התעיצות קלה

salo

New member
../images/Emo4.gifהתעיצות קלה

אמנם אני חדשה בפורום אך מביקורי כאן מאוד אהבתי את התשובות והדיונים כאן ומאוד אשמח להתיעץ אתכם בעניין שמטריד אותי אנחנו גרים בארה"ב ובני בן השלוש הוא ילד מאוד רגיש ולאחרונה עוברת עליו תקופה מאוד קשה של חרדת נטישה (הסיבות לדעתי הם אחות חדשה ונסיון שלנו להשאיר אותו במועדון ילדים כשהינו בחופשה), הוא צמוד אלי או לגננת ואם אני נעלמת כמה רגעים מהחדר הוא בא לחפש אותי. במרץ אחי מתחתן בארץ ואני מאוד רוצה להגיע לחתונה הבעיה היא שבן זוגי לא יכול לנסוע איתנו בגלל העבודה וחשבתי לקחת איתי את שקד ודניאל. האם אתן חושבות שהנסיעה שלנו לשבועיים וחצי בלי אבא תחמיר את חרדת הנטישה שהוא כבר חש ובמידה והמצב ישתפר זה יגרום להרעה שוב? אני ממש אובדת עצות אני מאוד רוצה להיות בחתונה של אחי אבל מאוד חשוב לי השקט הנפשי של הבן שלי. תודה
 
לא הזכרת שהוא דבוק לאבא....

האם זה ככה גם איתו? ובכל אופן, נסיעה כזו מכנים קצת, עד מרץ יש זמן (לפעמים קטעים כאלה מתחלפים אצל ילדים די מהר) ובארץ יהיו לו המון א/נשים נוספים - סבאים/תות, דודים/ות, חברות /לך עם ילדים, הרבה אקשן, לא?
 

salo

New member
אז זהו שהוא בעיקר

דבוק אלי זאת אומרת אם יש לו את האפשרות לבחור בין שנינו הוא יעדיף להיות איתי אבל הוא כל הזמן שואל איפה אבא,אבא מגיע הביתה בסביבות שש וחצי ברוב השנה אבל בין ינואר למרץ הוא מגיע בשתיים עשרה בלילה ואפילו אחרי מה שרק יגדיל את החרדה שלו בעני. כן בארץ יש בני דודים שהוא מאוד רוצה לראות רק שאותם מעניינת יותר הביבי החדשה ולא ממש הוא :(
 

kokopeli

New member
לא נראה לי שיש כאן בעיה

הוא הרי נוסע איתך, הוא לא ישאר לבד בסביבה זרה. בעיניין אבא - אפשר להכין מראש מתנות קטנות כמספר הימים שתהיו בארץ, ושכל יום הוא יקבל "מתנה שאבא שלח לו", זאת כמובן מלבד שיחות טלפון יומיות. ישנה גם אפשרות של "מפגש" דרך מצלמת אינטרנט. לדעתי - תסעו ותהנו. המון אור
ואהבה
 

לאה_מ

New member
גם אני בעד לנסוע ../images/Emo45.gif

יש לך עוד זמן להכין אותו לנסיעה, אבל הפרידה מאבא בהחלט לא תהיה משהו פתאומי, היא תהיה מלווה גם בהרבה התרגשות ואנשים ומקומות חדשים, ויש אפשרויות לשמירה על קשר, כמו ש-kokopeli הציעה.
 
טיפים לשמירה על קשר

כשעומר נולד עבדתי בעבודה שהצריכה אותי לנסוע לחו"ל בערך לשבוע - 10 ימים כל חודש. זה היה נורא. להקלת העניין (וזה עובד!) השארתי מכתבים לכל יום והקפדתי שישמע את קולי בטלפון כשהוא קם, כשהוא חוזר מהמעון ולפני שהוא הולך לישון. בגיל שנה למשל הוא חיכה כ"כ למכתב היומי, שזה היה מדהים בעוצמתו. עשיתי את כל המשחק - ציירתי בול, אמא שלי היתה שמה את זה בתיבת הדואר שלה והם היו "בודקים אם יש דואר מאמא" כל יום בשובם מהמעון. למחרת הוא היה לוקח את המכתב של אתמול איתו לגן. מאוד עוזר. ממליצה בחום לנסוע - ולהערך לפרידה כך שימשיך איזהשהו קשר רציף עם אבא.
 

Shellylove

New member
מה שאת אומרת הוא שאת

צריכה לבחור בין פרידה ממך לפרידה מאבא, לא? אז עדיף שיסע איתך וייפרד מאבא מאשר ההיפך.
 
למעלה