מסע הנשמה - דני לוסקי

רותי 11

New member
../images/Emo39.gifמסע הנשמה - דני לוסקי../images/Emo39.gif

היה, היה "יש" בו העתיד והעבר התרחשו בזמן הווה, התנועה במרחב הייתה לנקודה אחת, אחדות של כל היש. כל היש היה נשמה אחת, אור אחד. ביום בו נולדת לתוך גוף פיסי, בשר ודם, שכל והגיון מוגבלים מעצם טיבם, הפסקת לראות רק אור, נולד החושך, נולד חופש הבחירה – טוב ורע, נולדו הזמן והמרחב, נולדו הסוף וההתחלה. נולדו המגבלות, נולדו החיים והמוות, שכחת מהיכן הגעת והתחלת הכל מבראשית.
מרגע שהנשמה נפרדה מהאור נוצר חוסר ורצון לחזור אל האור, ככל שהתרחק האור יותר כך גדל הרצון לחזור אל האור, כי האור הוא מקור היצירה, מקור הבריאה, מקור החיים. בלי אור שום דבר אינו יכול להתקיים בטבע, האדם אינו יכול להתקיים בלי נוכחות האור. האור קיים בכל דבר, האור קיים בכל מעשיך והוא מלווה אותך בכל דרכיך. האור הוא כל היש, האור הוא שפע, הצלחה, אהבה, זוגיות, בריאות, הכל נמצא באור. תקלות, כאב, כישלונות, מחלות, גם הם באים מצד האור, כי האור הוא כל היש.
האהבה היא הכוח המניע. האהבה היא האנרגיה שבאמצעותה נוצרו הדמיון והחופש, היצירה והצמיחה. האהבה היא מטרה נעלה, מטרה יחידה. האהבה היא הסיבה לכל התרחשות. האהבה היא הכוח ממנו נוצר, נבט וצמח כל רעיון. האור יצר יכולת לברא יש מיש מכוחה של אהבה ולכן בעולם הפיסי האהבה היא הכוח היחיד שיכול להפוך משהו טוב למשהו טוב יותר, האהבה היא הכוח היחיד שיכול להביא אדם לרטט עד נגיעה בנשמה, האהבה היא כוח עליון ובלתי מעורער האהבה היא הסיבה של כל הסיבות, האהבה היא תכלית כל התכליות, האהבה היא היעד של כל היעדים, האהבה היא עילת העילות, האהבה היא התרופה של כל התרופות, האהבה היא אלוהים. להמשך המאמר בקישור
 

tovabrendel

New member
מעניין

שקר לפני שבוע הבאתי את המאמר הזה לקומונה מסויימת ומעניין שהמקור ממנו הבאת את המאמר חסר את הסיומת מהמאמר המקורי באתר של לוסקי המכללה.. ביום ההוא הסוד הגנוז יהיה לאור גלוי. מסע הנשמה בגוף הפיסי יסתיים, הצמצום יתבטל, רסיסי הנשמה יחזרו ויתאחדו לנשמה אחת - לאדם אחד. שבת ברוכה
 

רותי 11

New member
טובה אין לי מושג למה זה

קרה לא אני כתבתי את זה בכל אופן יכול להיות שבמקום אחר נתנו את המאמר המלא וכאן לא
 
סוף סוף התפניתי לשבת לקרוא את המאמר המרתק הזה

מאמר מאוד עוצמתי, כתוב מקסים, ללא גינונים מיותרים - חד וחלק והכי חשוב: מאוד מעשיר ומשאיר המון נקודות חשובות מאוד למחשבה ולהתייחסות. מה שאני הבנתי מהמאמר הזה והשאיר בי את הרושם הכי עמוק הוא שכדי להגיע למקסימום מיצוי קיומי כבן אדם עלי להתחבר חיבור מלא לעצמי: למשל:
להקשיב לצרכים שלי, לקול הפנימי - לא להיכנע למוסכמות חברתיות מצד אחד (לאלו שאינני מתחברת אליהן, כמובן) ומצד שני לפעול באיזון כך שלא אפגע באדם אחר.
לצפות במתרחש מהצד, ומצד שני לנסות כל הזמן לדמות את עצמי בסיטואציה דומה: איך הייתי מרגישה? איך הייתי מגיבה? מה לדעתי מניע את הצדדים בהתרחשות להתנהג כפי שהתנהגו? האם הגיעו לפתרון משביע רצון, בעיניי? ואם לא, איך הייתי עושה זאת אחרת? כל זאת לא לצורך ביקורת אלא אך ורק לצורך למידה עצמית.
 

רותי 11

New member
דגנית כל הכבוד - וזה מחבר אותי

לשאלה ששאלתי בקומונה - לגבי האהבה העצמית כי היא זו שתוביל אותנו לכל זה
 
תודה../images/Emo9.gif, אני דווקא חשבתי שלהיפך:

שככל שאני חוקרת את עצמי כך אני מתחברת טוב יותר לעצמי וזה מוביל אותי לאהבה עצמית בצורה השלמה ביותר. אבל כנראה שאין חוקים בתחום הזה וכל אחד עושה את זה בדרכו
 
למעלה