השימוש בבכי

[נעה שירה ואני]

../images/Emo4.gifהשימוש בבכי

היי בנות, רציתי לתאר בפניכן בעיה שמציקה לי. כפי שכבר כתבתי נעה היתה איתי בבית עד גיל שנתיים. בגיל שנתיים נכנסה לגן פרטי, שהיא מאד אוהבת. בגן היא למדה שמי שבוכה יותר חזק, מקבל את מה שהוא רוצה. והיא מיישמת את השיטה הזו בבית. עד שהיא התחילה ללכת לגן, לא היו מצבים שבהם היא היתה משתמשת בבכי כדי להשיג מה שהיא רוצה. היא ידעה שהיא פשוט צריכה לבקש, ואם זה מתאפשר היא מקבלת. אם לא - היא מקבלת הסבר למה לא. אבל בגן, בו המצב שונה וחלוקת תשומת הלב היא בין עוד 20 ילדים, היא למדה "לעשות את עצמה בוכה". חשוב לציין, שזה לא ממש בכי, זה "כאילו" בכי. זה יותר צרחות קולניות, ללא דמעות. עכשיו היא מיישמת את השיטה בבית, וזה פשוט מוציא אותי מדעתי. אינני יודעת איך לטפל במצב הזה. מצד אחד, אני לא רוצה להגיד לה "אל תיבכי". כי אני רוצה שהיא תבכה אם היא מרגישה צורך לעשות כן. אך מצד שני, אני מרגישה שזו מניפולציה, והיא עושה את זה כדי להשיג משהו, לא כדי לבטא רגשות של עצב/כעס וכו'. האם אני יכולה להגיד לה שהשימוש הזה בבכי אינו מקובל עליי? שזה לא נעים לי? אני לא רוצה שהיא תאבד את הלגיטימציה לבכות! דבר נוסף, שאלתי את הגננת אם גם בגן היא עושה את זה, ולטענתה זה לא קורה. בכלל כל המשבר של גיל שנתיים לא בא לידי ביטוי בגן, אלא בבית. אני מקווה שהבהרתי את עצמי, זה יצא קצת מבולבל... מה דעתכן? מיכל

 

[אפרתש]

נסי לתגמל את ה"בלי בכי"

אני מסכימה עם החשש של דלגיטימציה לבכי. אבל אפשר לתגמל בכל פעם שהיא מביעה את עצמה בלי בכי. "איזה כיף לתת לך את המשחק כשאת מבקשת כלכך יפה!" אפשר לדבר איתה בדיעבד על דברים שקרו כמה שעות קודם? לי ולבתי יש לפעמים שיחות כאלה. היא עצמה אומרת לפעמים "אתמול עשיתי בעיות, היום לא". זה באמת ככה בגן? משתלם לבכות שם? זה לא מוצא חן בעיני.

 

[נעה שירה ואני]

אני מנחשת שככה זה, כי

מטבע הדברים כשיש הרבה ילדים (21) על 3 מטפלות מתנהל איזהשהוא מאבק על תשומת לב, לא? במיוחד שישם ילדים בני שנה בלבד (זה גן לילדים בני שנה עד שלוש) שהדרך העיקרית שלהם להבעה היא עדיין בכי. שיטת התגמול שאת מציעה מוצאת חן בעיניי. אני אנסה אותה ונראה מה יהיה. תודה על הרעיון מיכל

 

[ליליה והגמדים]

בגן של רעות

יש 30 ילדים על 4 מטפלות ואין תגמול או משיכת תשומת לב ע"י בכי. הייתי בודקת שוב את הגן, אם אכן נכונה הערכתך שמשם היא למדה את זה.

 

[vered4]

תגידי מה כן

כשהיא מתחילה בצסנה, אל תגידי נגד הבכי- תגיבי בעד בקשה בקול נורמלי. את יכולה להגיד לה למשל- קשה לי להבין אותך ככה, אולי את רוצה להסביר לי מה הבעיה?

 

[נעה שירה ואני]

כמובן, אבל זה לא עובד

כשהיא נכנסת לזה, היא נכנסת... היא לא מקבלת בקלות פתרונות אחרים.

 

[vered4]

זה גם ענין של זמן

כשהיא תראה שבבית זה לא עובד, בסוף היא תדע להפריד בין התנהגות בגן והתנהגות בבית. את יכולה לדבר איתה על מה שקורה בגן לעומת מה שקורה בבית (ברמה שהיא יכולה להבין)?

 

[לאה_מ]

מסכימה עם ורד

ובהחלט אפשר גם להבחין בין בכי אמיתי לבין בכי כמו שאת מתארת, ואפשר לומר לה - כשאת מבקשת ממני בקול בוכה קשה לי להבין אותך, וגם לחזק אותה כשהיא מבקשת ללא בכי.

 

[רוני של יובל ומאיה]

את ממש מדברת על הילדה שלי...

אני יכולה בזה הרגע לתאר לי אותה מול עיניי, עושה את הפרצוף המכוער להפליא הזה, עם הפה הפעור והזעקות הקולניות, וההצצה הזו בזוית העין מידי פעם לראות איך אני מגיבה...

אני יכולה לצאת מדעתי למראה ולמשמע הבכי המזוייף הזה. ויש כמה דברים שאני עושה בנידון: ראשית, אני אומרת לה שאני לא מבינה מה היא רוצה (גם אם אני מבינה יפה מאוד) ושאני מבינה רק כשאומרים לי במלים, ולא בבכי או ביבבות (עוד קטע שנוא במיוחד - היילול והדיבור המייבב... גם אצלכם?) זה עובד לרוב. אני מתעקשת שאני לא מבינה עד שהיא אומרת לי במילים, ובד"כ אחרי כמה פעמים היא אומרת לי במלים וללא יבבות. דבר שני ששמתי לב הוא שיש קשר לתינוקת, ולזה שהיא בוכה כדי לקבל את תשומת לבנו. אז אנחנו מסבירים ליובל חזור והסבר שמאיה לא יודעת לדבר ושהיא כן, ושהיא לא צריכה לבכות כדי לקבל יחס. היא יכולה פשוט חבקש... אתמול היא נפלה, נפילה מאוד קטנה ולא משמעותית כביכול, אבל מאיה היתה על הידיים שלי אז יובל ישר החלה לבכות נורא. אבא מיד הרים וניחם אבל הילדה רוצה את מאמי... התחלפנו בילדות ויובל ישבה עליי דקות ארוכות ונצמדה וחיבקה וייבבה. בטח לא תגובה הולמת למכונת פיצפונת שקיבלה... אבל כנראה שזה היה חבוי בה כמה זמן והיא המשיכה לייבב הרבה זמן, כמו שתיארת בלי דמעות רק לצעוק בפה פתוח "אההההה אההההה אההההה...." אני חיבקתי וחיבקתי, נישקתי וליטפתי, ואז ביקשתי שתביט לי בעיניים ותקשיב. הסברתי לה שאם היא רוצה לפעמים קצת חיבוקים או פינוקים, היא יכולה לבוא אליי ולבקש או פשוט לחבק, היא לא צריכה לבכות בשביל זה. זה קצת כאב לי שהיא לא מבינה את זה לבד, הרי מעולם לא נחסך ממנה דבר במחלקת החיבוק, הנישוק, והפינוק... אבל כנראה שהיא היתה צריכה תזכורת. והיא הבינה.

 

[salo]

רוני גם אני חושבת שזה מאוד קשור

לתינוקת , גם אצלינו המצב בדיוק ככה אבל ממש כאילו את מתארת מה שקורה אצלינו בבית ויש תקופות שהוא ממש מתבכיין על כל שטות. אמרתי לו בעבר כמו שאת אמרת ליובל שאם הוא רוצה חיבוק הוא רק צריך לבקש ומאז כל פעם שהוא רוצה שאני ירים אותו או כל דבר שאני לא מוכנה לעשות או לא יכולה הוא מיד מבקש חיבוק. מה שמאוד מרגיע אותו