25אב]

מה נותר להגיד../images/Emo24.gif

בסוף גם אנחנו נחלק סוכריות מחוץ לחדר הלידה שלך....

מיכ.

 

[נוג]

שולחת גם ../images/Emo24.gif חמים וניחומים

 

[מ ו ח]

אוי כלשם

כולנו יודעות ימים רעים, גם בלי גרידות. אני לא יכולה לתאר לי מה את מרגישה, רק לנסות לחזק אותך, ולקוות שיבואו ימים טובים יותר. מותר לך, ואפילו רצוי להוציא את כל הכאב.

עם המון כאב מוח

 

[סאני המצליחה]

מצטערת כל כך.....

אין לי פשוט מילים לניחום. סליחה. הלוואי והיה לי..... כשרוצים משהו אז רואים בדיוק את כל העולם סביבך שיש לו בדיוק את מה שאת רוצה. בין אם זה הריון ובין אם זה תינוק. ככה זה. תמיד אני אומרת שהחיים קשים והעולם אכזר. אותי למשל נורא מרגיז, או אולי יותר נכון לומר לי הכי כואב בעולם זה שכמעט כל מי שמסתובבת סביבי בעבודה היא בהריון או אפילו ילדה כבר והיספיקה לחזור מחופשת לידה ולהביא את התינוק/ת להשוויץ ורק לי אין כלום. אפילו טיפולים אין לי. אני בהפסקה מחורבנת (סליחה על הביטוי). באמת שאני תמיד כאן בשבילך. גם אם לא תמיד כותבת. סאני.

 

[רומי 007]

סאני, בדיוק היום

בעבודה שלי אחת שלפה תמונות טריות והשניה פשוט הופיעה עם המנשא ואני ניסיתי להחזיק בפנים את הבטן המוגדלת מעודף הורמונים והשתדלתי לא לפרוץ בבכי. האמת - לא מקנאה אלא מחוסר וכאב לב על עצמי. זה באמת מאוד קשה ועוד יותר קשה להתאפק וגם קשה להסתיר את הכאב וככל שזה יותר קרוב לשלילי או לגרידה זה מכאיב יותר. אבל - כולנו מוכרחות להסתכל קדימה עם זוית קטנה למעלה ולא להסתכל למטה או לצדדים. ולכלשם - מחבקת אותך שוב, קיבלתי את התשובה שלך במסר ואני יודעת שאת תהיי בסדר מהר.

 

[0יפעת]

אויש כמה עצוב../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

קשה לשמוע סיפור עצוב, אבל לפחות יש לך את המקום הזה בו כולם מבינים אותך ועצובים איתך אנחנו כל הזמן כאן בשבילך יפעת

 

[רינתילה]

כלשם חמודה../images/Emo122.gif

אין לי הרבה מילים לנחם... בוכה ביחד איתך. רק המון חיבוקים

המון כוחות ממני אלייך! רינת.

 

[אופה3]

מחזקת אותך, כל שם ומקווה שהכל

יהיה בסדר בפעם הבאה, ביינתים צאי לחופשה קצרה, ותחזרי עם הרבה כוחות ומרץ, כמו שיש רק לנו הנשים החזקות ביותר. אוהבת אותך, ומקווה שהכל יהיה בסדר במהרה. ואל תשכחי לעדכן. ביי האופה

 

[טביקאט]

כלשם-

תחושת האבדן כואבת- אבל הכרחית- הרי איבדת משהו שרצית כל כל וכמעט והיה. מחבקת ומנחמת- הכאב דוהה עם הזמן. לא בבת אחת, לא מהר מדי, אבל דוהה. וכשתהיי בהריון בפעם הבאה- הגרידה הזו תהיה רק צביטה קטנה בלב. ועד אז- שולחת את כל החום והאנרגיה שיכולה. טביקאט

 

[נועם@בת]

../images/Emo7.gif כלשם ../images/Emo7.gif ../images/Emo7.gif

אי אפשר להבין את הכאב הזה אם לא עוברים אותו. זה לא פייר יפתי, בכלל לא פייר, ואנחנו חסרות אונים כי לא יכולות לנחם אותך. המילים לא ממש עוזרות עכשיו. אבל אני מקווה שאת האהבה והתפילה שעולה מהן את יכולה לחוש גם דרך המסך

מחבקת חזק כלשם, תני לעצמך ליפול. אל תנסי להיות חזקה עכשיו. תבכי על שתי התקוות האלה שלא פעמו יותר. תבכי על הרחם הריקה. תבכי על חוסר הצדק והגעגועים לאלו שלא נולדו בכלל. תבכי ותפרדי מהם, תני לרחם לבנות את עצמה מחדש, לעטות שכבה מלאת כלי דם. להתכונן לקליטת עובר חדש. אולי גם הנשמה תתעודד, תתמלא חיים, תתכונן לקליטת עובר חדש. זה אכן נצח, אבל אנחנו נצחיות לא פחות. את תמשיכי לחתור בידיים עייפות, כי שם, אחרי העיקול הסוער מחכה לך הילד שיוולד לך

נועם